מאמר זה יעסוק בתחום ההורות המשותפת. דהיינו, סיטואציה שבה שני אנשים, בין אם מכרים ובין אם זרים, חוברים יחדיו כדי להביא ילד לעולם. המאמר נכתב לצורך מתן ידע לקורא ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. המאמר יסקור אילו סוגי הורות יש, כיצד התפתח המושג הורות עם השנים, מהי הורות משותפת, מהן ההשלכות המשפטיות של הורות משותפת ומהי החשיבות של חתימה על הסכם הורות משותפת.
מה היא הורות משותפת ואילו סוגי הורות יש?
בעבר ניתן היה לראות משפחות שיש בהן אמא, אבא וילדים, אך ככל שהעולם התקדם, נוספו עוד סוגי משפחות. כך למשל ניתן לראות יותר ויותר זוגות חד מיניים שמגדלים ילדים וכן הורים יחידניים שהביאו לבדם ילדים לעולם.
בשנים האחרונות, התחילו נשים וגברים שרוצים להביא ילדים לעולם, לחתום על הסכמים ולהביא ילדים בהורות משותפת – כלומר, גבר ואישה, שאין ביניהם יחסים אינטימיים, מביאים ילדים לצורך הקמת משפחה בהורות משותפת בלבד. ההורים בהורות משותפת, יכולים לגור תחת קורת גג אחת או תחת שתי קורות גג שונות. יש מגוון החלטות כיצד לגדל את הילדים בהורות משותפת, וגם בתוך משפחות ההורות המשותפת יש שונות רבה.
כך, בשנים האחרונות, גם הורים גרושים לילדים, מחליטים להביא לעולם אחים ביולוגיים מלאים לילדיהם, בהורות משותפת: למרות שמערכת היחסים הזוגית בין ההורים עולה על שרטון, הם מחליטים לשמור על מערכת היחסים ההורית ולהביא ילדים נוספים. ההורים שומרים על יחסי חברות בלבד ומגדלים ביחד משפחה ביולוגית.
הסכם הורות משותפת:
היות והורות משותפת היא התקשרות בין גבר ואישה לצורך הבאת ילדים לעולם, יש לערוך את ההסכמות בכתב. יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, לצורך כתיבה וחתימה על הסכם הורות משותפת. ההסכם צריך להיות כמה שיותר מקיף.
ההסכם פותח בהצהרת ההורים (או ההורים המיועדים) כי הם נכנסים לתהליך מרצון וללא כל תמורה כספית. לאחר מכן, יש הסכמים שמתייחסים כבר לתקופת ההפריה וההיריון, לרבות דרך ההתעברות, תשלומים על בדיקות, ליווי של האב המיועד לבדיקות ועוד. בהמשך ישנן קביעות בנוגע לתקופת הינקות, משמורת (בהנחה שההורים אינם גרים תחת קורת גג אחת), מי יישא באילו תשלומים, תשלומי מזונות, גובהם ולאיזו תקופת זמן, אפילו איזה סוג אוכל יאכל התינוק (טבעוני למשל).
בהמשך יש הסכמות לגבי החינוך, למשל: האם חינוך דתי? האם חילוני? בנוסף, יש התייחסות למקום המגורים ולעיתים למרחק המקסימלי בין הבתים של ההורים. עוד מתייחסים ליציאת הילד מהארץ, תקופת הצבא, לימודים אקדמאיים, עלויות חתונה, צוואה ועוד. ככל שההסכם מקיף יותר, כך, במידה שייווצר סכסוך בין ההורים בעתיד, יהיה פשוט יותר לגשר עליו, וההסכם ימנע הליכים ארוכים ויקרים מול בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
לאחר שההסכם נחתם על ידי הצדדים, יש להגישו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיבחן אם ההסכם הוא לטובת הילד בהורות המשותפת. אם הערכאה הרלוונטית תחליט שחלק מההסכם או כולו אינו לטובת הילד, היא יכולה לבטל חלקים מההסכם או את כולו. אם יוחלט כי ההסכם הוא לטובת הילד – הערכאה המשפטית תאשר אותו.
מה קורה אם לאחד ההורים יש בן/בת זוג?
ראשית, לילד יכולים להיות שני הורים רשומים בלבד לכל היותר (אלא במקרים חריגים ונדירים מאוד שבהם טובת הילד מחייבת אחרת). כך שגם אם יש בן או בת זוג לאחד מההורים, הרי שהם לא יהיו רשומים כהורים נוספים של הילד בהורות משותפת וגם לא יוכלו לאמצו. אם רוצים להסדיר את היחסים בין בני הזוג לילד בהורות משותפת, ניתן להתייחס לכך בהסכם ההורות המשותפת. עם זאת, יש לציין שגם כאשר יש התייחסות לבני הזוג בהסכם ההורות המשותפת, הרי שאם יהיה סכסוך או פרידה בין בני הזוג, יתכן שבית המשפט לענייני משפחה יחליט כי יש לתת לבן או בת הזוג משמורת על הילד, מאחר ומדובר בטובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה תמיד בוחן את טובת הילד ומקבל החלטות לפי עיקרון זה.
לסיכום:
ככל שהזמן עובר, מתפתחים סוגים מגוונים של משפחות. אחד מהסוגים "החדשים" יחסית, הוא משפחה עם הורות משותפת, שבה יש שני הורים שמתקשרים רק לצורך הבאת ילדים לעולם ואין ביניהם כל מערכת יחסים רומנטית. בשל מורכבות היחסים, מומלץ להורים המיועדים לפנות לעורך דין מומחה בתחום, שיסייע בכתיבת הסכם ההורות המשותפת. בעניין זה יודגש שוב, כדאי שהסכם ההורות המשותפת יהיה מקיף ומפורט ככל הניתן.
