לא פעם קיים צורך להוציא צו הרחקה, לדוגמא בסכסוך עם צד שלישי שמטריד ומאיים עליכם, או שכן שהופך את חייכם לסיוט, או בני משפחה אלימים שמתגוררים תחת אותה קורת גג. הצורך להוציא צו הרחקה, נובע מהרצון לקיים שגרת חיים נורמלית, ללא איומים וללא הטרדות של אדם אחר. לצד זאת, חשוב להעיר כי צו הרחקה הוא סוג של סעד זמני. הוא בדרך כלל נלווה להליך נוסף, בין אם מדובר בתלונה במשטרה, או בתביעה אזרחית (למשל – בסכסוכים בין שכנים). לרוב, כדי להוציא צו הרחקה, נדרש זמן קצר מאוד, שכן ניתן לקבלו במעמד צד אחד בלבד.
במאמר שלפניכם נעסוק בתחום הנקרא "צווי הרחקה". נסביר מה הדין בישראל לגבי צווי הרחקה וכן מה חשוב לדעת על צווי הרחקה. את המאמר כתבנו על מנת להעניק לכם מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון.
צו הרחקה – הדין ורקע כללי:
בישראל, יש שני חוקים הנוגעים לצווי הרחקה. החוק האחד הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). החוק הזה עוסק בצווי הרחקה בין צדדים שהם לא קרובי משפחה. כל זאת, להבדיל מהחוק השני, שנקרא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). החוק הזה מותאם לסכסוכים בין בני משפחה, שלא אחת גם מתגוררים יחדיו. כעיקרון, האפשרות להוציא צו הרחקה, דומה מאוד בשני החוקים, ולכן, בחלק הבא נרחיב לגבי החוק למניעת הטרדה מאיימת. נוסיף שהסמכות לעסוק בהליכים לפי החוקים המוזכרים, שמורה לבית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה (בכל הנוגע לסכסוכים בין בני משפחה).
החוק למניעת הטרדה מאיימת:
המטרה של החוק למניעת הטרדה מאיימת, היא להגן על אנשים מפני פגיעה בגופם, בחייהם, בשלוותם, בפרטיותם, במקרים שבהם אדם אחר מאיים ו/או מטריד אותם. מטרת החוק מתוארת בסעיף 1.
בהתאם, בסעיף 2 לחוק, ההגדרה להטרדה מאיימת היא:
- אם אדם נוקט צעדים של בילוש או מארב כלפי אדם אחר, לרבות אחר תנועותיו.
- איומים כלפי אדם אחר או בני משפחה.
- יצירת קשר מטריד בכל אמצעי המדיה (למשל – הטרדה ברשתות החברתיות).
- פגיעה פיזית או פגיעה ברכוש, גם היא מהווה הטרדה לפי החוק הזה.
סמכויות בית המשפט:
סעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, מפרט את סמכויות בית המשפט. במידה ובית המשפט התרשם והוכח לו, כי צד שלישי נוקט בהטרדה כלפי המבקש, הרי שאז הוא רשאי להורות בצו, לצד השלישי, להימנע מיצירת קשר, מהטרדה וקרבה לאותו מקום. אגב, צו למניעת הטרדה, יכול לבקש מי שמוטרד, אך גם המשטרה וגם עובד סוציאלי.
כמו כן, בהתאם לסעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, במידה ובית המשפט הורה בצו, להרחיק צד שלישי מלהטריד את המבקש, הרי שאז הוא רשאי גם להורות על תפיסת נשק ועל הפקדת ערובה כספית לקופת בית המשפט. ההנחה היא, שערובה כספית יכולה בהחלט לשמש כצעד מונע מהמטריד להפר את הצו.
לבית המשפט יש סמכות להורות על צו הרחקה למשך חצי שנה, וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת. לצד זאת, ניתן להאריך את הצו לתקופה של עד שנה במקרים מיוחדים, ואפילו לתקופה כוללת של עד שנתיים, בנסיבות מיוחדות שתפורטנה בהחלטת בית המשפט.
איך מבקשים צו הרחקה?
כדי לבקש צו הרחקה, יש להכין בקשה בכתב ולצרף אליה תצהיר וראיות. את הבקשה יש להגיש במזכירות של בית המשפט הרלוונטי. לרוב, הבקשה תובא בפני שופט, שיכול להורות כבר במעמד צד אחד על צו זמני. עם זאת, בית המשפט יקבע מועד לדיון במעמד הצדדים, כאשר את הבקשה יש למסור לצד השני. נשאלת השאלה כמה זמן לוקח להוציא צו הרחקה? בדרך כלל מדובר בתקופה של שבוע עד שבועיים עד לקיומו של דיון במעמד הצדדים, אשר בסופו ייקבע האם יינתן צו.
הפרה של צו הרחקה:
חשוב להעיר כי הפרה של צו הרחקה היא עבירה פלילית של הפרת צו שיפוטי שניתן כדין. זהו סעיף ספציפי בחוק העונשין, התשל"ז–1977. זאת עבירה שעונשה שנתיים עד 4 שנות מאסר בנסיבות מיוחדות.
