תיקים של מינוי אפוטרופוס, הם תיקים קשים מבחינה רגשית, מסיבה פשוטה: מדובר בסיטואציה שבה אדם שהיה בריא, כשיר לזכויות וחובות, שגידל משפחה ועשה רבות בחייו, לפתע הופך להיות תלוי, פיזית וקוגניטיבית, באחרים, עד שיש צורך שאדם אחר ינהל את חייו. לא פשוט לראות סיטואציות של אנשים מבוגרים, שכבר לא כשירים פיזית וקוגניטיבית, לנהל את חייהם ובפרט את כספם, עד אשר אחד מבני המשפחה (לרוב הילדים), לוקח על עצמו את הטיפול והניהול השוטף. בית המשפט שממנה אפוטרופוס, נוהג בתיקים הללו ב"כפפות של משי", משום שמדובר בשלילה קשה של חירות.
אך מה הדין במקרים שבהם צד רוצה למנות אפוטרופוס להורה שלו (כלומר, להתמנות ככזה), אבל בני משפחה אחרים מתנגדים, בטענה שאין צורך, ואף חמור מכך – בטענה שהמבקש להתמנות כאפוטרופוס, עושה זאת ממניעים לא ממש כשרים? סיפור שהיה כך היה, בת – ביקשה להתמנות כאפוטרופסית לאמה. הנכדה והנכד התנגדו, ואף טענו כי מאחורי הבקשה הזו, לא בהכרח עומדים מניעים תקינים.
מה קבע בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תיק א"פ 48677-08-20 ס.ל. נ' ר.ל. והיועמ"ש? על כך, במאמר שלהלן.
עובדות פסק הדין:
אלמונית, היא אישה מבוגרת מאוד, והיא נעזרה במהלך השנים בבתה, אשר דאגה לכל ענייניה. במהלך החודשים האחרונים, החלה התדרדרות במצבה הגופני, עד אשר אושפזה מספר פעמים ובעצם איבדה קשר עם הסביבה. מצבה הנפשי התדרדר: היא ירדה במשקל וחלה התדרדרות משמעותית במצב רוחה. בתה, הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, להתמנות בתור אפוטרופוסית לגופה ולרכושה. לטענתה, היא עזבה את עבודתה כדי לטפל באמה, ואף ציינה שהייתה תמיד מיופת כוח בחשבון הבנק של אמה.
בתיק הזה, בית המשפט צירף את הנכדה והנכד כמשיבים, וגם הורה על מינוי של אפוטרופוס לדין, לטובת החסויה. מדיווח שניתן לבית המשפט, התברר כי יש סכסוך בין הבת לנכדה, וכן התברר, מאישורים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, שאין המלצה רפואית למינוי אפוטרופוס, אלא רק לליווי וסיוע.
הנכד והנכדה של החסויה, התנגדו למינוי אפוטרופוס, בטענה שהחסויה מטופלת ומתפקדת. כמו כן, כפי שציינו, בין הצדדים יש סכסוך, כאשר כל אחד מעלה נגד השני טענות קשות, לגבי ניסיון השתלטות על נכסי החסויה ועל כספה.
בנוסף, מהדיווחים שנמסרו לבית המשפט על ידי האפוטרופוס לדין ועל ידי עובדת סוציאלית, עולה כי החסויה מתגוררת בבית הנכדה ומטפלת בעצמה לבד. כך גם עולה מתסקיר העובדת הסוציאלית: החסויה סובלת מירידה בזיכרון לזמן קצר, אך מתמצאת בזמן ובמקום, מצליחה לשפוט בצורה נכונה את הסיטואציות ועוד. כמו כן, העו"ס מסרה שערכה ביקור בבית הנכדה, שם מתגוררת החסויה, והתברר לה כי מדובר באישה צלולה וורבלית, אשר משתפת פעולה. חמור מכך, היא תיארה שהחסויה מסרה לה שבתה התעללה בה ואף נהגה בה באלימות מילולית ופיזית.
גם היועץ המשפטי לממשלה הצטרף כמשיב בתיק, ועמדתו הייתה כי אין מקום למנות אפוטרופוס לחסויה.
עד כאן לעובדות. האם מונה אפוטרופוס לדין? מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך, בחלק הבא:
פסק הדין:
בית המשפט הסתמך על הדיווחים שנמסרו לו על ידי עו"ס ועל ידי אפוטרופוסית לדין שמונתה בעניין החסויה. כמו כן, הוא שמע את הצדדים בדיון שנערך בפניו. במהלך הדיון, בית המשפט התרשם באופן ישיר מהחסויה, וקבע כי היא אינה צריכה אפוטרופוס, והיא יכולה לנהל את חייה בצורה תקינה ובכוחות עצמה, כמובן עם סיוע שנדרש, לאור מצבה הרפואי. עוד קבע, כי בתיק הזה נעשה שימוש לרעה על ידי בת החסויה, עקב סכסוך שיש לה עם הנכדה.
בית המשפט, הסביר בהרחבה על הפגיעה בפרטיות ובאוטונומיה, שנגרמת בעת מינוי אפוטרופוס, ועד כמה חשוב לעשות שימוש במשורה במקרים כאלו ובמינויים כאלו. בית המשפט גם עמד על כך שיש מקרים שבהם יש להקפיד עוד יותר, כאשר עולה חשש שהמבקש להתמנות כאפוטרופוס, עשוי לנצל לרעה את תפקידו ולהשתלט על רכוש, תוך פגיעה באינטרסים של החסוי.
מכאן, תיאר בית המשפט נאמנה, עד כמה שהתיק הזה לא היה צריך לבוא לעולם, ובהתאם גם דחה את הבקשה למינוי אפוטרופוס:
"בהליך שלפניי התרשמתי אפוא, שלא היה כל מקום לנקוט בצעד הדרסטי של בקשה למנות אפוטרופוס על כל עניינה של אלמונית מצד המבקשת מה גם שהמבקשת מצויה הייתה בניגוד עניינים אינהרנטי בכל הנוגע לפן הרכושי, בנוסף לכך שכלל לא יידעה את אמה אודות נקיטת ההליך, שלא לדבר על כך שיש חשד כי אף פגעה בה בין אם רגשית, מילולית או בדרך אחרת בתקופה שאלמונית גרה איתה".