הורות משותפת – רובנו התחנכנו על קיומו של תא משפחתי מוכר ושכיח, כלומר: אמא, אבא וילדים. אך בשנים האחרונות עברו שינויים רבים על התא המשפחתי המוכר לרובנו. כיום, תא משפחתי לא בהכרח חייב לכלול אמא ואבא וייתכנו גם אבא ואבא, אמא ואימא, רק אמא או רק אבא. אם רובנו התחנכנו על כך שההורים שלנו הם נשואים והם הקימו משפחה כפרי אהבתם, כיום אנו נתקלים לא אחת במשפחות רבות שהוקמו מכוח הסכם ולא מכוח זוגיות.

במאמר זה נסביר מהי הורות משותפת. כלומר, זוג הורים המקימים משפחה במגוון דרכים, אך לא מתוקף היותם בני או בנות זוג, אלא מכוח רצון משותף להקים משפחה. כל זאת – במאמר שלהלן:

כבר בתחילה נדגיש כי אין בכוונת המאמר שלהלן להוות ייעוץ משפטי ספציפי. כל המעוניין\נת בייעוץ ספציפי יכול לתאם פגישת ייעוץ עם משרדנו.

 

מהי הורות משותפת?

הורות משותפת, כשמה כן היא – הורות בין שני אנשים שבאופן רגיל היו אולי זרים זה לזו, או לחלופין, הורות שנוצרת באמצעות הסכם בין שני אנשים שיש ביניהם קשרי חברות או היכרות אחרים, אך אינה מהווה זוגיות על כל המשתמע מכך. כמו כן, הסכם הורות משותפת יכול להיערך גם בין בני זוג. אנשים המבקשים לקיים הורות משותפת, הם בדרך כלל אנשים שאין להם אפשרות להביא ילדים לבדם, או אנשים שאינם מקיימים זוגיות אך רצונם להביא ילדים לעולם מביא אותם למצוא אופציות חלופיות.

אם נבקש להציג הגדרה ממצה ל"הורות משותפת", נוכל לומר כי הורות משותפת היא כינוי לסיטואציה שבה שני אנשים שאינם בהכרח מקיימים מערכת יחסים זוגית, מקיימים הורות משותפת. לחלופין, מדובר בבני זוג שמבקשים להסדיר את מערכת היחסים ההורית שלהם באמצעות הסכם.

כדי ליצור את המתכונת האמורה של הסכם, על ההורים לחתום על הסכם הורות משותפת, אשר כולל מגוון רב של אלמנטים מחייבים ומתבקשים, לצורך הסדרת מערכת היחסים שלהם אשר תימשך שנים רבות עד הגעת ילדם המשותף לבגרות.

לצורך קיומה של הורות משותפת, ניתן לפעול במספר מישורים. למשל, בני הזוג יכולים לפנות לפונדקאות. דרך נוספת להביא ילד לעולם, היא באמצעות הפרייה מלאכותית (אפשרות זו רלוונטית לנשים אשר עוברות טיפולי הפרייה). עוד אפשרות לקיומה של הורות משותפת, היא באמצעות הבאת ילד באמצעות יחסי מין, למרות שקיומם נעשה לצורך הבאת ילד לעולם בלבד.

בהמשך המאמר נסביר מדוע נוצרה מתכונת של "הורות משותפת". לאחר מכן נרחיב מעט בנוגע לשאלה, באילו דרכים אפשר לקיים הורות משותפת וכן נסביר בהרחבה מהו הסכם הורות משותפת, כדלקמן:

 

מהן הסיבות להיווצרותה של מתכונות "הורות משותפת"?

בשנים האחרונות אנו עדים למגוון רב של שינויים בתחום דיני המשפחה. קיימים שינויים מהותיים לא רק בכל הנוגע לקיומה של הורות משותפת, אלא גם לגבי תפיסת המשפחה. אם בעבר התפיסה הפטריכאלית יצרה הנחה שלפיה "תא משפחתי" כולל אם ואב ומשפחה גרעינית, אזי כיום כל תפיסת המשפחה השתנתה לגמרי:

למשל, אם בעבר רק האם הייתה אמונה על גידול הילדים, הרי שכיום יותר ויותר הורים גרושים פונים לאפיק של משמורת משותפת. בעבר מוסד הנישואין היה הבסיס לחיי המשפחה – אבן היסוד. אך כיום, משפחות רבות כוללות הורים שאינם נשואים מבחינה פורמאלית, אלא מקיימים משק בית משותף. אם בעבר זוגות חד מיניים היו בבחינת חטא ואף עבירה לפי דיני המדינה (גם בישראל עד שנות ה- 70), הרי שכיום משפחות רבות הן משפחות חד מיניות המגדלות ילדים משותפים יחדיו. נסקור כמה מהסיבות להיווצרותו של מוסד ההורות המשותפת, כדלקמן:

עלייה במעמד האישה: אין ספק שאחד הגורמים להיווצרותו והתחזקותו של מוסד ההורות המשותפת, הוא עלייה במעמד האישה. כאמור, בעבר התפיסה הארכאית קבעה כי תפקיד האישה לנהל משק בית ולגדל ילדים. כמו כן, זכות בחירה לנשים לא הייתה שכיחה. לעומת זאת, היום אנו עדים לעלייה מטאורית במעמדה של האישה בכל העולם המפותח. כיום נשים מכהנות בתפקידים בכירים ביותר, מנהיגות במדינות חשובות ומובילות ומשקיעות רבות בפיתוח הקריירה האישית שלהן וכך העלייה במעמד האישה והעלייה באחוז הנשים העובדות המפתחות קריירות מרשימות, יצרו מציאות שבה נשים רבות לא נישאות כלל, או נישאות בגיל מאוחר. עם זאת, יש הכרה בזכות הבסיסית להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. כך שאם נסכם את הנקודה הזו: לעלייה במעמד האישה יש השפעה ישירה על היווצרותו של מוסד ההורות המשותפת.

שינוי בתפיסת המשפחה: אנו חיים כיום במציאות גלובלית ומודרנית, שמאופיינת בעודף מידע ונגישות רבה למידע. כתוצאה מכך אנו חשופים להרבה מאוד הסחות דעת. לדוגמא, האפשרות שלנו לטייל במדינות זרות, גדלה בשל קיומו של עולם גלובלי, נגיש וזמין. האפשרות שלנו לתקשר עם אנשים, פשוטה מאוד בשל קיומם של מחשבים וטלפונים חכמים. כתוצאה מכך חל שינוי בתפיסת הזוגיות. אם בעבר אנשים היו נישאים ומקיימים מערכת יחסים זוגית במשך עשרות שנים, הרי שהיום אנשים רבים בוחרים שלא להינשא. גם זוגות רבים שכן נישאים, מתגרשים לאחר מספר שנים – בין היתר בשל ריבוי הריגושים שקיימים כיום ונגישים לכולנו.

שינויים בתפיסת המשפחה לא בהכרח באים לידי ביטוי רק בעליית קרנו של מוסד ההורות המשותפת, אלא גם בעליית קרנו של מוסד הידועים בציבור. אם בעבר מוסד הנישואין היה בבחינת הכרח, הרי שהיום זוגות רבים מעדיפים לחיות כידועים בציבור. דהיינו: לקיים משק בית משותף, מבלי להינשא באופן פורמאלי.

זאת ועוד: העולם המודרני והמדעי יוצר גם משפחות-יחיד רבות. אנשים רבים, בדרך כלל קרייריסטים שכלל אינם נישאים ומקיימים חיי זוגיות, מקימים משפחות כאלו. זו תופעה שהייתה הרבה פחות מוכרת בעבר. אם נסכם עד כה – שינויים גדולים בתפיסת המשפחה חיזקו את מוסד ההורות המשותפת.

אכיפת הדין הדתי על מוסד הנישואין והגירושין בישראל: לא ניתן להתעלם מהעובדה, שבישראל הדין הדתי הוא זה אשר מגדיר את אופן הנישואין והגירושין של אזרחיה. נסביר: בניגוד למדינות העולם המודרניות, במדינת ישראל קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953, כי נישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי דין תורה, במידה ומדובר ביהודים. באשר לבני דתות אחרות בישראל – חל עליהן חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו" שחוקק עוד בימי המנדט הבריטי, שהעניק לכל העדות הדתיות סמכות לשפוט בענייני אישות. כלומר, המצב המשפטי נכון להיום במדינת ישראל, הוא כי בני דתות שונות (למשל: יהודי ונוצרייה, או יהודייה ונוצרי ובלבד שכולם אזרחי מדינת ישראל) אינם יכולים להתחתן. בכל הנוגע לנישואין וגירושין – על יהודים חלים איסורים רבים שמקורם דתי. לדוגמא: כהן וגרושה שהם יהודים כדת וכדין, אינם יכולים להתחתן בארץ. כך גם ממזרים וכן ישראלים רבים שעלו מברית המועצות והרבנות אינה תמיד מכירה ביהדותם.

ללמדנו, שאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין בישראל, יוצרת סיטואציה שמונעת מזוגות רבים להינשא בארץ ולעיתים גם מרחיקה זוגות רבים אשר נרתעים להינשא בישראל, בשל חוסר רצון להיות כפופים וכבולים לדין הדתי. מכאן, שנוצר מצב שבו בני זוג רבים בישראל אינם נישאים, אלא רק מקיימים משק בית משותף. במקרים כאלו נוצרת "הורות משותפת", שלרוב מתבססת על זוגיות ולעיתים גם על הסכם הורות משותפת.

שינוי במעמדם של זוגות מאותו המין: אין ספק שאחד הגורמים לעליית קרנו של מוסד ההורות המשותפת, הוא ההכרה הגוברת בזוגות חד מיניים. אם בעבר זוגיות חד מינית לא הייתה מוכרת ואף היוותה עבירה פלילית, הרי כיום – למרות שעוד יש רבות שניתן ורצוי לשנות בנושא – זוגות חד מיניים מוכרים ע"י מדינות רבות בעולם לכל דבר ועניין מבחינת הדין המהותי.

אומנם בחלק גדול מהמדינות, זוגות מאותו המין עדיין אינם יכולים להינשא, אך מבחינה סוציאלית-חוקתית, קיימת הכרה רחבה בזוגות אלו. למרות שהדין הדתי-אישי חל על דיני הנישואין והגירושין בישראל, זוגות חד מיניים מוכרים כיום בישראל מבחינת הרישום במשרד הפנים (זאת במידה והנישואין נערכו במדינה זרה שמכירה בנישואין בין בני זוג מאותו המין). בנוסף, זוגות חד מיניים יכולים להביא ילדים לעולם באמצעות הפרייה וכן זכאים לאותן זכויות סוציאליות שלהן זכאים זוגות רגילים. כך שאין ספק שהשינוי הסוציולוגי וההכרה הגוברת בזכויותיהם של זוגות חד מיניים, הגבירו והעלו את קרנו של מוסד ההורות המשותפת.

חיזוק הרפואה: עוד סיבה להעלאת קרנו של מוסד ההורות המשותפת, נוגעת לעלייה ברמת הרפואה המודרנית. נקודה זו רלוונטית במיוחד לנשים המבקשות להביא ילד לאוויר העולם באמצעות הפרייה מלאכותית. בעבר, האפשרות הזו לא הייתה קיימת. כיום, עקב התפתחותה של הרפואה המודרנית, קיימות אפשרויות רבות שבעבר לא היו קיימות וכל אלו מסייעות להתחזקותו של מוסד ההורות המשותפת.

 

באיזה אופן ניתן להביא ילד לעולם באמצעות הורות משותפת?

השאלה כיצד מקיימים הורות משותפת היא שאלה עקרונית ביותר, שכן ישנן מספר אפשרויות לקיים הורות משותפת. בכל המקרים הללו רצוי לערוך הסכם הורות משותפת, שעליו נרחיב במסגרת הכותרת הבאה. הבה נסביר את המתכונות שבהן ניתן לקיים הורות משותפת, כדלקמן:

קיום יחסי מין עם זר: דרך אחת לקיים הורות משותפת, היא לקיים יחסי מין מתוך רצון להביא ילד לעולם. זו אפשרות שכיחה מאוד שבה עושים שימוש בני זוג המבקשים להביא ילד לעולם.

הפריה מלאכותית: האפשרות הזו רלוונטית לאימהות חד הוריות המבקשות להביא ילד לעולם או לבנות זוג מאותו המין, שיכולות להיעזר באפשרות הזו. הפריה מלאכותית היא פרקטיקה רפואית של השתלת זרע מתורם, בגופה של האישה. מדובר בפרקטיקה שאורכת זמן מה ונשים שעורכות טיפולי פוריות, מקדישות לכך תקופה ארוכה.

פונדקאות: פונדקאות היא סיטואציה שבה שני בני זוג פונים לאישה שלישית ומסדירים הולדה של ילד ע"י אותה אישה. החוק המסדיר את האפשרות להיעזר באם פונדקאית, נקרא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.

חוק זה קובע כי איש ואישה הכורתים הסכם לנשיאת עובר עם אישה שלישית, צריכים לעמוד במספר תנאים, כגון: האם הנשאית אינה נשואה, הצדדים הם בגירים, ההפריה לטובת האם הנושאת היא מזרעו של האב המיועד (אשר כורת את הסכם נשיאת העוברים) ועוד מספר אלמנטים. הסכם פונדקאות צריך להיות מאושר ע"י וועדה מיוחדת כפי שנקבע בחוק עצמו ובהתאם לפרוצדורה הקבועה בו, אשר לא נרחיב עליה במאמר זה.

 

מהו הסכם הורות משותפת?

כאשר שני אנשים מבקשים להביא יחדיו ילד משותף, הרי שנהוג לכרות הסכם הורות, שבמסגרתו יש להכריע ולקבוע מספר רב של אלמנטים. מדובר בהסכם לכל דבר ועניין. מדובר בחוזה היוצר קשר ארוך טווח, שכן כשההורים לוקחים אחריות על גידול של ילד, הרי שההסכם הוא מחייב ומטיל עליהם חובה הורית לכל דבר ועניין.

לכן, המאפיין העיקרי של הסכם הורות משותפת הוא, כי מדובר בהסכם ארוך טווח. מאפיין נוסף להסכם הורות משותפת, מתייחס לכך שמדובר בהסכם שאמור לכלול את כל הנושאים הרלוונטיים לגידול ילד משותף, החל מהחובה לשאת במזונות ועד לקביעת שמו של היילוד העתידי. ההסכם גם כולל הוראות הנוגעות למשמורת, בריאות ועוד מגוון רב של נושאים, שאליהם נתייחס בכותרת הבאה.

הסכם הורות משותפת הוא הסכם משמעותי ביותר וחשוב להדגיש שני עניינים מהותיים בעניינו:

(1) כדאי לאשר הסכם הורות משותפת בבית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהסכם מהותי ביותר, הקובע זכויות וחובות על ילד שלעיתים טרם נולד. כמו כן, חשוב לאשר הסכם הורות כדי להעניק לו תוקף משפטי ולכבול את הצדדים במחויבותם.

(2) נושא נוסף שחשוב לדעת באשר להסכמי הורות משותפת, הוא כי חשוב מאוד להיעזר בעורך דין במסגרת עריכתו. אין לערוך הסכם הורות ללא ייעוץ או ליווי משפטי. יודגש כי הסכם הורות משותפת הוא הסכם מורכב וארוך, משום שהוא כולל מספר רחב של נושאים שאולי נשמעים טריוויאליים, אך במסגרת הסכם הורות יש להסדירם, כפי שגם נסביר בהמשך.

 

מה חשוב לכלול במסגרת הסכם ההורות המשותפת?

זכויות וחובות בזמן ההיריון: במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד להסדיר בצורה ברורה את הזכויות של ההורים ואת הדרישות שלהם איש מרעהו, בשלב ההיריון. כלומר: אילו בדיקות היריון תתבצענה, כיצד ומי יישא במימון. גם חשוב ומומלץ להסדיר עלויות מחייה וכלכלה בתקופת היריון, בעת הצורך. כל אלו נועדו כדי למנוע מחלוקות בהמשך הדרך.

שם הילד: כאשר בני זוג נשואים או מקיימים יחדיו משק בית משותף מבלי להינשא – אזי סוגיית שם הילד היא טריוויאלית. אך כשמדובר למשל בבני זוג זרים אשר כורתים הסכם הורות משותפת, אזי גם נושא טריוויאלי כמו שם הילד, הוא נושא שחשוב להסדיר. כלומר: במסגרת הסכם הורות משותפת, מומלץ להסדיר את שמו של הילד.

חובת ההורים: נראה כי הביטוי "חובת ההורים" הוא די טריוויאלי, משום שחובת ההורים היא חובה חוקית ומוסרית. זו החובה להעניק לילד חינוך הולם וקיום הולם. עם זאת, כאשר אנו עוסקים בהסכם הורות משותפת, הרי שחובות אלו צריכות להיות מוגדרות מראש בין ההורים. אנו סבורים כי במסגרת ההסכם חשוב לקבוע מהו התפקיד של כל אחד מההורים, עד איזה גיל יהיו ההורים חבים איש כלפי רעהו, מהי חלוקת התפקידים בין ההורים (בנפרד מענייני המשמורת וכו') ועוד מספר רב של תחומים.

מגורים: נושא נוסף שחשוב מאוד להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא סוגיית המגורים. כלומר: היכן יתגורר הילד המשותף וכן מה יהיה רדיוס המגורים של ההורה השני, אשר לא יישא באחריות לגידולו השוטף.

בין היתר חשוב לקבוע הסדר למקרה שבו אחד ההורים מבקש לעבור דירה בשל שינוי בקריירה. סוגיית המגורים עשויה במהלך החיים להתברר כעילה למחלוקת בין הצדדים ולכן חשוב לכלול את הנושא הזה בהרחבה במסגרת הסכם הורות משותפת.

רכוש הילד המשותף וזכויותיו: נושא חשוב נוסף שאותו יש להסדיר, הוא סוגיית הרכוש של הילד המשותף. כלומר, כיצד ההורים יחסכו לטובתו? האם הם יקימו חשבון בנק לטובתו? כיצד יישאו בעלויות רפואיות עבור הילד? מה יהיה שיעור ההשתתפות בגין מקרים חריגים, כמו בר\בת מצווה ועוד?

מזונות: אב חב במזונות ילדיו בהתאם לדין הדתי-אישי החל עליו. במידה ומדובר בבני זוג מאותו המין, אזי החובה לשאת במזונות היא חובה חוזית, שהוגדרה במספר רב של פסקי דין. עם זאת, כדי למנוע מחלוקת בנושא וגם כדי לחסוך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים, כדאי להסדיר את סוגיית המזונות במסגרת הסכם ההורות המשותפת. בין היתר מומלץ להסדיר, למשל, מה יהיה גובה המזונות החודשי, מי יהיה חייב במזונות ועוד.

משמורת והסדרי שהות: במסגרת הסדרת סוגיית המזונות, רצוי להסדיר תחילה את סוגיית המשמורת והסדרי השהות. כלומר: מי ההורה שייהנה ממשמורת בלעדית על הילד ומי ההורה שיזכה להסדרי שהות. הסדרי שהות הם זמנים קבועים שבהם ההורה שאינו משמורן ייהנה משהות עם ילדיו. לחילופין, ההורים יכולים, במסגרת ההסכם, לקבוע שהם יקיימו משמורת משותפת (כלומר: משמרת שבמסגרתה שני ההורים לוקחים אחריות שווה על הילד, על כל המשתמע מכך). מבלי להרחיב בענייני משמורת ילדים, נעיר שבהתאם לסוגיית המשמורת, כדאי גם להסדיר את סוגיית המזונות.

מקרה של פטירה: עוד נושא שכדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא סיטואציה של פטירה של אחד ההורים. כדאי לקבוע בהסכם ששני ההורים ייערכו ביטוח חיים וייקבעו את הילד בתור מוטב בפוליסה, שיהיה זכאי לפיצוי כספי בעת פטירה. כמובן שישנם נושאים נוספים שכדאי להסדיר בהסכם הורות משותפת הנוגעים לפטירה, אך קצרה היריעה מלפרטם.

 

לסיכום:

הסכם הורות משותפת הוא הסכם בין שני אנשים המבקשים להביא יחדיו ילד לעולם. הסכם הורות משותפת נועד להבטיח וודאות, בין שני צדדים שיכולים גם להיות זרים איש לרעהו. הסכם הורות משותפת נועד למנוע מראש מחלוקות שעשויות להתעורר במהלך גידול הילד המשותף. אין ספק כי מדובר בהסכם ארוך ומורכב מאוד, שמצריך ייצוג וליווי משפטי.