מגזין משפטי

דיני הירושה והצוואה בישראל, הם חלק בלתי נפרד מדיני המשפחה בישראל. מדובר באחד הנושאים המקיפים ביותר, שמשליכים על כל אזרח במדינת ישראל. כל אדם בשלב מסוים בחייו, יזדקק לסיוע של

הליך גירושין הוא הליך לא פשוט, לא ברמה רגשית ובוודאי לא ברמה כלכלית. ישנן מספר דרכים להתגרש: אפשר להתגרש בצורה מהירה בהסכמה, ומאידך ניתן להתגרש באמצעות ניהול הליכים משפטיים ארוכים,

כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לבצע מספר פעולות לשם הסדרת סיום מערכת היחסים. פעולה אחת, היא עצם הגירושין. אלו לרוב נעשים באמצעות תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במקביל, אותם בני

בעת מותו של אדם, עולה הצורך לחלק את עיזבונו (כלומר – את הרכוש שהיה שייך לו). האופן שבו מחלקים עיזבון, מפורט בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). ניתן לחלק עיזבון

מקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כך היה: התובע, הוא אביו של הנתבע, וחמה של הנתבעת. הוא הגיש לבית המשפט תביעה כספית נגד בנו וכלתו, במטרה לחייבם להשיב

תיק חריג מאוד שהתגלגל לבית המשפט לענייני משפחה בקריות, עסק בקטינה בת 16, אשר ביקשה להתחסן, אך אימה סירבה. בד בבד, הקטינה גם ביקשה צמצום של זמני שהייה עם אמא,

כאשר אדם נפטר, עזבונו (הרכוש שצבר בחייו) עובר ליורשיו. הדין הוא כי הורשה נעשית או לפי דין, או לפי צוואה. כלומר, אם אדם ערך צוואה בחייו, אזי הוראות הצוואה תחייבנה

תיק מעניין מאוד נדון בבית המשפט לענייני משפחה בעיר חיפה, במסגרת תלה"מ 44330-02-18, ב' נ' ב'. פסק הדין עוסק בתביעה שהוגשה על ידי האישה, נגד בעלה לשעבר, שבמסגרתה היא עתרה

כאשר בני זוג מתגרשים, הרי שעליהם להסדיר מספר נושאים הנוגעים לחייהם המשותפים. הנושא הראשון הוא כמובן עצם הגירושין. אלו נערכים בבית הדין הרבני, בהתאם לסמכות הבלעדית המוקנית לו. במקביל, במידה

כאשר הורים מתגרשים, לרוב אחד מהם מוגדר כמשמורן, אשר אחראי באופן שוטף על גידול וטיפול בילדים. ההורה השני, בד"כ האב, נהנה מהסדרי שהות, שוהה עם ילדיו בזמנים קצובים וכן חייב