כריכה קשה: כל מה שצריך לדעת על כריכה בתביעת גירושין
"הפיוס הגרוע ביותר עדיף על הגירושין הטובים ביותר", כך כתב מיגל דה סרוונטס באחד ממחזותיו. ואכן, מי שהגיע לנקודת האל-חזור והחליט להתגרש יגלה בוודאי שגירושין זה לא פיקניק. במישור המשפטי, הגירושין הם אחד מהתחומים הרחבים והמורכבים ביותר במשפט הישראלי. לפני שניגשים לעשות צעדים מעשיים, חשוב ללמוד את הנושא מכל הכיוונים ולקבל הכוונה מעורך דין לענייני משפחה, וזאת על מנת לחסוך הפתעות לא נעימות בזמן אמת. "תביעת גירושין כרוכה" היא דוגמה טובה למושג שאם עדיין לא שמעתם עליו, כדאי שתתחילו עכשיו.
כריכה בתביעת גירושין – מה זה בעצם אומר?
תביעות גירושין בישראל יכולות להיות מוגשות אך ורק לבית הדין הדתי הרלוונטי, בעוד שתביעות בנושאים שונים הנלווים לגירושין – כמו מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד – יכולות להיות מוגשות הן לבית הדין הדתי והן לבית המשפט לענייני משפחה. "כריכה" משמעותה צירוף של תביעות נלוות והגשתן יחד עם תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. כמו כן, ניתן לכרוך תביעה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בנושא מזונות, למשל, בתביעות אחרות, בנושאים כמו רכוש או הסדרי שהות – אך זה ייעשה בנפרד מתביעת הגירושין עצמה, שבה רשאי לדון, כאמור, רק בית הדין הרבני.
כן אבל… מה זה בעצם אומר??
למה זה כל כך חשוב, אתם שואלים? אז ככה: מאחר שבכל הנושאים הנלווים לתביעת הגירושין – נושאים שיש להם השלכות משמעותיות על חייהם של בני הזוג – אפשר לדון גם במסגרת בית הדין הרבני וגם במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, נוצר למעשה מצב של סמכות מקבילה. בית הדין הרבני, שפועל בהתאם לחוקי ההלכה, נחשב ל"ידידותי" יותר לגברים; בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נחשב נוח יותר לנשים (ולו בשל העובדה שחלק מהשופטים, ואפילו רובם, הן שופטות-נשים – מצב שכמובן לא יכול להתקיים בבתי הדין הרבניים). על רקע זה נוצר לעתים קרובות מה שמכונה "מרוץ סמכויות": כל אחד מהצדדים שואף להזדרז ולהגיש תביעה בערכאה הנוחה לו. כאן נכנס לתמונה נושא הכריכה: הגבר ישאף לכרוך לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני כמה שיותר נושאים נוספים, בעוד האשה תשאף להקדים ולהגיש תביעה בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה. ברוב המקרים, הצד ש"מגיע ראשון" יזכה לכך שהתביעה תתנהל בערכאה המועדפת עליו, ויותר מכך, הוא יוכל למעשה להכתיב את סדר היום ואת אופי הדיון בהתאם לנוסח התביעות שיגיש.
"מרוץ הסמכויות" הוא תופעה בעייתית שעוררה לאורך השנים לא מעט ביקורת, בין היתר מאחר שהיא עלולה לגרום לבני הזוג למהר ולהגיש תביעות עוד בטרם מיצו נסיונות לפיוס או גישור, וכן מפני שהם עלולים להשתמש ב"יתרונות" המסלול המשפטי המועדף עליהם באופן מניפולטיבי או נקמני. בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק שמטרתן לבטל את הסמכות המקבילה ובכך למנוע את מרוץ הסמכויות, אך עד כה לא חלה התקדמות ממשית בנושא, כך שסוגיית הכריכה היא עדיין משמעותית.
מהם התנאים להגשת תביעה כרוכה?
קודם כל, חשוב לדעת שניתן להגיש תביעה כרוכה רק במקרה של תביעת גירושין, בניגוד לתביעת שלום בית, למשל. במקרה שהתביעה אינה תביעת גירושין, הכריכה לא תהיה "כריכה כדין" ולכן לא תקנה לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בתביעות הנלוות.
ניתן לבצע "כריכה מאוחרת", כלומר הוספה מאוחרת של תביעות נלוות לבית הדין הרבני לאחר הגשת תביעת הגירושין; אולם במקרה כזה, סמכות השיפוט בתביעות הנלוות תוקנה לבית הדין הרבני רק אם לא הוגשו בינתיים תביעות מקבילות לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה שכן הוגשו תביעות כאלה, סמכות השיפוט תוקנה לבית המשפט לענייני משפחה (וראו ההסבר לעיל בנושא "מרוץ הסמכויות").
כמו כן, הצד שכנגדו הוגשה התביעה רשאי לבקש מבית הדין הרבני לבחון את כנות הכריכה. לשם כך, על בית הדין יהיה לבחון שלושה דברים: הראשון הוא, האם תביעת הגירושין שהוגשה היא תביעה כנה, שנובעת מרצון אמיתי לסיים את קשר הנישואין. בעניין זה יוחל מבחן תום הלב, המהווה את אחד מהעקרונות הבסיסיים בחקיקה כולה. מטרתו של מבחן זה היא בעיקר למנוע מצב שבו הצד התובע (לרוב הבעל) אינו מעוניין בגירושין באמת ובתמים, ומגיש את התביעה לבית הדין הרבני רק משיקולים "טקטיים", על מנת למנוע מהצד השני (לרוב האשה) להקדים ולהגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. המבחן השני מטרתו לבדוק האם הכריכה התבצעה כדין, כלומר האם הבקשה לכרוך את התביעות הנלוות לתביעת הגירושין נכללה באופן מפורש וברור בכתב התביעה, מתוך כוונה ממשית לדון בנושאים אלה, ולא נעשתה כלאחר יד. המבחן השלישי והמסובך מכולם נוגע לכנות הכריכה. בעניין זה נדרש בית הדין הרבני לבחון האם בקשת התובע לכרוך בתביעת הגירושין את נושא מזונות האשה, למשל, נעשתה מתוך כוונה אמיתית לדון ולתת מענה הוגן לסוגייה זו, ולא מתוך כוונה ליצור "סחבת" או חסמים בירוקרטיים שיקשו על התנהלות האשה וימנעו ממנה לקבל את המגיע לה כדין. לשם בדיקה זו, עשוי בית הדין להסתמך על כתבי התביעה, על התצהירים שהוגשו על ידי הצדדים, על התנהגותם בבית הדין ועוד. אם נמצא שמתקיים חוסר כנות עפ"י אחד מהקריטריונים שנזכרו, תבוטל הכריכה ואיתה סמכות השיפוט של בית הדין הרבני.
כפי שניתן להבין מהתיאור שלעיל, הגשתה של תביעת גירושין – ועל אחת כמה וכמה תביעה כרוכה – עלולה להיות עניין סבוך. ההלכה בנושאים אלה היא לעתים מעורפלת, וקיימים סייגים שונים ופסקי דין שונים, ואף סותרים, שניתן להסתמך עליהם להשגת מטרות שונות, ולכן חשוב להיעזר בעורך דין לענייני משפחה הבקיא ברזי בית הדין הרבני והתקדימים הרלוונטיים, ואשר יוכל לסייע בידכם להפיק את המיטב מהנתונים הקיימים.
מעוניינים לקבל מידע נוסף בנושא כריכה בתביעת גירושין ? צרו קשר עם עו"ד יעקב בלס – מומחה לתחום גירושין ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.
צרו קשר עם עורך דין גירושין – משרד עו"ד יעקב בלס בטלפון: 072-3931041