האב ביקש להעביר את ילדיו למוסד חינוך פרטי בניגוד לעמדת האם המשמורנית. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה?

כאשר הורים מתגרשים, לרוב אחד מהם מוגדר כמשמורן, אשר אחראי באופן שוטף על גידול וטיפול בילדים. ההורה השני, בד"כ האב, נהנה מהסדרי ראיה, שוהה עם ילדיו בזמנים קצובים וכן חייב לשאת במזונות ילדיו. במסגרת גידול הילדים, בוודאי כאשר מדובר בהורים גרושים או פרודים, תמיד עולות שאלות הנוגעות לאופן גידול הילדים וחינוכם. הדבר נכון בעת שמדובר בזוגות נשואים, אבל עולה ביתר שאת, כאשר מדובר בזוגות גרושים. שאלות בסיסיות הנוגעות למתן טיפול רפואי, חינוך הילדים, נסיעות וכיו"ב, גורמות לא פעם לסכסוכים בין בני הזוג, במיוחד כאשר אלו בני זוג לשעבר.

כך היה במקרה שבו נעסוק במאמר שלפניכם, של בני זוג גרושים, המגדלים שני ילדים, בני 5 ו–6, כולם בני הדת המוסלמית. בין ההורים עלתה מחלוקת לגבי חינוך הילדים ומקום החינוך שלהם. על כך – במאמר שלהלן. נדגיש כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.

עובדות פסק הדין:

בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, התבררה תביעה שהוגשה על ידי האב, נגד האם. כאמור, מדובר בבני זוג גרושים, שיש להם שני ילדים. מדובר במשפחה מוסלמית, כאשר הילדים נמצאים במשמורת הבלעדית של האם. בני הזוג נישאו בשנת 2013 ונפרדו בשנת 2019. לאב יש הסדרי ראיה, שבמסגרתם הוא שוהה עם הילדים בימי שישי ושבת. כמו כן, יש ביניהם חלוקה שווה בחגים. האב משלם מזונות ילדים, מכוח הדת המוסלמית.

הילדים גרים ולומדים ביישוב מעורב, עם אימם. הם לומדים בבית ספר ממלכתי, שכולל תלמידים בני הדת הדרוזית והמוסלמית. האב לא ראה זאת בעין יפה, ועתר לבית המשפט, בדרישה להעביר את הילדים לבית ספר פרטי. הוא הציע שלוש חלופות. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? מדובר בתיק תלה"מ 27238-08-20, ס' נ' ס'.

טענות הצדדים בקצרה:

האב הצהיר כי אין לו טענה לגבי מגורי הילדים בעיר בה הם מתגוררים עם אימם, אלא שהוא ביקש להעבירם למוסד לימודי בחיפה או בנצרת או בעיר אחרת. בעיקר טען האב שהוא לא רוצה שילדיו יתחנכו במוסד לימודי דרוזי.

לעומת זאת, האם טענה כי היא אכן מתגוררת ביישוב מעורב, וכי זכותה, בתור הורה משמורן, לקבוע היכן הילדים ילמדו. לטענתה, מדובר במוסד לימודים שכולל תלמידים מוסלמים וגם דרוזים. בנוסף, היא טענה כי העברת הילדים לבתי ספר בערים אחרות, תכביד עליה לוגיסטית וגם תפגע בילדים ותרחיק אותם ממקום מגוריהם ומחבריהם.

הכרעת בית המשפט:

כאמור, החלטות הנוגעות למוסד לימודים ודרך החינוך של ילדים קטנים, הן מההכרעות שהורים צריכים לקבל. בהתאם, לבית המשפט – ובמיוחד כאשר מדובר בהורים גרושים – יש סמכות להכריע במחלוקות כאשר הן עולות. עוד קבע בית המשפט, כי ההכרעה בסופו של דבר, כמו כל נושא הנוגע לגידול ילדים, נגזרת מעיקרון טובת הילד.

בית המשפט סקר את העובדות וקבע: הילדים לומדים במוסד חינוכי בעירם, והמקומות המוצעים על ידי האב, רחוקים מאוד ממקום מגוריהם. עוד קבע בית המשפט, כי יש יתרון לכך שהילדים לומדים במקום שבו הם גרים, משום שחינוך לא מתבטא רק בשעות בית הספר, אלא גם בפעילות מחוץ לשעות הלימודים ובקשר של הקטינים עם חברים המתגוררים בסביבתם. בית המשפט גם קבע, כי העובדה שהילדים לומדים בעיר מגוריהם, מאפשרת לאם להיות נגישה לבית הספר ולצוות, לכל מקרה שמתרחש. עוד קבע בית המשפט, כי האב לא הוכיח כי העברתם לבית ספר אחר, תגרום לכך שהם יקבלו חינוך טוב יותר.

בית המשפט גם התבסס על עמדתה של עובדת סוציאלית שבחנה את התיק, שהצהירה שהמקום שבו לומדים הילדים, הוא ברמה טובה. כמו כן, העובדת הסוציאלית קבעה בעמדתה, כי יש יתרון ליציבות, לטובת הילדים, והישארות בעיר מגוריהם משרתת מטרה זאת, במיוחד לאור הפרידה של ההורים שהתרחשה לא לפני זמן רב.

עוד קבע בית המשפט, כי יש מקום לקחת בחשבון שאלות של עלויות של מעבר לבית ספר אחר, לרבות נסיעות וכיו"ב. מכאן, בית המשפט לענייני משפחה, דחה את תביעת האב. אגב, בית המשפט לא חייב בהוצאות.

כתיבת תגובה