היתר לשאת אישה נוספת – פסיקה חריגה של בית הדין הרבני

ככלל, מעטים הם האנשים בארץ שמאמינים בנישואין ביגמיים, דהיינו – נישואין ליותר מאישה אחת. עם זאת, המציאות לעיתים מורכבת בהרבה ומצריכה מציאה של פתרונות יצירתיים. למשל, מה הדין כאשר אישה שרויה במצב בריאותי של צמח ואינה יכולה לתת את הסכמתה לגט? מה יעשה הבעל במקרה כזה? התשובה, היא מתן היתר נישואין נוסף. אך מה הדין בנושא? וכיצד פסק בית הדין הרבני בסיטואציה זהה, ממש לאחרונה? על כך, במאמר הפסיקה שלהלן, שיעסוק בתיק שנדון בבית הדין הרבני בתל אביב, במסגרת תיק 1161605 פלוני נ' פלונית.

את כל זאת, נעשה ונכתוב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:

העובדות:

בני זוג, נישאו בשנת 1984 ואין להם ילדים משותפים. לאישה, מחלה קשה (דמנציה). האישה שוהה מזה כחצי שנה בבית אבות. בבדיקה רפואית, התברר כי תאי מוחה נפגעו: היא אינה מזהה אף אדם, אינה מתקשרת עם איש והיא מוגדרת בתור אישה "סיעודית". האישה אכן מסוגלת ללכת, אך לא לאכול לבד וכן אינה שולטת על סוגריה. מחלתה, החלה לפני כארבע שנים ומאז מצבה התדרדר. על יסוד מסמכים רפואיים, עולה כי האישה, מבחינה נפשית, היא חסרת יכולת שיפוט ותובנה ואף מוגדרת בתור "תשושת נפש".

לאור כל זאת, הבעל, עתר לבית הדין הרבני בבקשה להתיר לו לשאת אישה שנייה. עוד לפני שפנה לבית הדין, קיבל חוות דעת מטעם בית דין פרטי, אשר קבע כי יש לתת לבעל היתר נישואין. על ההיתר, נחתמו כמצוות ההלכה העברית, 100 רבנים. במקביל, בית הדין הרבני, איפשר לקרובי משפחתה של האישה, להתמנות כאפוטרופוסים עליה, לצורך הדיון המשפטי. בני המשפחה, טענו כי יש לקבל את בקשת הבעל, בשים לב לכך שהבטיח להמשיך לתמוך באשתו. כמו כן, בני המשפחה נימקו את הסכמתם, בכך שמצבה הרפואי של האישה, הוא בכי רע ואין למנוע מן הבעל לשאת אישה שנייה ולהמשיך בחייו האישיים. עמדתם נשמעה בעל פה בדיון שנערך בבית הדין הרבני.

נבהיר כי לבעל, כבר נקבע תאריך לנישואין עם אישה שניה, לכן עתר ופעל כדי לזרז את הכרעת בית הדין הרבני.

הדין הרלוונטי:

בישראל, הדין אשר חל על נישואין וגירושין, הוא הדין העברי–דתי, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התש"י–1953. בהתאמה, לצורך גירושין ו/או מתן היתר נישואין נוספים, יש לפנות לבית הדין הרבני, אשר לו הסמכות לכך. עם זאת, כדי שבית הדין הרבני יתיר לגבר לשאת אישה שנייה, יש צורך בהוכחת נסיבות מאוד מיוחדות, כפי שעולות בענייננו. בית הדין הרבני, בנסיבות העניין, מצא כי יש להראות שהאישה "נשתטית", דהיינו – אינה יכולה לתפקד. כמו כן, נקבע על ידי בית הדין הרבני, כי לצורך כך, יש להוכיח תקופה ארוכה, שבה היא אכן במצב רפואי בלתי הפיך, כלשונו: "בנדון דנן אין ספק שהאישה מוגדרת כנשתטית ונראה שמצבה הוא בלתי הפיך. התדרדרות האישה החלה לפני ארבע שנים ומאז החמיר מצבה. אומנם לצורך מתן ההיתר אין צורך בקביעה שהמצב הוא בלתי הפיך – די בכך שהמצב נמשך למעלה משנה ומחצה, כדי להגדיר את האישה כאישה שנשתטית". עם זאת, בית הדין הרבני קבע כי לשם מתן היתר לבעל, לשאת אישה שניה, יש צורך בארבעה תנאים לפי ההלכה: האחד הוא הסכמה של מאה רבנים. בנסיבות העניין, הבעל צירף היתר מעין זה. תנאי נוסף, הוא הגדלת גובה הכתובה, דהיינו – כדי להבטיח לאישה שמצבה הבריאותי ירוד, יכולת כלכלית לדאוג לצרכיה. תנאי נוסף, הוא גט. התנאי האחרון, הוא חיוב הבעל, לדאוג לאישה לבית משלה וכן לדאוג לה למזונות.

הכרעת בית הדין – היתר נישואין לאישה נוספת:

בית הדין מצא כי הלכה ולמעשה, התנאים מתקיימים. כמו כן קבע, כי העובדה שהאישה שוהה במוסד, מקימה את החובה לדאוג לאישה לבית משלה. אי לכך, נמצא כי יש לתת היתר עקרוני לבעל, לשאת אישה שנייה, כאשר היתר זה הוא עקרוני וחייב עדיין באישור של בית הדין הרבני הגדול. כך יפים הדברים: "בית הדין נותן תוקף של פסק דין להתחייבות הבעל להחזקת האישה במוסד […] האפוטרופוסים האמורים רשאים לגבות את חיובי הבעל בהוצאה לפועל. עם הסכמת האפוטרופוסים להתחייבות הבעל, קבלת הקניין ומתן תוקף של פסק דין לחיובי הבעל, עומד הבעל בקיום התנאי הרביעי. מהאמור עולה שעם השלמת תנאי ההיתר כמפורט לעיל, אפשר יהיה להתיר לבעל לשאת אישה שנייה על אשתו. כל זאת בכפוף לקבלת אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א".

כתיבת תגובה