בלוג

צוואה כתובה – תחום דיני המשפחה, הוא תחום מקיף מאוד, שמידי יום עשוי להוליד פסקי דין מעניינים, מרתקים וגם בעלי חשיבות משפטית, בין אם מדובר בענייני אישות וגירושין ובין אם מדובר בסכסוכים משפחתיים קשים, לרבות בענייני ירושה. כעורכי דין לענייני משפחה, אנו יכולים להעיד, כי המציאות עולה על הדמיון. כך למשל, בפסק דין מרתק שניתן לאחרונה, שעוסק בסכסוך משפחתי, שעניינו ירושה.

עובדות המקרה:

מאמר זה, עוסק בהתנגדות לקיום צוואה כתובה. המקרה בא לידי ביטוי בנסיבות שלהלן – המנוח היה נשוי לאישה שעמה היה לו ילד משותף. בנוסף לכך, למנוח היו שני ילדים מנישואיו הקודמים ואילו למבקשת יש גם שני ילדים מנישואיה הקודמים, כאשר אחד מילדיה נפטר במהלך השירות הצבאי – בחילופי אש.

הצוואה שבה מדובר במקרה זה, הינה צוואה נוטריונית הדדית שערכו המנוח והמבקשת לפני שנים רבות. במסגרת אותה צוואה כתובה, הוסכם כי החלוקה תתבצע באופן הבא: בסיס הצוואה הוא מנגנון הורשה, שבו בני הזוג יורשים אחד את השנייה, במקרה שבן זוג אחד נפטר והשני עודו בחיים. הצוואה קובעת מנגנון של יורש אחר יורש. לכן, במקרה שבו המבקשת נפטרת, זוכה הבן המשותף של השניים ברוב המכריע של רכוש הצדדים. כמו כן, לבתה של המבקשת הוענקה זכות מגורים בלתי מוגבלת באחת הדירות ואילו כל יורש אפשרי אחר, זוכה בשקל אחד בלבד.

המתנגד לביצוע הצוואה, הינו הבן מנישואיו הקודמים של המנוח, מתוך טענה שמדובר בצוואה נוטריונית הדדית שערכו המנוח והמבקשת כ–20 שנה לפני שהמנוח נפטר ואילו הבטחותיו של האב כלפי המתנגד, אינן מופיעות בצוואה, כאשר יודגש כי אלו הבטחות שניתנו בעל פה. נעיר, כי בחוק ובפסיקה ישנן עקרונות קבועים בדבר ביטול צוואה. משכך, נשאלת השאלה, מה הייתה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה?

נבקש להעיר כי מאמר זה, מבוסס על פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה. לכן, אין לראות בו כמחייב סופית והוא אינו מונע – אלא להיפך – ייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.

הצדדים:

המבקשת, שהיא אשתו של המנוח שנפטר, ביקשה לקיים את הצוואה. לזוג ישנו ילד משותף מנישואיהם. בנוסף, לכל אחד לחוד, יש ילדים מנישואיו הקודמים. משהוגשה הבקשה לרשם הירושה, לשם אישור הצוואה, הבן של המנוח מנישואיו הקודמים, הגיש את התנגדותו לקיומה של הצוואה האמורה וזאת בטענה – כי המנוח הבטיח לו, בעודו בחיים, להוריש לו דירה אחת. משגילה המנוח שהדירה רשומה על שם המבקשת, דהיינו, אשתו, הבטיח המנוח למתנגד כי יעביר לו סכום כספי בשווי הדירה, העומד על סך של 1.5 מיליון ש"ח. מאחר וזה היה רצונו של המנוח, יש לקיימו, כך טען המתנגד – בנו של המנוח.

טענות המבקשת:

כאמור, המבקשת את קיום הצוואה (אשתו של המנוח), חוזרת על טיעוניה המשפטיים לסילוק ההתנגדות על הסף ומבהירה כי טענות ההתנגדות אינן מגלות עילה כנגד הצוואה. אשת המנוח מבקשת לקיים את הצוואה, לפיה היא היורשת של הנכסים שהשאיר המנוח וכן יש לבטל את בקשתו של המתנגד.

טענת המתנגד:

כאמור, המתנגד (בנו של המנוח מנישואיו הקודמים), הגיש התנגדות לקיום הצוואה, בטענה כי יש לקיים את רצונו של אביו, שבזמנו ציין בפניו כי יעביר לו סכום כספי העומד על סך 1.5 מיליון ש"ח. טענה זו נתמכת בשיחה שהקליט המתנגד עם המנוח וזו תומללה. עוד טוען המתנגד, כי רצונו של המנוח היה שונה והצוואה אינה משקפת כלל את רצונו האמיתי, שהיה למעשה להעניק סכום כספי כאמור.

החלטת בית המשפט – צוואה כתובה:

בית המשפט, קבע והזכיר את המובן מאליו, לפיו חוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע רשימה של עילות, לפיהן יש לבחון האם הצוואה תקפה או לא. בין היתר, אין בחוק הירושה עילת פסלות המאפשרת ביטולה של צוואה, משום שאיננה משקפת את רצון המנוח – לכאורה (אלא במקרים שבהם קיימת כפייה או אונס או הטעיה במסגרת עריכת הצוואה).

לעניין זה מבהיר בית המשפט, כי נקודת המוצא לבחינת רצונו של המצווה, היא מועד עריכת הצוואה ולא מועד אחר. כמו כן, בית המשפט פסק כי נקודת המוצא לבחינת תוקף צוואה, תיעשה אך ורק מכוחה של עילה המוכרת בדין. אין להעלות טענות כלליות בדבר רצון של מצווה, שלא במסגרת זו, שכן אם רצונו היה אחר, היה דואג לשנות את הצוואה.

כמו כן, בית המשפט קבע כי גם אם תתקבל טענת המתנגד, בדבר רצונו לכאורה של המנוח להעביר לו סכום כסף העומד על סכום כספי של 1.5 מיליון ש"ח, הרי שהרצון לא עוגן בדין או בדרך של תיקון הצוואה ורצון בלבד אינו יכול להחליף את הוראות הצוואה שבדין.

לכן, דינה של תביעה זו להידחות.

לסיכום – צוואה כתובה:

סיטואציות שבהן אנשים כותבים צוואה כאשר הם בני 40, אך בגיל 70 מציאות החיים שלהם משתנה לחלוטין, היא סיטואציה שקורית פעמים רבות. לכן, הדין מאפשר לאדם לשנות את צוואתו בכל עת. במקרה הזה, דומה כי צדק רב היה בטענות הבן–המתנגד, אך משום שהדבר לא עוגן בצוואה חדשה, הרי שמבחינה חוקית, טענתו לא הייתה יכולה להתקבל – מבחינה משפטית.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם משרד עו"ד גירושין ומשפחה חגית הלוי