בגידה

מצאתם/ן את האחד/האחת שאתם רוצים להיות איתם כל ימי חייכם. אך יום אחד נתקלתם באדם זר אשר הרגשתם אליו משיכה מינית או רגשית ונתתם לעצמכם "להיכנע" לפיתוי. לאט לאט, פגישות אינטימיות שלא מוכרות בתור "בגידה", הפכו להיות יחסי מין במחשכים. עם הזמן המשיכה התגברה וגם הרצון להיות עם בן הזוג השני (לא הפורמאלי), גבר. ללמדנו, כי תופעה שוודאי מוכרת לכם, היא ה"בגידה". נראה כי כל אדם שמע על אדם בקרבתו שבגד בבן/ת זוגו/תו. מכאן נשאלת השאלה: מהי בגידה להלכה ולמעשה? וכן מהן ההשלכות של בגידה? האם לבגידה יש בכלל השלכות במסגרת הליך הגירושין? כיצד כדאי לנהוג בעת בגידה, מבחינה משפטית ואישית? על שאלות אלו ושאלות נוספות, נשיב בהרחבה במאמר שלהלן.

מאמר זה יעסוק בבגידה ובמונוגמיה, בהשפעות הבגידה על בני הזוג ומשפחתם ובתהליך הגירושין לפי הדין העברי, בעילות גירושין ועילת הבגידה בפרט. כל זאת לנוחיותכם/ן, גולשים וגולשות יקרים/ות:

הערה לפני שנתחיל. המאמר שלהלן לא נועד לפגוע באף אדם, ללא הבדלי מגדר, דת, גזע או מין וכן אין במאמר שלהלן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי לפנות לעורך דין משפחה.

מעשה הבגידה – מהי בגידה?

למעשה, אין באמת הגדרה אזרחית חוקית (הכוונה אינה להגדרה דתית, כפי שנסביר בהמשך) למונח בגידה (במידה ומדובר בבני זוג, כמובן). יש אנשים שרואים ב"פלירטוט" בתור בגידה. יש אנשים שרואים בקיום יחסי מין בתור בגידה וכן יש אנשים שסבורים כי אין מניעה לקיים יחסי מין עם אנשים אחרים, במסגרת הנישואין. למעשה, ההגדרה לבגידה, מופיעה בדין הדתי – ועל כך נעסוק בהמשך. לצורך המאמר הזה, נבקש להגדיר מהי בגידה: הגדרתה הכללית של בגידה היא הפרת חובת אמונים כלפי צד מסוים אשר לגביו קיימת חובה כזו. יתכן שחובה זו קיימת כלפי העם, המדינה, המשפחה ובן זוג בפרט.

ברגע שהבגידה מתגלה, האמון של הצד הנבגד נעלם ומנקודה זו קשה מאוד לשקם את הקשר הזוגי, אם בכלל. ישנם שני מצבים שבהם הבגידה באה לאוויר העולם – המצב הראשון יכול להתרחש במקרה של משיכה רגשית. כלומר, כאשר הצד ה"בוגד" מרגיש תסכול מכך שאינו יכול לחלוק את מחשבותיו עם בן/בת הזוג ומוצא מענה באדם אחר. הוא נהנה לבלות עם אותו אדם וחולק עמו נושאים משותפים רבים. לא פעם, ניסיון החיים אף מלמד כי המשיכה הרגשית גורמת למשיכה מינית ואף לבגידה. הדוגמה שהצגנו מובילה למצב השני שבו בגידה יכולה להתרחש, במקרים שבהם ישנה משיכה מינית בלבד. כלומר, אדם (ללא הבדל מגדרי) שאומנם מקיים קשר זוגי, נמשך מינית לאדם אחר. הבגידה שיותר נפוצה, היא עקב משיכה מינית, בין אם מדובר בבגידה חד פעמית (דהיינו, "סטוץ") או ברומן ממושך.

מרבית האנשים אשר בוגדים, מרגישים רגשות אשם אשר מלווים אותם או שנעלמים אחרי פרק זמן מסוים. כשמדובר בזוג נשוי עם ילדים, הבוגד/ת יודע/ת כי הדבר עשוי להיות אף מסובך ומסוכן בהרבה, ברגע שיתגלה ולכן סביר להניח שההרגשה תהיה קשה יותר. מנגד, ישנם גם אנשים שבגידה בבן זוג (כלומר – קיום יחסי מין עם אדם אחר) לא בהכרח תסב להם כל רגש אשם. נעיר כי שאלות של רגשות אשם הן שאלות פילוסופיות ואין ביכולתנו להשיב עליהן במאמר זה, אלא רק לתת רקע כללי.

אך עדיין, למרות כל האמור, עולה השאלה: למה בכל זאת הבגידה קיימת ואף לא מעט?

נראה כי התשובה לשאלה היא כדלקמן – בהתאם למחקרים רבים שפורסמו בנושא, נראה כי רוב האנשים אשר בגדו, חוו במהלך הבגידה סוג של "הרפתקה": ריגוש, חוויה חדשה, הנאה מלעשות מעשה שכביכול אסור או הערכה וחיזוק הדימוי העצמי. יותר מכך: לא אחת, דומה שאנשים שנבגדו ולא בגדו, יבגדו גם כן בעתיד, זאת משום שמי שנבגד בעבר – יתכן ואמונו במין השני נפגע לכן גם הוא יתחיל לבגוד. בנוסף, הבגידה היא תולדה של התפיסה החברתית המודרנית, שאומרת שזוגיות "שנסדקה", אין צורך להתאמץ לתקנה ויותר קל להמשיך הלאה. נעיר בנקודה זו, שזו הנחה שלא תמיד משקפת את המציאות, שכן ישנם זוגות רבים שחיו בזוגיות מאושרת ונסיבות חיים או קשיים זמניים בזוגיות, הובילו לבגידה. לא פעם זוגות כאלו דווקא הצליחו לשקם את האמון ואת הקשר הזוגי.

עוד נציין בשולי הדברים, כי תופעה של בגידה מתרחשת בכל זמן ובכל מקום, בין אם מדובר בקולגות בעבודה, נסיעה עסקית או למטרות הנאה, בין קבוצת חברים או דרך ערוצי התקשורת הרבים שקיימים כיום. במקרים רבים, אותם אנשים שנתפסו בבגידה, טוענים כי המעשה נעשה למרות שאהבתם לבן או בת זוגם, קיימת ולמרות שחיי הנישואין שלהם טובים וכי עשו זאת למטרות הנאה אישיות ורצון לחוות משהו "אחר". אגב, למען הגילוי הנאות, נבהיר כי מבחינת הסטטיסטיקות, הגברים הם אלו אשר לכאורה בוגדים יותר מאשר הנשים. אך נעיר, כי האחוזים גבוהים אצל שני המינים.

פוליגמיה ומונוגמיה – ביאור:

המונח בגידה, מקורו עוד בימי קדם. אומנם תכלית המאמר לעסוק בהיבטים המשפטיים של בגידה, אך אנו סבורים כי לשם השלמת התמונה, ראוי גם להתייחס מעט להיבטים היסטוריים, פסיכולוגים וכן חברתיים. מונוגמיה, היא מילה יוונית שמשמעותה נישואין לאדם אחד. ההפך ממונוגמיה הוא המונח – פוליגמיה, אשר מתייחס לסיטואציה של נישואין לנשים רבות. מבחינה חברתית, בעבר היה מקובל לשאת מספר נשים, מה גם שגם כיום, במדינות מסוימות, התופעה הזו עודנה קיימת.

במדינות מפותחות, התופעה הזו כבר הולכת ופוחתת, למרות שגם בישראל אירעו מספר מקרים של נישואין לכמה נשים. מדובר בעבירה פלילית, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977. נעיר גם, כי על סמך מחקרים רבים שפורסמו, ההנחה המקובלת היא שאנשים לא אמורים לחיות בפוליגמיה, אלא במונוגמיה. אך מדובר במחקרים שמבוססים על עמדות ולכן אנו כותבים את האמור בזהירות רבה.

גירושין לפי הדין העברי

נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים במדינת ישראל, נמצאים בסמכות בתי הדין הרבניים לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953. יש להעיר כי הליך הגירושין אינו הליך קל מבחינה רגשית ויכול להיות מתיש, במיוחד כאשר בין בני זוג אין הסכמה על גירושין ואז יש לנהל תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף. בין היתר, מבקש הגירושין צריך להוכיח כי יש ברשותו עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי–עברי (נרחיב על כך בהמשך – שכן אחת מעילות הגירושין היא "בגידה").

תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה לגירושין ולשאת בתשלום אגרה. ההליך מתנהל כמו הליך משפטי: הצדדים מגישים ראיות לבית הדין הרבני ואף מעידים בעצמם, כאשר לבסוף, בית הדין הרבני יפסוק האם הוכחה עילת גירושין. במידה והתשובה חיובית – ייקבע מועד לסידור גט.

יוער כי תביעות גירושין לגופן, נערכות רק בבית הדין הרבני. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים, מזונות ילדים (סמכות מקבילה לבית הדין הרבני) וכן גם בענייני רכוש. גירושין יכולים להיערך בהסכמה ואז ההליך קל בהרבה. במקרה כזה, יש להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני.

עילות גירושין לפי הדין העברי

לפי ההלכה, ישנן עילות גירושין לגבר ולאישה, כלומר – ישנן עילות שרק הגבר יכול לטעון ולהיפך וכן ישנן עילות ששני הצדדים יכולים לטעון להן.

עילות גירושין כאשר האישה מעוניינת בגט: במידה ולגבר יש אפשרות לשלם מזונות ולא עושה זאת, או במידה והאישה סובלת מהתעללות, אלימות ובגידות מצד הבעל, או במקרה שבו הבעל אינו מעוניין/מסוגל לקיים עמה יחסי מין, שהרי ההלכה קובעת כי "את כסותה ואונתה לא תגרע".

עילות הגירושין כאשר הגבר מעוניין בגט: בגידה מצד האישה. זו אחת העילות הקשות והמורכבות. "בגידה", לפי הדין הדתי, היא סיטואציה שאישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר בעת נישואין. אישה שבגדה בבעלה ואף הולידה ילדים מגבר אחר – ילדיה יוכרו בתור ממזרים. ממזר הוא מי שאסור בחיתון. יתר על כן, אישה נשואה שבגדה בבעלה תהיה אסורה על בעלה, כלומר – על הבעל מוטלת חובה לגרש את האישה, שלא תהיה זכאית למזונות אישה וכן לכתובתה. עם זאת, לא קל להוכיח בגידה. במקרה כזה, הגבר יצטרך להוכיח זאת באמצעות שני עדים שראו את האישה בוגדת. אגב, בגידה – לפי הדין הדתי, היא רק מעשה של אישה ולא מעשה של גבר. עילות גירושין נוספות שעומדות לרשות הבעל, הן – אישה מורדת, מעשה כיעור על ידי האישה ועוד.

עילות גירושין הרלוונטיות לשני הצדדים: מומים ומחלות שלא היו ידועים לפני הנישואין וכן עקרות.

פיצוי כספי עקב בגידה

שאלה שנשאלת לא פעם, היא האם ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד בעל או אישה, אשר קיימו יחסי מין עם אדם אחר במהלך הנישואין. מצד אחד, יש משהו מאוד שובה בטענה כזו, שלפיה הנבגד נפגע ברמה רגשית ונפשית כתוצאה מהבגידה. הנבגד יכול אף לטעון כי נגרם לו נזק נפשי לצמיתות, בשל חוסר היכולת להאמין באנשים ולהקים תא משפחתי חדש. מצד שני, נראה כי תביעה נגד בן או בת זוג בגין בגידה, היא מעין מדרון חלקלק, שכן בגידה היא מעשה רגשי וספק רב מאוד האם יש מקום שהמשפט יתערב בעניינים שבלב ובנפש. במילים אחרות, אדם שבוגד, לא פעם עושה זאת בשל צורך רגשי, שלא מסופק לו על ידי בן או בת הזוג שלו. לכן, ספק רב מאוד אם בית המשפט יתערב במקרים כאלו.

העמדה של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, היא כי תביעות בגין בגידה, הן תביעות שיש לסלק כבר על הסף, שכן מדובר בעניינים רגשיים, שאין למשפט להתערב בהם, מה גם שמדובר בעניינים שמטעמי מדיניות משפטית נכונה, לא יהיה ראוי להתערב בהם. כך לדוגמא, פסק בית המשפט העליון בע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו]: "ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש". הציטוט נלקח מתיק תמ"ש (נצ') 4046-05-12‏ ‏ ל.מ נ' א.מ.

אגב, באותו מקרה, שנדון בבית משפט לענייני משפחה, נטען על ידי הגבר כי יש לפצותו בשל בגידת האישה. טענה זו נדחתה, כאשר יפים דבריו של בית המשפט באותו המקרה: "סילוק על הסף של תביעות בגין ניאוף ובגידה מוצדק ביותר בנסיבות העניין שבפניי, כדי להגן על ערכים חשובים שנקבעו במסגרת דיני המשפחה הישראליים כמו עיקרון הגירושין ללא אשם וחלוקת רכוש שוויונית ללא קשר לסיבת הקרע. כך גם נוכל למנוע הצפה של מערכת בתי המשפט בתביעות בסוגיה מעין זו. פועל יוצא של כל אלה, הוא פינוי זמן שיפוטי יקר מפז ומשאבים של הממסד, עורכי הדין והצדדים לשם התמקדות בעיקר העשייה השיפוטית בסכסוך המשפחתי והעיקר הוא יישוב אותו סכסוך וסיומו. אין ספק שלעתים היעדר דיון בעניין הבגידה והניאוף דווקא מקשה על יישוב הסכסוך, התפייסות או הבנה של כאבו של בעל דין כזה או אחר. עם זאת, קביעת בית המשפט העליון הינה חד משמעית ונחרצת ולמעשה מבטאת העדפה של האינטרסים שברישא לפסקה זו על אלו שבסייפה לה" (שם, בפסקה 35 לפסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה, פסק הדין ניתן על ידי השופט אסף זגורי).

ככלל, הרציונל לפיו יש למנוע תביעות בגין ניאוף, מתמקד בשלושה נימוקים עיקריים. האחד הוא למנוע גירושין בגין "אשם". כלומר, גירושין הם עניינים שבלב ולא ראוי לחפש "אשמים" בהליך גירושין וכפועל יוצא לחפש "סיבות לגירושין". השני הוא כי יש למנוע מבני זוג לעבור על חוקי הגנת פרטיות ולפגוע בפרטיות ובאוטונומיה של בן או בת הזוג, כדי לחפש ראיות על בגידה. כלומר, הרצון הוא לשמור על מרקם זוגיות סביר והולם. השלישי והחשוב ביותר, הוא שקשה מאוד להגדיר "בגידה". אומנם לפי הדין הדתי בגידה היא קיום יחסי אישות, אך במציאות – בגידה יכולה להיעשות גם שלא באמצעות קיום יחסי מין, אלא אך בקיום של יחסים אפלטוניים על חשבון בן או בת הזוג. לא זו בלבד, גם נשיקה והתגפפות (ללא יחסי מין) בין שני אנשים, יכולות להיחשב כבגידה. כמו כן, ישנם אנשים שיראו גם פלירטוט מתמשך, בתור בגידה. לכן, בשל הקושי להגדיר בגידה, העמדה של הפסיקה היא לא לקבל ואף לא לדון בתביעות אלו.

בגדתם או בגדו בכם – מספר עצות יעילות:

כפי שציינו עוד בפתח המאמר, בגידה היא מעשה שנעשה על ידי שני המינים, למרות שהתופעה רווחת מעט יותר אצל גברים. כמו שגם הסברנו, בגידה היא מעשה משמעותי במדינת ישראל, במידה והיא נעשית על ידי אישה במהלך חיי הנישואין, כלומר – כל עוד היא מוגדרת לפי ההלכה בתור אשת איש. לכן, לקראת סיום המאמר, מצאנו לנכון להציג מעט עצות, הן משפטיות והן אישיות, למי שנבגד או בגד וכל זאת לנוחיותכם\ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

לא לשבור את הכלים – מהניסיון שלנו בתור עורכי דין משפחה, אנו מציעים לכם לא לשבור את הכלים. תפסתם את בן הזוג בוגד ולהיפך, קחו לכם/ן מספר ימים לנוח ולחשוב. לעיתים פעולה שנעשית בחיפזון ובלהט הרגע, יכולה להיות רשלנית ולא נכונה. לכן, תקבלו החלטות לאחר שהכעס ישקע ותוכלו לחשוב ברציונליות.

לפנות לייעוץ משפטי – לבגידה עשויות להיות משמעויות משפטיות. לכן, אם בגדתם או בגדו בכן/ם, פנו בהקדם לעורך דין גירושין משפחה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי. כמו כן, במידה והחלטתם להתגרש, כדאי במיוחד להיות מלווים בעורך דין גירושין, אשר ייצג אתכם/ן בערכאות השיפוט השונות.

להיעזר במגשר משפחה – במידה ובגדתם או נבגדתם, אנו מציעים לבחון אפשרות להיעזר במגשר משפחה. אך הסיוע של מגשר המשפחה יהיה רלוונטי, רק במידה ויש בכם רצון לנסות ולשקם את הקשר הזוגי. מניסיוננו בתור עורכי דין בתחום דיני המשפחה, אנו יכולים להעיד כי לא מעט מקרים שהחלו בתור הליך גירושין, הסתיימו דווקא בפיוס ורצון של בני הזוג לחזור לחיות יחדיו. לכן, אם הבגידה נעשתה בשל חסך רגשי או חוסר תשומת לב, או משבר פתיר במהלך הנישואין, אפשר לנסות לשקם את הקשר, אך צריך לרצות לעשות כן. לשם כך, אנו ממליצים להיעזר במגשר גירושין.

סליחה – היא לא מילה גסה – נבגדתם? הצד השני רוצה להתנצל ולנסות לשקם את הקשר? ברור לנו שקשה מאוד לסלוח ולמחול. אבל מצד שני, גם לסלוח הוא מעשה שמעיד שאתם אנשים עם אופי חזק, שמסוגלים להכיל ולהבין – עד גבול מסוים. לכן, אם יש בכם רצון לשקם את הקשר, אל תפסלו סליחה ומחילה. מנגד, אל תקבלו כאמור החלטות ברגעי כעס.

תבחנו אפשרות לקבל ייעוץ אישי – לעיתים, אם חוויתם בגידה במהלך מערכת היחסים, כדאי מאוד לפנות לייעוץ אישי, כלומר – לא ייעוץ זוגי. ייעוץ אישי על ידי מאמן או טיפול פסיכולוגי, יכולים לסייע לכם להכיר את עצמכם טוב יותר ולהבין את הקשיים הנלווים לבגידה ולמערכת היחסים, בצורה מיטבית יותר. לכן, כדאי מאוד לבחון אפשרות לקבל ייעוץ אישי.

לסיכום – בגידה

ברוב המקרים, מעשה הבגידה ייתפס בעין לא טובה וישמש כעילה לגירושין במידה ובני הזוג לא מצליחים להתגבר על כך. יותר מכך, על פי הדין הדתי–עברי, בגידה היא מעשה הנושא בחובו סנקציות כלפי האישה, כך שלעיתים כדאי גם להיזהר בנושא, בהתאם לנסיבות הרלוונטיות.

כפי שגם סקרנו במאמר, תביעות בגין בגידה, לא מוכרות ולא מתקבלות ככלל, למרות הקושי הרגשי. עוד דנו במאמר זה, על דרכי הפעולה הנכונות במקרה של גירושין. לסיום נציין, כי אנו סבורים שיש להימנע מלשבור "כלים", אלא לחשוב ולשקול היטב את הדברים. עם זאת, הדבר החשוב ביותר בעת בגידה ובעת גירושין הנובעים ממנה או בכלל, הוא לפנות בהקדם לעורך דין משפחה ולקבל ייעוץ משפטי על המשמעויות שבדבר.