בעת פרידתם של הורים ושינוי מקום מגוריהם לשני בתים נפרדים, יש צורך להסדיר את כל הנוגע לילדיהם המשותפים. לעיתים, סידור המגורים החדש של הילדים ייקבע בהסכמת הצדדים, ולעיתים יהיה צורך בהסדרה משפטית, שתוודא שמגורי הילד יתאימו לנסיבותיו האישיות ונסיבות הוריו, וכן שתובטח התפתחותו התקינה באמצעות תשלום מזונות על ידי ההורה שאינו משמורן. חובת המזונות, לרוב תוטל על האב. אך מה קורה כאשר מדובר במשמורת שבה שני ההורים מוגדרים "משמורנים" (כלומר, זמן שהות שווה של הילדים אצל כל הורה)? עד לא מזמן, ניתן היה לומר שקביעת המזונות במקרים הללו הייתה לא הוגנת ומקפחת, אך לא כיום.
במאמר זה נסביר על מזונות ילדים, על משמורת משותפת ועל מזונות ילדים במשמורת משותפת. בנוסף, נבקש להבהיר ולהדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.
מהם מזונות ילדים:
מזונות ילדים הינם תשלומים שנועדו להבטיח את צרכיו הבסיסיים של הילד, במטרה לשמור על אורח חיים תקין והתפתחות תקינה, גם כאשר הורי הילד החליטו על פרידה ביניהם. חובת המזונות קיימת גם בהלכה ולרוב מוטלת על האב, כחלק מחובתו לזון ולכלכל את אשתו וילדיו.
בכל הנוגע לשיעור וגובה המזונות, לרוב ייפסק סכום אשר מאפשר תשלום של צרכים בסיסים ושל צרכים ייחודים, בהתאם לנסיבות של הילד. כיום, הסכום הממוצע עומד על 1,400 ₪, אך כמובן, במטרה לשמור על אורח חיים זהה למה שהילד מכיר, יתאימו את סכום המזונות בהתאמה. יש לציין כי קיים מינימום שממנו לא ניתן לרדת.
כמו כן, נדגיש כי גובה המזונות הינו לפי גילאי הילדים (כאשר כל מקרה נבחן לגופו), כדלקמן:
גילאי 6–0 – מוגדרים "קטני קטנים". אז, ישולמו מזונות באופן מוחלט על ידי האב, דבר שגם תואם את חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת בלעדית אצל אימם.
גילאי 15–6 – בגילאים הללו ישולמו מזונות על ידי האב, אלא אם מדובר במשמורת משותפת ובתנאים מסוימים. נרחיב על כך בהמשך.
גילאי 18–15 – מוגדרים בדת כ"דין צדקה" וישולמו בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים. בישראל, ישולמו מזונות בגילאים הללו, אם כי בערך מופחת של כשליש ממה ששולמו קודם לכן.
נציין כי בישראל, בשל גיוס לצבא, ייתכן ויחויבו במזונות גם לאחר גיל 18, במהלך תקופת הצבא ו/או עתודה, בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים.
מהי משמורת משותפת:
משמורת ילדים היא הגדרה משפטית שונה מאפוטרופסות, שהיא אחריות של ההורים על ילדיהם, עד הגיעם לגיל בגרות. במשמורת, מדובר בהגדרת ההורה שהילד יהיה תחת חסותו ויתגורר עמו. בישראל קיימים שני סוגי משמורות: משמורת בלעדית ומשמורת משותפת.
במשמורת בלעדית, יוגדר הורה אחד כמשמורן וההורה שאינו משמורן יזכה להסדר הנוגע לזמני השהות עם ילדו.
באשר למשמורת משותפת, זמנו של הילד יחולק בין שני בתים, של האב ושל האם. הדבר ייעשה כאשר לילד יש מסוגלות נפשית לקבל את התנאים הללו, וכי הדבר לא יגרום לו בלבול וחוסר יציבות. מדובר בדרך התואמת לתפיסת ההורות המשותפת. כאמור, משמורת משותפת תתאפשר רק החל מגיל 6, וזאת בשל חזקת הגיל הרך, אשר מחייבת משמורת בלעדית של האם בגילאים הנמוכים.
מזונות ילדים במשמורת משותפת:
עד לפני מספר שנים, אבות, גם כאשר זכו במשמורת משותפת, הם עדיין ספגו הפסדים בהסדר זה, בשל כפל תשלומים. הם נאלצו לשלם את תשלומי המזונות לאם, על מחיית ילדיהם, למרות שבמחצית מהזמן הילד שהה במחיצתם והוצאותיו היו עליהם. התברר שבשל הקושי הכלכלי, אבות רבים מוותרים על זכותם לדרוש משמורת משותפת.
עם זאת, לאחר פסק דין תקדימי, הוחלט על שוויוניות בכל הנוגע למשמורת ילדים בין הגילאים 15–6, וזאת כאשר השתכרותם של הורי הילד, כמעט שווה. אז, יחולק נטל המזונות בין שני ההורים ולא כפי שהיה קודם לכן, על האב לבדו. פסק הדין התקדימי האמור, הוביל למספר רב של פניות לערכאות המשפטיות ולשינוי פסקי דין רבים הנוגעים למזונות ילדים במשמורת משותפת. יוער כי החלטה על מזונות אינה חלוטה, ובהתאם לשינוי בנסיבות, יהיה ניתן להגיש בקשה לשינוי המזונות.
