בקשה לצו קיום צוואה

הליכי ירושות וצוואות, הינם רלוונטיים כאשר אדם נפטר והותיר אחריו עיזבון, שזה אירוע של הורשה. בישראל, הדין הישראלי בכל הנוגע לירושות וצוואות, מפורט בחוק שנקרא "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965". חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. לצד זאת, חוק הירושה גם קובע כי הורשה יכולה להיעשות או באמצעות צוואה שנערכה על ידי המנוח, או לפי דין. במאמר שלהלן נסביר את עקרונות חוק הירושה. נסביר מהם העקרונות הכלליים של החוק, מה ההבדל בין ירושה לפי דין לבין צוואה, ובהתאם כיצד עורכים צוואה. לסיום נסביר איך מממשים ירושה או צוואה. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עקרונות בחוק הירושה:

חוק הירושה קובע מספר עקרונות בסיסיים, כדלקמן:

דרך הורשה: עיקרון בסיסי בחוק הירושה, קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשים שלו. עיזבון הוא למעשה מסת הנכסים שהותיר אחריו מנוח במותו. כמו כן, העיקרון המשלים והבסיסי בדיני הירושה, הוא כי הורשה תיעשה או לפי דין, או לפי צוואה (נסביר על כך בהמשך).

שלילת כשרות: עיקרון חשוב בחוק הירושה, הוא שלילת הכשרות. כלומר, ברירת המחדל היא שכל אדם רשאי להוריש וכל אדם רשאי לרשת, אלא אם הכשרות להוריש או לרשת נשללה על ידי בית המשפט. כמו כן, ישנם מקרים שבהם החוק קובע שלילת כשרות אוטומטית. למשל – אדם שניסה להתנקש או התנקש בחייו של אחר, כדי ליהנות מפירות הירושה שלו, לא יהיה כשיר לרשת אותו.

הסתלקות מעיזבון: עיקרון נוסף שמפורט בחוק הירושה, הוא עיקרון ההסתלקות. כלומר, כל יורש רשאי להסתלק מהעיזבון ובעצם לוותר על חלקו. לפי הוראות חוק הירושה, הדבר ייעשה בהודעה בכתב. לעיתים הדבר נהוג בין אחים.

ירושה לפי דין לבין צוואה:

כאמור, חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו יועבר ליורשיו, וכן קובע כי הורשה יכולה להיעשות או לפי דין או לפי צוואה. נסביר:

הורשה לפי דין: סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, היורשים שלו באופן אוטומטי יהיו ילדיו במחצית הרכוש ובן או בת זוגו במחצית האחרת, למעט עניינים מסוימים שמוקנים אוטומטית לבן או בת הזוג.

צוואה: צוואה היא מסמך (או דרך אחרת, כפי שיוסבר בהמשך) שחתום עליו המצווה, שתכליתו לצוות מה ייעשה בעיזבון של המנוח. כאשר קיימת צוואה שנערכה כדין, אזי היא מחייבת את היורשים, והיא בעצם גוברת על ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה.

כיצד עורכים צוואה?

יש ארבעה סוגי צוואות. הבה נסביר:

צוואה בכתב: זו הצוואה השכיחה ביותר. מדובר בצוואה פשוטה, שנכתבת על ידי המצווה ונחתמת בכתב ידו. כמובן שהיא גם צריכה לשאת תאריך.

צוואה בפני עדים: זו בעצם צוואה בכתב, שנעשית בפני עדים שמוסיפים את חתימתם לצוואה.

צוואה בפני רשות: זו צוואה שנערכת על ידי המנוח בפני רשות. כלומר, או באמצעות הכתבת הצוואה לפרוטוקול של ערכאה שיפוטית, לרבות רשם הירושה, או באמצעות הפקדת ירושה אצל רשם הירושה.

צוואה בעל פה: זו צוואת ברירת מחדל, שלא יכולה להיערך באופן רגיל. רק אם אדם גוסס, או מאמין שהוא גוסס, הוא יכול לצוות בעל פה בפני שני עדים, מה ייעשה בעיזבונו. שני העדים יכתבו זיכרון דברים, ועליהם להפקידו אצל רשם הירושה. היה והמצווה לא נפטר בתוך חודש, הצוואה בעל פה בטלה.

כיצד מממשים ירושה?

כדי לממש את העיזבון, כלומר – להוציא כספים מהחשבון של המנוח, להעביר נכס על שם היורשים וכיו"ב – יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, או צו ירושה, לפי העניין. הצו ניתן על ידי רשם הירושה.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בעקרונות הקבועים בחוק הירושה. הסברנו מי הם הגורמים השיפוטיים בחוק הירושה, וכן הצגנו מספר עקרונות בסיסיים בדין הישראלי. לאחר מכן הסברנו מה ההבדל בין ירושה לפי דין, לבין ירושה לפי צוואה. בהתאם גם הסברנו כיצד עורכים צוואה כך שתהיה צוואה כדין וכן כיצד מממשים ירושה, או צוואה. הסברנו כי לשם כך יש להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, בהתאם לנסיבות. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, לפנות אל עורך דין משפחה בעת הצורך.

Rate this post