האזינו לתכנית הרדיו של עו"ד יעקב בלס ברדיו תל אביב: נפרדים ביחד
כיצד נגדיר – אישה עגונה?
אישה עגונה – המושג עגינות הוא מושג השאוב מן ההלכה היהודית, המתאר אישה שעקבות בעלה נעלמו. מדובר, בין היתר, בבעל נעדר או בבעל החולה במחלה קשה. מצב זה מונע מהבעל לתת לאשתו גט ובכך "לשחרר" אותה. על פי ההלכה היהודית, על האישה העגונה חלות מספר מגבלות, שאותן נפרט במאמר זה.
במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בתופעת העגינות, הקיימת במדינת ישראל, כתוצאה מדין דתי החל על דיני המשפחה. תחילה, נציג את המונח ומשמעו על פי דין תורה, ולאחר מכן נציג את האיסורים החלים על אישה עגונה. לבסוף אף נבחן את השאלה – האם המונח עגינות רלוונטי ונכון גם לגבר.
כל זאת נעשה ונכתוב עבורכם/ן, קוראים וקוראות, כדלקמן:
המונח עגינות – על פי דין תורה:
אחת התופעות המוכרות לבתי הדין היהודים בארץ ישראל, היא תופעת העגינות. המונח עגינות, מתאר אישה נשואה, שאינה יכולה לקבל גט מבעלה, דבר המונע ממנה להתחיל בחיים חדשים ולפתח מערכת יחסים חדשה. עגינות אישה יכולה לנבוע ממספר סיבות, שאותן נתאר כדלקמן: הראשונה והמוכרת ביותר – בשל היעדרות הבעל, הן כתוצאה מעזיבת הארץ והן כתוצאה מהיעלמות עקבותיו. לדוגמא, נפילתו של רון ארד בשבי וחוסר הידיעה מה עלה בגורלו, הותירה את אשתו עגונה. השנייה, במידה והגבר חולה במחלה פיזית או נפשית, וכתוצאה מכך הוא אינו כשיר משפטית, לא יוכל לתת לאשתו גט, ולמעשה, גם במקרה כזה, תיחשב האישה כאישה עגונה.
אין צורך להכביר במילים על הפגיעה שסובלת האישה, כתוצאה מהמצב שאליו נקלעה, כאישה 'עגונה'. כאמור, על פי ההלכה היהודית, אישה עגונה עדיין תיחשב כאישה נשואה כדת וכדין, ולכן חלות עליה כל ההלכות הקיימות במוסד הנישואין. כלומר, אישה עגונה נחשבת עדיין כאישה נשואה, ועקב כך חלות עליה מספר הגבלות על פי ההלכה היהודית.
איסורים אשר חלים על אישה עגונה מכוח הדין העברי:
ההלכה הקשה ביותר, היא למעשה איסור להתחתן עם גבר אחר. במידה ואישה עגונה תפתח מערכת יחסים עם גבר אחר, היא תחשב לנואפת. מצב זה קשה, בעיקר בשל התייחסות הדת להלכה זו, גם בנישואין וגם בכל מערכת יחסים חדשה שאותה פיתחה עם גבר אחר. כלומר, האיסור כה קשה, עד לכדי כך שעל האישה העגונה חל איסור לקיים מערכת יחסים חדשה ובכך להמשיך את חייה עם גבר אחר, בשל היותה עגונה.
כפי שתואר לעיל, ישנן מספר סיבות שבגינן תהפוך אישה לעגונה, ונראה כי במרביתן, האישה, בעל כורחה תהפוך לעגונה. מצב דברים זה מכניס אותה לסיטואציה שבה אין לה 'ברירות' אחרות, אלא להיחשב כאישה עגונה, עליה חלים איסורים קשים.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953, מקנה לבתי הדין הרבניים בארץ ישראל, את הסמכות לעסוק בכל נושאי הנישואין והגירושין. לכן, במקרה שבו תגיע אישה עגונה לבית דין רבני, בבקשה להינשא לגבר, תקבל סירוב מוחלט, בשל העובדה שהיא עדיין נשואה לבעלה ואף תחשב לנואפת.
האם המונח עגינות נכון גם לגבי גבר?
ישנם מקרים שבהם האישה אינה יכולה לתת גט, הן כי נעלמו עקבותיה והן כי היא חולה במחלה קשה המונעת ממנה כשירות משפטית. אך במצבים אלו, אי מתן הגט קל יותר ממקרה הפוך שבו הגבר אינו יכול לתת גט, וזאת בין היתר כי ניאוף גבר אינו נתפס לחמור כניאוף אישה. במצבים בהם אשת גבר נעלמת או אינה יכולה לתת גט, יוכל הגבר לקבל היתר מבית הדין הרבני לשאת אישה שנייה מבלי שזה יחשב לעבירה פלילית, למרות הסתירה מול המשפט האזרחי, האוסר על ריבוי נשים – ביגמיה.
סוף דבר:
לאור האמור, ולאור האיסורים הקשים שמהם סובלת אישה עגונה, ניתן לומר כי תופעת העגינות פוגעת במעמד האישה. זאת בעיקר בשל העובדה כי בתי הדין פועלים על פי הלכת הדין העברי. הנישואים האזרחיים, מהווים מעין "פריצה" להלכה היהודית שכן מקרה של אישה עגונה שהתחתנה בנישואים אזרחיים יוכל להיפתר ביתר קלות בבית הדין הרבני לעומת נשואיים דתיים.
בכל מקרה בו מעורב נושא העגינות, מומלץ לפנות אל עורך דין מומחה לדיני המשפחה, המתמחה בעיקר בהליכים מול בתי הדין הרבניים. הלה יוכל לסייע ולהציג את הזכויות העומדות לאישה, וכן להציע דרכי פתרון למצב העגום.