מקרה שהיה כך היה: שני הורים גרושים מצאו את עצמם בהליך משפטי, עקב סכסוך שכל כולו נובע ממחלוקת על החינוך של ילדם, וכן בשל מחלוקת על גובה המזונות. מדובר בשתי תביעות הדדיות בין ההורים. האם טענה שיש לאפשר לה מסגרת חינוכית מסוימת, והאב התנגד לכך. מנגד, האב הגיש תביעה לגבי גובה המזונות. התיק נדון במסגרת תלה"מ 25077-03-20, פלונית נ' אלמוני (להלן: "פסק הדין"). במאמר זה נסקור את פסק הדין, ונעניק לכם הקוראים מידע רלוונטי על עניינים שנדונו בפסק הדין. לצד כל זאת, נעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ידע וניסיון.
טענות בני הזוג במסגרת התביעות ההדדיות:
כאמור, יש כאן תביעות הדדיות בין בני זוג. האב הגיש תביעה למזונות כלפי האם. מנגד, האם הגישה תביעה למזונות נגד האב. כמו כן, האם הגישה תביעה לגבי המסגרת החינוכית של ילדם המשותף. מדובר בבני זוג שחיו יחדיו בין השנים 2015 – 2019. הם לא נישאו, ויש להם בן קטין אחד שנולד בשנת 2016.
בין הצדדים כבר התנהלו מספר הליכים, לרבות הליכי פירוק שיתוף בנכסים, הסדרת זמני שהות זמניים של האב עם בנו, וכן הליכי מזונות זמניים. עתה, על בית המשפט להכריע בעניין המזונות (כאמור, תביעות הדדיות) וכן בשאלת המסגרת החינוכית של הקטין.
קביעת מזונות ומסגרת חינוך – רקע כללי:
כאשר הורים גרושים, עולות לא פעם שאלות, שכאשר בני זוג חיים יחדיו הן מוכרעות לרוב בהסכמה. לעומת זאת, כאשר בני זוג הם פרודים או גרושים, לא פעם שאלות רבות מצריכות התערבות משפטית. תחילה, ענייני חינוך, הם לא פעם שנויים במחלוקת: הורה אחד מעדיף מסגרת חינוך פרטית, ואילו האחר רוצה מסגרת ממלכתית. יותר מכך, לעיתים הורה אחד חוזר בתשובה והאחר הוא חילוני, ואז עולה השאלה היכן ילמד הקטין.
בנוסף, חובת המזונות היא חובה שמוטלת ככלל על האב, מכוח הדין העברי–דתי. המזונות הם אבסולוטיים בכל הנוגע למזונות מדין חובה. לעומת זאת, ישנם מזונות מדין צדקה שכוללים את ההוצאות הלא בסיסיות של הקטין. כמו כן, לא פעם הורים מקיימים משמורת משותפת, ואז לפי פסיקה של בית המשפט העליון, ישנה חלוקה שווה במזונות במידה שאין בין ההורים פער גדול בשכר.
הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:
לגבי המזונות, האם מרוויחה 5,000 ₪, כאשר האב מרוויח קרוב ל–7,000 ₪. נטען כי האם מחזיקה בדירה משלה. עוד נטען כי האב הרוויח הרבה יותר כאשר עבד בתור עצמאי, אך כעת הוא מחפש עבודה בתור שכיר. כמו כן, האב משלם מזונות בגובה 2,000 ₪ לטובת בנו.
בית המשפט התרשם שבין הצדדים ישנם פערים לגבי מהי עלות צרכי הקטין בן ה-6, כאשר האב טוען שצרכיו מסתכמים בסכום של 860 ₪, והאם טוענת כי צרכיו הם 1,500 ₪. בית המשפט קבע כי הצרכים החודשיים עומדים על 1,500 ₪, ועוד 700 ₪ הוצאות שלא תלויות בעצם שהות הקטין אצל אחד ההורים. כמו כן, ההורים מקיימים משמורת משותפת על הקטין, ובהתאם גם צריכה להיות חלוקה מסוימת בין ההורים. מכאן קבע בית המשפט, כי האב ישלם 2,200 ₪ עד גיל 6 (כלומר, השלמה לסכומים שכבר שולמו). לאחר גיל 6, האב ישלם לאם סך 1,100 ₪ בחודש, עד גיל 18. במהלך השירות הצבאי, הוא ישלם שליש מסכום המזונות הנ"ל. בכל הנוגע להוצאות רפואיות, נקבעה חלוקה של 75% לחובת האב, והיתרה לחובת האם.
בין הצדדים ישנה גם מחלוקת לגבי בית הספר שבו ילמד הילד. האב טוען כי הקטין נרשם לבית ספר מרוחק, מה שעשוי לפגוע בזמני השהות שלו עם בנו. לבסוף, בית המשפט קיבל את טענות האם והקטין יירשם למסגרת שאליה נרשם על ידי האם. אומנם בית המשפט גילה סמפתיה לטענות האב, ואף החמיא לו על השקעתו בזמני הפנאי עם הקטין, אך לאחר בחינה של שיקולים רבים, נקבע כי טובת הקטין הינה להיות במסגרת שאליה נרשם על ידי האם.
לסיכום, תביעת האם התקבלה, גם בעניין שיעור המזונות וגם בעניין המסגרת החינוכית. לצד זאת, בית המשפט חייב את האב בהוצאות נמוכות מאוד, מתוך תקווה שכאן תסתיימנה המחלוקות בין הצדדים (האב חויב בהוצאות בסך 1,500 ₪ בלבד).
