האזינו לתכנית הרדיו של עו"ד יעקב בלס ברדיו תל אביב: נפרדים ביחד

עורך הדין יעקב בלס עונה לשאלות מאזינים בנושאי זכויות בהליך פרידה וגירושין ומשוחח עם ד"ר דניאל ירקוני, רופא יועץ במסגרות החינוך על דרכי טיפול והתמודדות אצל ילדים להורים גרושים

הליך גירושין הוא עניין מורכב, לא רק בשל הקושי המשפטי הנלווה להליכי גירושין, במיוחד במדינת ישראל, אלא גם בשל הקושי הרגשי והנפשי הנלווה באופן טבעי להליך זה. הליך גירושין, כשמו כן הוא – הליך ארוך, שכולל הסדרה והפרדה של מספר רב של נושאים, החל מסוגיית הגירושין ועד לחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, הסדרת סוגיית משמורת הילדים וכן הסדרת גובה דמי המזונות שבהם יחויב האב. על הנייר, נראה לעיתים שהליך גירושין הוא דבר פשוט. במציאות, הליכי גירושין הם נושא מורכב ומייגע, שלא פעם גם מוסיף אש וגופרית למערכת היחסים המעורערת של בני הזוג.

לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר בו נעסוק במונח "הליך גירושין". נסביר מהו הליך גירושין, כיצד מתגרשים בבית הדין הרבני, כיצד פותחים תיק גירושין ומהן בכלל סמכויותיו של בית הדין הרבני. בנוסף, נסביר אילו הליכים נכללים בתוך המונח הרחב המכונה "הליך גירושין. כך למשל – נסביר כיצד מסדירים את סוגיית משמורת הילדים, כיצד עורכים חלוקת רכוש בין בני זוג וכן נסביר מה הדין לגבי מזונות ילדים. לאחר כל אלו, נציג מספר טיפים שיכולים לעזור לבני הזוג להתגרש במהירות וביעילות. כל זאת כתבנו לטובתכם\ן, נוחיותכן\ם וידיעתכם\ן הגולשים והגולשות, כדלקמן.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

מה כולל הליך גירושין?

כאמור, הליך גירושין הוא כותרת למספר הליכים מחייבים, שבני זוג צריכים לקיים על מנת להתגרש באמת. אומנם, הסברה הרווחת היא שהליך גירושין כולל רק את תביעת הגירושין. אך תביעת הגירושין בבית הדין הרבני היא רק חלק אחד מההליך כולו. בני זוג שמתגרשים צריכים להתגרש באופן רשמי, באמצעות מתן גט של הבעל לאישה, בבית הדין הרבני. עם זאת, במסגרת הליך הגירושין, בני הזוג צריכים לקבוע כיצד הם יחלקו ביניהם את משמורת הילדים. כלומר, מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן וכיצד ייראו הסדרי השהות שמהם ייהנה ההורה הלא משמורן.

ההורים יכולים לקבוע כי הם יקיימו יחדיו משמורת משותפת. אך במציאות, הורים מוצאים את עצמם במאבקים קשים מאוד בכל הנוגע למשמורת הילדים. בנוסף, בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, צריכים להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שלהם. לרוב, בני זוג יצברו רכוש משותף רב במהלך חיי הנישואין ולכן, בעת גירושין, ייאלצו בני הזוג להכריע כיצד יחולק אותו רכוש משותף, החל מדירת המגורים ועד נכסים לא ניידים כמו חסכונות, מניות והרשימה עוד ארוכה. נושא נוסף שמהווה חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין, הוא סוגיית מזונות הילדים. כפי שגם נרחיב בהמשך, אב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט מכוח הדין הדתי–עברי. אי לכך, בעת גירושין, בני הזוג יצטרכו להכריע מה יהיה גובה המזונות שישולמו על ידי האב, לטובת כל אחד מילדיו. לא פעם, בני זוג מנהלים הליך משפטי מורכב, משום שאין הם מצליחים להגיע להסכמה בכל הנוגע לגובה המזונות.

סיכום ביניים: הליך גירושין הוא הליך מורכב ורחב, שלא כולל רק את תביעת הגירושין. האחרונה מהווה רק חלק אחד מההליך הכולל.

מהו ההבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני?

לפני שנסביר בהרחבה מה כולל הליך הגירושין ובפרט כיצד נערך הליך גירושין בבית הדין הרבני, חשוב להציג נקודת מוצא שתשמש אותנו בהמשך. נקודת המוצא היא שבמדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שיפוט. האחת היא בית הדין הרבני. בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"), נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. דהיינו, לבית הדין הרבני יש סמכות הבלעדית לעסוק בתביעות גירושין בין יהודים במדינת ישראל. בנוסף, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות שנגזרות מהמונח נישואין וגירושין בהתאם להלכה היהודית, כמו תביעות לשלום בית, תביעות כתובה וכן תביעות מזונות.

במקביל, במדינת ישראל ישנה ערכאת שיפוט נוספת ומהותית בכל הנוגע לדיני המשפחה, שהיא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי ובלבד שהוא נמצא במחלוקת בין בני משפחה (הורים וילדים, סבים וסבתות, אחים ובני זוג – לרבות ידועים בציבור). בין היתר, יש בסמכות בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בתביעות בתחום הירושות והצוואות, ענייני מזונות, הסכמים בתחום דיני המשפחה וגם בתביעות למשמורת ילדים, תביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וכן לפעול כסמכות מקבילה – בתביעות למזונות ילדים. כלומר, הליכי גירושין רבים מתפצלים כך: תביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני ובמקביל, תביעה למזונות ילדים או משמורת וחלוקת רכוש, שמוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.

למרות שלבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וכן בתביעות לחלוקת רכוש, עדיין ישנם מקרים שבהם בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות לדון בתביעות אלו: המקרה הראשון הוא כאשר בני הזוג מסכימים לנהל את ההליכים הללו בפני בית הדין הרבני. דהיינו, במקרה כזה בית הדין הרבני "קונה" את סמכותו מכוח הסכמת הצדדים. המקרה השני הוא במקרה שבו בן זוג המגיש תביעת גירושין, כורך יחד עם תביעת הגירושין את תביעת משמורת הילדים והרכוש. במקרה כזה, במידה ותביעת הגירושין הוגשה (כרוכה, כאמור) ראשונה, אזי עשוי בית הדין הרבני "לקנות" לעצמו סמכות לעסוק גם בעניינים אשר באופן רגיל אין לו סמכות לדון בהם. זהו בעצם מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר צד אחד ממהר להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני, נגד הצד השני.

סיכום ביניים: נקודת המוצא שאותה ביקשנו להציג בחלק זה, היא כי לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין וכן בענייני מזונות. במקביל, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד – תביעות גירושין ונישואין שכאמור נכללות בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני.

מה הדין לגבי גירושין בישראל?

כאמור, ענייני גירושין ונישואין נכללים בסמכותו של בית הדין הרבני. לאחרון יש סמכות בלעדית לעסוק בכך. המקור ההיסטורי לכך, נעוץ עוד בדין שחל בארץ ישראל לפני הקמתה. אז, בימי שלטון המנדט הבריטי, קבע דבר חקיקה שנקרא "דבר המלך במועצתו", כי לעדות הדתיות בארץ ישראל, תהיינה אחריות בכל הנוגע לשפיטה בתחום הדתי–אישי. כך שמאז, ישנם בתי דין דתיים לכל בני דת בישראל. ישנם בתי דין שרעים, האמונים של שפיטה בלעדית בתחום הגירושין אצל מוסלמים. ישנם בתי דין נוצריים וכן בתי דין דרוזים.

הלכה למעשה, דבר המלך במועצתו לארץ ישראל עודנו בתוקף, אך בשנת 1953, חוקק כאמור חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. חוק זה הגדיר את סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בישראל, לעסוק באופן בלעדי בענייני גירושין ונישואין. באשר לשאר הדתות במדינת ישראל, גם עליהם חל הדין הדתי–אישי בכל הנוגע לגירושין ונישואין.

לא ניתן, כמובן, להתעלם מהקשיים שנוצרים מהכפפת הדין הדתי–אישי בישראל על אזרחיה בכל הנוגע לנישואין וגירושין. כך למשל, בשל הכפפת הדין הדתי–אישי על ענייני נישואין וגירושין, זוגות רבים במדינת ישראל אינם יכולים להינשא. למשל – במקרה של זוגות שאינם בני אותה דת. הדרך העומדת לרשותם להינשא, היא להמיר דת, או לקיים חיי זוגיות כידועים בציבור. זאת ועוד, הכפפת הדין הדתי–אישי על ענייני גירושין ונישואין, מונעת גם מזוגות חד מיניים להינשא במדינת ישראל. אם לא די בכך – הרי שגם זוגות יהודים, שהם יהודים לפי ההלכה, נתקלים בלא מעט קשיים להינשא במדינת ישראל. כך למשל, כהן וגרושה אינם יכולים להינשא בארץ. דוגמא נוספת – עולים רבים מברית המועצות, לא אחת נתקלים בקשיים להינשא ברבנות. למרות שכולם מוכרים כיהודים לצורך עלייה, חלק מהם לא תמיד מוכרים על פי הרבנות וההלכה היהודית כיהודים ויש רבים האומרים – שלא בצדק.

מהי תביעת גירושין?

תביעת גירושין היא כאמור תביעה משפטית לכל דבר ועניין, אשר במסגרתה אדם המבקש להתגרש, יגיש כתב תביעה לבית הדין הרבני. כתב התביעה צריך לכלול את כל העובדות הרלוונטיות לבני הזוג, אשר בין היתר גם מקימות למבקש הגירושין עילת גירושין, מבין העילות המוכרות בדין הדתי–עברי.

עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי–עברי, הן למשל – עילת הבגידה, כלומר סיטואציה שבה האישה זנתה תחת בעלה, או במילים אחרות, קיימה יחסי אישות עם גבר אחר. עילת גירושין נוספת היא למשל עילת מעשה הכיעור, כלומר אישה שנהגה בצורה לא הולמת עם גבר אחר, אך לא בהכרח ניתן להוכיח שהיא אכן קיימה עם גבר אחר יחסי אישות. עילת גירושין נוספת היא למשל במקרה של פגם גופני, שלא היה מוכר לבני הזוג לפני הנישואין. במקרה כזה, אם אחד מבני הזוג טוען כי הפגם מונע לקיים יחסי אישות, הרי שאז עשויה לקום עילת גירושין. בהתאמה, גם אי קיום יחסי אישות, בבחינת "את כסותה ואונתה לא תגרע" לפי ההלכה, עשוי להקים עילת גירושין. נעיר כי ישנן עילות גירושין נוספות רבות, אך לא נרחיב על כולן במסגרת המאמר הזה.

עם הגשת כתב התביעה לגירושין, הצד השני עשוי להתנגד לגירושין ולכן הוא זכאי להגיש כתב הגנה. עם זאת, ישנן סיטואציות שבהן בני זוג מסכימים על הגירושין ובמקרים כאלו אין צורך לקיים הליך גירושין מן ההתחלה ועד הסוף. על תביעות גירושין מוסכמות נרחיב בהמשך המאמר. עם זאת, במידה ואין הסכמה על הגירושין, אזי הצדדים יקיימו הליך גירושין, שהוא בעצם הליך משפטי לכל דבר ועניין. בני הזוג יעידו ויציגו ראיות. במידה ותוכח עילת הגירושין, אזי יורה בית הדין על גירושין ובהתאמה על סידור גט.

כיצד פותחים תיק גירושין?

כאמור, תיק גירושין בבית הדין הרבני הוא תביעה משפטית לכל דבר. לכן, בעת הגשת תביעת גירושין, יש להגיש כתב תביעה, עם צילום של תעודת הנישואין שלכם וכן לצרף צילום של תעודות זהות, עם נספחים. יש למסור העתק של תביעת הגירושין לצד השני. במסגרת הגשת התביעה, יש לגשת למזכירות בית הדין הרבני הקרוב לביתכם. בעת פתיחת התיק יש לשאת באגרה בסכום של 383 ₪. לאחר פתיחת התיק, ינותב התיק להרכב של בית הדין הרבני ולאחר זמן מה תתקבל הזמנה לדיון בדואר או במשרדו של עורך הדין גירושין המייצג אתכם.

מהי תביעת גירושין בהסכמה?

כפי שציינו בקצרה, בני זוג יכולים להגיש תביעת גירושין ולנהל תביעת גירושין ארוכה ומורכבת. אך שונים הדברים במקרה שבו יש בין בני הזוג הסכמה על הגירושין. במקרה כזה, כל מה שעל בני הזוג לעשות, הוא לערוך הסכם גירושין, אשר יסדיר את הסכמתם בכתב. לאחר מכן, על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולפתוח תביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". גם במסגרת פתיחת תביעה זו, יש לשלם אגרה בשיעור של 274 שקלים. לאחר מכן יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני, אשר יוודא שאכן קיימת הסכמה בין בני הזוג. במידה ולא קיימות נסיבות חריגות המעידות על חוסר רצון או הסכמה, יורה בית הדין על גירושין וכן על סידור גט. אין ספק שהסכם גירושין הוא דבר מבורך, משום שהוא עשוי להקל מאוד על בני הזוג להתגרש, מבלי לנהל הליך משפטי מורכב וארוך.

אילו נושאים נוספים יש להסדיר במסגרת הליך גירושין?

כפי שתיארנו בקצרה בתחילת המאמר, הליך גירושין כולל עוד מגוון רב של נושאים בנוסף לסוגיית הגירושין הנערכים בבית הדין הרבני. לשם השלמת התמונה, נדון בקצרה בשאר הנושאים העיקריים שאליהם נדרשים בני זוג שנמצאים בהליך גירושין:

משמורת ילדים

כאשר לבני זוג יש ילדים משותפים, הרי שאחד הנושאים החשובים ביותר שעליהם להסדיר, הוא סוגיית משמורת הילדים. כלומר, על בני הזוג להכריע מי מהם ישמש בתור הורה משמורן. דהיינו – מי ההורה אשר יישא באחריות השוטפת לגידול הילדים המשותפים. הורה משמורן אומנם אחראי על גידול הילדים, אך ההורה השני תמיד נהנה מהסדרי שהות. דהיינו, ימים קבועים שבהם הוא זה אשר יהיה אמון על גידול הילדים. בני זוג יכולים גם לקיים משמורת משותפת, אשר במסגרתה לא תהיה עדיפות בלעדית לאחד מההורים בכל הנוגע למשמורת, אלא שני ההורים יקיימו משמורת משותפת מבחינת חלוקת הזמנים והשהות עם הילדים המשותפים.

חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע למשמורת ילדים, הכלל הוא שבית המשפט יורה על משמורת בהתאם לעיקרון עיקרי אחד והוא עיקרון טובת הילד. עם זאת, ילדים עד גיל 6 עוברים באופן כמעט אוטומטי לאם, בהתאם להוראות הדין הקיים כיום. כאמור, ענייני משמורת נדונים בבית המשפט לענייני משפחה.

מזונות ילדים

בהתאם לדין הדתי–אישי, על האב מוטלת החובה לשאת במזונות ילדיו. חובה זו היא חובה מוחלטת והיא לא נגזרת משאלת עצם השתכרותו של האב. כלומר, גם אב שלא משתכר כספית, יהיה חייב במזונות ילדיו. ככלל, אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 באופן מוחלט, כלומר – מזונות אלו בשלב הזה כוללים את כל ההוצאות השוטפות והעיקריות הנדרשות לגידול הילד. לאחר גיל 6, אב חייב במזונות ילדיו מדין צדקה, בכל מה שקשור להוצאות שלא נדרשות באופן שוטף והוא חייב במזונות מדין חובה, בכל הנוגע להוצאות בסיסיות הנדרשות לגידול שוטף של ילדיו. בניגוד למזונות מדין חובה, כאשר מדובר במזונות מדין צדקה, האב חייב במזונות אלו בהתאם ליכולת השתכרותו וכן בהתאם ליכולת השתכרותה של האם. ענייני מזונות יכולים להתנהל הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, כפי שגם ציינו בפתח המאמר.

חלוקת רכוש בין בני זוג

עוד נושא חשוב שבני זוג צריכים להסדיר בעת גירושין, הוא נושא הרכוש המשותף שלהם. הדין בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, קבוע בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973". חוק זה קובע כי בעת גירושין, כל הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה בין בני הזוג, למעט מספר סוגי רכוש שלא יחולקו ביניהם (כמו לדוגמא – קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין ועוד). עם זאת, בני זוג יכולים תמיד לערוך הסכם ממון לפני הגירושין ובמסגרתו לשנות את הוראות החוק ולקבוע בהסכמה ומרצון, חלוקת רכוש שונה, אשר תבוא לידי ביטוי בעת גירושין. עוד נציין כי ענייני חלוקת רכוש נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, בהתחשב בחריגים שציינו בפתח המאמר.

טיפים למתגרשים – איך תעשו הליך גירושין נכון ובמהירות?

לקראת סיום המאמר, נבקש להעיר מספר טיפים, אשר יש בהם כדי לסייע לכן\ם בני\בנות זוג, שנמצאים בהליך גירושין ולגרום לכך שהליך הגירושין יהיה קל יותר ונוח יותר. הטיפים האלו, אינם בהכרח משפטיים, אך הם תוצר של ניסיון רב שצברנו בתור עורכי דין לגירושין, כדלקמן:

לנהוג בכבוד – אל תשכחו שהגירושין שלכם לא נעשים מאויב, אלא מאדם שהיה או הייתה בן או בת הזוג שלכם במשך תקופה ארוכה וייתכן שגם הקים\ה עמכן\ם משפחה לתפארת. לכן תמיד הקפידו לנהוג בכבוד, גם במסגרת הליך גירושין.

זכרו שזהו תהליך – ברור לנו שהליך גירושין הוא הליך מורכב ומייגע. אך ההצעה שלנו היא תמיד לזכור שהליך גירושין לבסוף יסתיים. לכן תמיד חשוב לזכור בדיוק מהי המטרה שלשמה ביקשתם להתגרש. המטרה הזו היא לפתוח בחיים טובים ומאושרים יותר.

היעזרו בסיוע משפטי – אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. הליך גירושין, על כל רבדיו, הוא הליך מאוד מורכב. לכן, ייעוץ וסיוע משפטי הם דבר מתחייב. כך שאם אתם אפילו חושבים על גירושין, רצוי מאוד לפנות בהקדם לעורך דין דיני משפחה על מנת לקבל הכוונה וייעוץ, אפילו ראשוני.

נסו לקיים הליך גישור גירושין – אנו מציעים תמיד לבחון אפשרות לקיים שיג ושיח עם בן או בת הזוג, בין היתר באמצעות הליך גישור, שייערך על ידי מגשר משפחה חיצוני, שיכול לגשר ולפשר בין בני הזוג ובאמצעות כך להביאם לידי הסכם גירושין.

לסיכום – הליך גישור

אין ספק שגירושין הם נושא מורכב ובפרט הליך גירושין, שהוא נושא מורכב וארוך. גירושין לא מורכבים רק מניהול תביעת גירושין בבית הדין הדתי (שכאמור, זהו נושא מורכב במיוחד ולעיתים גם מסורבל), אלא גם מנושאים נוספים, כגון – חלוקת רכוש בין בני הזוג, משמורת ילדים, מזונות ילדים ועוד. לכן, במידה ואתם מעוניינים להתגרש, אנו מציעים וממליצים בחום לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון, על מנת להתחיל את התהליך הזה.