הורה בעל כורחו?

סיפור שהיה, כך היה: שני צדדים הכירו דרך "פייסבוק" בשנת 2016. הגבר היה בן 32 והאישה בת 35, בין השניים התפתח רומן קצר של מספר שבועות, שכלל גם יחסי מין. אלא מה? לשניים נולד ילד באותה שנה, כאשר הם כבר לא היו בני זוג ולמעשה מערכת היחסים שלהם הסתיימה. עתה, הגישה האם תביעה למזונות נגד האב, ותביעה לאבהות (בדיקת אבהות נעשתה, ואכן הקטין שנולד הוא בנו של האב). במקביל, האב הגיש נגד האם תביעה נזיקית בגין גניבת זרע. מה קבע בית המשפט באשר למחלוקות בין הצדדים? כל זאת, נדון במסגרת תמ"ש (ת"א) 13085-10-19 א.ה נגד נ.ג (להלן: "פסק הדין"), אותו נסקור כדלקמן.

טענות הצדדים בפסק הדין:

כאמור, מדובר בזוג שניהל רומן במשך תקופה קצרה, אשר נולד לו ילד. לאחר היוולדו של הילד, האישה הגישה תביעה למזונות, תביעה לאבהות וגם תביעה לקיום הסדרי משמורת. מנגד, האב הגיש תביעה בסך רבע מיליון ₪, בגין תרמית. לטענתו, האישה הציגה בפניו מצג שווא, לפיו היא נוטלת גלולות למניעת היריון, ואף יותר מכך – האב טען כי שאל את האישה מפורשות בנושא, ובכל פעם השיבה לו כפי שתואר לעיל. כמו כן, לדברי האב, האישה מבוגרת ממנו בשלוש שנים, אך היא הסתירה זאת מפניו. האב טען שביקש מספר פעמים מהאישה לבצע הפלה, אך היא סירבה. עתה, עקב התנהגות האישה, מצבו התדרדר מאוד, הן נפשית והן כלכלית, והוא מתקשה גם לקיים מערכת יחסים יציבה. לדעתו של האב, התנהגות האישה היא בבחינת מרמה.

לעומת זאת, האישה טענה כי השניים ניהלו מערכת יחסים של חודש וחצי, שבמסגרתה גם קיימו יחסי מין. לאחר מכן, כאשר נודע לה כי נכנסה להיריון, האב פשוט נעלם. לטענת האישה, הוא מעולם לא ביקש ממנה לבצע הפלה. עוד טענה כי היא אכן נטלה גלולות, ואף ציינה זאת בפני האב (האישה אף צירפה מרשם לתקופה הרלוונטית). עוד טוענת האם, כי ניסתה להגיע להסכמה עם האב בענייני משמורת ומזונות, אך הוא מסרב לכל שיתוף פעולה עמה.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט היה צריך להכריע בשתי תביעות מקבילות, כאשר עילת תביעת מזונות, היא עילה נפרדת, בין אם מדובר בגניבת זרע או לא. גם אם יוכרע שאכן הייתה גניבת זרע, עדיין האב יחויב במזונות. לצד זאת, במידה וייקבע שמדובר בגניבת זרע, אזי במקביל האישה עלולה להיות מחויבת בפיצויים משמעותיים לאב. עוד חשוב להדגיש, כי תביעות לגניבת זרע הן תביעות קשות להוכחה, שכן יש להוכיח בראיות חותכות, שהייתה הטעיה מצד האישה.

לגבי מרשם הגלולות – יש לציין כי האישה מסרה בעדותה בבית המשפט, כי היא לא זוכרת מתי רכשה את הגלולות, למרות שצירפה מרשם. מנגד, בית המשפט קבע כי לא הוזמן התיק הרפואי של האישה על ידי הגבר, מה שדווקא מחזק את גרסת האישה.

בית המשפט התרשם כי אכן האישה לא אמרה לגבר אמת בעניין גילה, מה שלכאורה מחזק את גרסתו לגבי כל התנהגות האישה ורצונה "לגנוב זרע". לצד זאת, בית המשפט דחה את גרסת האב, בקבעו כי התנהגותו היא בבחינת "הקטנת ראש", שכן ידוע לכל אדם, שנטילת גלולות אינה מונעת במאה אחוזים כניסה להיריון. הבעל לא השתמש בקונדום בעת קיום היחסים, כך שלא ניתן לקבל את גרסתו, במיוחד שהוכח למעשה שהאישה אכן נטלה גלולות. כך נכתב על ידי בית המשפט:

"משנה תוקף לאמור לעיל היא תרומתו של התובע בהתנהגותו, שכן גם אם סמך הוא כטענתו על דברי הנתבעת לפיהן נוטלת היא גלולות, הרי ידוע הוא כי, הגנה מגלולות אינה הגנה אבסולוטית ובהתנהלותו של התובע לקח הוא על עצמו הסיכון באפשרות שהנתבעת עשויה להיכנס להריון." בית המשפט אף דחה את טענות האב לגבי מצבו הנפשי, לאור העובדה שלא פנה לטיפול.

לגבי קיום המשמורת והמזונות. הצדדים כבר הגיעו להסכמה בעניין גובה המזונות המשולמים על ידי האב, בהליך קודם. לצד זאת, הפעם האישה עתרה לקיום הסדרי משמורת. בית המשפט דחה את התביעה בעניין המשמורת, בקבעו כי לא ניתן לכפות על האב לקיים יחסים תקינים עם בנו. הדין הוא כי בית המשפט נוקט משנה זהירות במקרים כאלו, כי אי אפשר לכפות על אדם כיצד להתנהג, במסגרת תא משפחתי.

מכאן, שתי התובענות נדחו ללא צו להוצאות.

Rate this post