זכויות האישה בגירושין – הליך הגירושין טומן בחובו הליכי נגזרת המשפיעים על כלל נושאי החיים המשמעותיים, לרבות: משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות ילדים ולעיתים גם מזונות אישה. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: את הליך הגירושין ואת הערכאה העוסקת בנושא, שהיא בית הדין הרבני, את חזקת הגיל הרך ה"מבטיחה" בצורה כמעט מוחלטת משמורת ילדים בנסיבות מסוימות, ואת תשלום מזונות, הן מזונות לילדים והן מזונות אישה.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
בית הדין הרבני והליך הגירושין – ממעוף הציפור:
ראשית, בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית, שיש לה סמכות בלעדית, בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים. סמכות זו ניתנת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").
החלטותיו ודרך השיפוט של בית הדין הרבני, הינן בהתאם להלכה היהודית, אך הוא עדיין כפוף למשפט הישראלי, אם כי לעיתים, יהיה ניתן לראות את הסתירות העומדות בהחלטות, וזאת בעיקר בענייני חוסר שוויון של בינו לבינה. מלבד הסמכות הבלעדית לענייני נישואין וגירושין, יכול בית הדין הרבני לעסוק בנושאים הקשורים מטבעם להליך.
הדבר מכונה "כריכה" וייעשה רק אם הראשון מבין הצדדים, יגיש את הבקשה בבית הדין הרבני. בערכאה בה תוגש לראשונה הבקשה בנושא כרוך, שם תהיה הסמכות. דיון בערכאה מקבילה, כאשר הערכאה הראשונה בזמן קיבלה סמכות, יחשב "חריגה מסמכות". לאור הרצון להגיש ראשון ולזכות בעליונות בניהול התיק לפי נסיבות, מכונה ההליך "מרוץ הסמכויות".
בדבר הליך הגירושין, הליך הגירושין בעיקרו, מתנהל בבית הדין הרבני. הליך זה יובא כאשר אחד מבני הזוג או שניהם, מעוניינים לסיים את קשר הנישואין ביניהם. בתפיסה של בית הדין הרבני, מתן הגט והגירושין ייעשו כמוצא אחרון, מכיוון שערך הנישואין הוא ערך עליון, על פי ההלכה והדת היהודית.
מתן הגט יתאפשר רק אם תהיה עילת גירושין, שהיא סיבה שבגינה הדת מאפשרת את סיום יחסיהם של שניים. עילות הגירושין המוכרות בהלכה היהודית, הינן: עקרות, מומים ומחלות, אי קיום יחסי מין, מעשה כיעור ובגידה. לאחר מתן הגט, ההליך עצמו כולל אקט סמלי בבית הדין הרבני ובנוכחות הדיינים, שבו יאמר הגבר לאשתו "מגורשת, מגורשת, מגורשת", דבר המסמל את סיום הבעלות שלו עליה.
חזקת הגיל הרך:
במידה ולשניים יש ילדים משותפים, יהיה צורך להסדיר את מקום מגוריהם של ילדיהם המשותפים בעת פרידה של השניים ושינוי באורח חיי הילדים. דבר זה מכונה קביעת משמורת. למשמורת ילדים יש שתי דרכים מוכרות בישראל: משמורת בלעדית – אשר באה לידי ביטוי בסיטואציה שבמסגרתה הקטין שוהה ברשות אחד ההורים, ההורה המשמורן, ואילו ההורה השני נהנה מהסדרי שהות. לאישה חשוב להכיר, כי כאשר מדובר בילדים עד גיל 6, קיימת חזקה שהילדים יהיו במשמורתה, וזאת מכוח "חזקת הגיל הרך". רק בנסיבות חריגות, וכאשר נטל ההוכחה הוא על המבקש, שהוא האב, לא תחול חזקת הגיל הרך (מקרי קיצון, כמו: התמכרות לסמים ואלכוהול, בעיות נפשיות, עוני כבד). חזקה זו נבחנה עם השנים ולמרות הנימוקים נגדה, נשארה בעינה ואף יש שופטים המרחיבים את החזקה לגילאים בוגרים יותר מגיל 6, זאת אומרת, מקבלים החלטות על משמורת גם על ילדים בגיל בוגר יותר, בהתאם לתפיסת החזקה.
תשלום מזונות:
ישנם שני סוגי מזונות. מזונות אלו משולמים במטרה לכלכל את אלו שנסמכים כלכלית. יש צורך להסדירם בתשלום חודשי, בעיקר בעת שינוי נסיבות חיים, כלומר, פרידת הורים.
מזונות ילדים – במידה והמשמורת אצל האם, הנטל הכלכלי בגידול אינו מוטל עליה לבדה. יתרה מכך, על פי ההלכה היהודית, ממנה נשאבים עקרונות המזונות, לגבר, אב הילדים, יש חובה לזון את ילדיו ולדאוג לצרכיהם. חובת תשלום דמי המזונות כוללת צרכים בסיסיים, כגון: מזון, מדור (מגורים), ביגוד והנעלה, חינוך וצרכים בריאותיים. חובה זו תינתן במעמד פסק דין מחייב. כל הפרה מצדו של האב, לתשלום, תוביל לסנקציות, וזאת משום שטובתו של הילד, מחייבת סביבה כלכלית בסיסית תקינה. לאחרונה, בפסק דין תקדימי 919/15, נקבע תיקון לחוסר השוויון בעניין מזונות, אך הדבר רלוונטי רק כאשר מדובר במשמורת משותפת, על ילדים בגילאי 15–6 ובבני זוג שמשתכרים באופן יחסי זהה– אז, לא תוטל על האב לבדו, חובה למזונות .
מזונות אישה – בזמן הליך הגירושין ועד לתום התביעה וקבלת הגט, זכאית האישה על פי חוק, לקבל מזונות אישה מבעלה. מדובר בחובה, ממש כמו מזונות ילדים, אלא אם כן ישנן סיבות ספציפיות השוללות זאת ממנה. הכלל במזונות אישה הוא שעל הבעל לשמור על אותה רמת חיים שאליה היא הורגלה בזמן חייהם המשותפים ועל הבעל לדאוג לצרכיה.
סיכום – זכויות האישה בגירושין:
במאמר זה הוצגו והוכרו ענייני הליך הגירושין וביניהם זכויות האישה בגירושין, על קצה המזלג. על מנת להכיר את הזכויות והחובות, וזאת באופן פרטני ובהתאם לנסיבות, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.
