לא פעם, סכסוכי גירושין הופכים להיות קשים. הם יוצרים קרבות משפטיים בין בני זוג לשעבר, שרק לאחרונה היו בני זוג לכל דבר ועניין וגידלו משפחה למופת. אך ישנם מקרים שבהם אותם "קרבות משפטיים" של ממש, הופכים להיות קרבות אמיתיים, פיזיים ומילוליים בין בני הזוג. כך קרה בתיק שבו נדון במאמר שלפניכם, אשר עוסק בבקשה לצו הרחקה שהגישה אם, נגד אבי ילדיה (דהיינו, צו שיורה לאב להתרחק ממנה ולא ליצור עמה כל קשר, בין אם מילולי ובין אם פיזי). מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? ומה כל כך מעניין בתיק הזה? על כך, במאמר שלהלן. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
עובדות המקרה:
מדובר בתיק בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, במסגרת ה"ט (פ"ת) 4358-03-23 ח.נ.פ נגד נ.פ (להלן: "פסק הדין"). במסגרת התיק, האישה הגישה נגד האב בקשה למתן צו הרחקה, בגין אירוע שהתרחש בחודש פברואר 2023. מדובר בזוג לשעבר, שיש להם ארבעה ילדים, לרבות שתי קטינות המצויות על הרצף האוטיסטי. בתחילה ניתן צו הרחקה במעמד צד אחד, ואחר כך נקבע דיון במעמד שני הצדדים. האם טענה שהאב נקט באלימות ביום מסוים בפברואר כאמור, כלפי אחד הילדים.
לטענת האם, כאשר ניתן צו הרחקה, הדבר נעשה עקב התפרצויות של האב, התנהגות אובססיבית וכפייתית שלו כלפי ילדיו וכלפיה, וכן בגין אלימות פיזית. בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה מינה אפוטרופוס לדין לטובת הילדים, בנסיבות העניין. תפקידו של האפוטרופוס, הוא לייצג את האינטרסים של הילדים בפני בית המשפט, ללא אינטרסים או חשד לאינטרסים זרים.
במקביל, האב טען כי לא היו דברים מעולם. לטענתו, כל הבקשה הזו נבעה מקנאה של האישה, עקב בגידתו בה. לדבריו, לאחר שגילתה על הבגידה, החלה לעשות הכל כדי להרחיק את הילדים ממנו וכדי להתנקם בו.
בתחילה, הוגשה בתיק חוות הדעת של האפוטרופוס לדין, שמסרה שיש לקיים פגישות בקליניקה, ולא לבד עם האב. כמו כן, המליצה לקיים הדרכה הורית ולהותיר את צו ההרחקה על כנו.
האב סירב להמלצה של האפוטרופוסית לדין, והתעקש על שמיעת התיק ועל חקירות נגדיות. כך נעשה והתיק אכן נשמע. בסוף הדיון, הוחלט על ידי בית המשפט כי יש לקבל את ההמלצה של האפוטרופוס לדין וכי לזמן מה יתקיימו מפגשים בקליניקה של מטפלת שנמצאת בקשר עם ההורים. במקביל, מונתה עו"ס לדין, אשר בדקה את המסוגלות ההורית של ההורים. העו"ס הגישה חוות דעת, שלפיה האב אינו מהווה סכנה לילדיו.
בין לבין, היו מספר הליכי משנה. צו ההגנה שניתן בתחילה, בוטל לאור עמדת העו"ס, וגם עמדת האפוטרופוסית לדין שהסתמכה על דברי המטפלת אשר בקליניקה שלה נערכו מפגשים – כי אכן האב לא מסוכן. בין לבין הוגשו תביעות למשמורת, ובשלב מסוים האם שוב הגישה בקשה לצו הרחקה. האם טענה לאירוע אלימות של האב, כלפי אחד הילדים.
מה קבע בית המשפט לענייני משפחה?
כאשר האם עתרה שוב לצו הרחקה, לא ניתן צו הרחקה במעמד צד אחד. הפעם בית המשפט זימן את הצדדים לדיון, והם התייצבו. האם טענה לאירוע שבו האב צבט את אחד מילדיו, וכן נהג באלימות מילולית.
בדיון השתתפו גם העו"ס וגם האפוטרופוסית לדין. האחרונה תהתה על דברי האם וסיפוריה, ומסרה כי לא ברור כיצד קרוב ובסמוך לזמן שבו נערך מו"מ לגבי זמני שהות, האם אצה להגיש בקשה נוספת לצו הרחקה. עוד התברר בדיון כי האם מקליטה את ילדיה לעיתים תכופות, דבר שבית המשפט לא ראה בעין יפה.
לבסוף, בית המשפט קבע כי יש לדחות בקשת האם. בית המשפט קבע כי הבקשה לצו הגנה הוגשה באופן סתמי, ללא כל בסיס. בית המשפט קבע כי הטענות של האם הופרכו על ידי בעלי מקצוע. אומנם גם בעבר טענה לאלימות, אך הובהר על ידי בעלי מקצוע שהאב אינו אלים כלל. בית המשפט גם קבע שהבקשה הנוכחית לצו הרחקה, הוגשה שבוע לאחר אירוע נטען של "צביטה".
לסיכום, בית המשפט דחה את הבקשה ואף חייב את האם בהוצאות בסך 4,000 ₪ לטובת האב.