משמורת ילדים והסדרי שהות במסגרת הליך גירושין

קוראים יקרים,
מאמר זה נכתב לפני הפסקה של בית המשפט המחוזי בעניין אחריות הורית (משנת 2021).
כאן תוכלו לקרוא את המאמר המלא והעדכני בנושא אחריות הורית וזמני שהות

הקושי הגדול ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא ללא ספק סוגיית המשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג. פירוק של תא משפחתי הוא דבר כואב גם כך, אך כאשר מצרפים לכאב את המרחק מהילדים המשותפים, הרי שאין ספק שהקושי עולה. כפועל יוצא, כל תיק גירושין העוסק בענייני משמורת ילדים הוא מורכב גם בפן המשפטי וגם בפן הרגשי.

לאור חשיבות הסוגיה של משמורת ילדים והסדרי שהות, מצאנו לנכון לחבר את המאמר המקיף שלהלן, שבמסגרתו נסקור את הדין הרלוונטי בכל הנוגע למשמורת הילדים, הסדרי שהות ומשמורת משותפת. במאמר שלהלן נדון תחילה בדין הכללי הנוגע לענייני גירושין ונסביר מה כולל הליך גירושין, על כל רבדיו. לאחר מכן נסביר מהם משמורת ילדים, הסדרי שהות, משמורת זמנית, חזקת הגיל הרך ומגוון נושאים נוספים הקשורים לדיני משמורת ילדים. כל זאת, לנוחיות הגולשים והגולשות, להלן:

למען הסר ספק, האמור במאמר זה הוא בבחינת מידע כללי בלבד ואין בו כדי לשמש בתור ייעוץ משפטי. לצורך קבלת ייעוץ משפטי ספציפי, התואם את נסיבות העניין הנוגע לכם\ן, ניתן לפנות למשרדנו.

מה כולל הליך גירושין?

סוגיית משמורת הילדים היא רק חלק אחד ממכלול שמכונה "הליך גירושין". במסגרת הליך גירושין, על בני הזוג להסדיר מספר נושאים נוספים. הבה נסקור את אותם נושאים:

גירושין בבית הדין הרבני: במסגרת הליך גירושין, על בני הזוג להתגרש באופן רשמי. במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין נערכים על פי "דין תורה", כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. כלומר, אם בני הזוג מבקשים להתגרש, יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

הסדרת סוגיית המזונות: בכל הנוגע לנישואין וגירושין, הדין החל על בני הזוג הוא הדין הדתי. כתוצאה מכך מוטלת על האב חובה מוחלטת לשאת במזונות ילדיו. כל זאת, לשם הבטחת רמת חיים ראויה של הילדים.

הסדרת סוגיית הרכוש המשותף: עוד נושא אשר בני הזוג צריכים להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא אופן חלוקת הרכוש המשותף שאותו צברו במהלך חיי הנישואין. במהלך חיי הנישואין, יצברו בני הזוג מגוון רב של רכוש, כגון: דירת מגורים, חפצים, חסכונות ועוד. בעת גירושין יש צורך להסדיר את האופן שבו יחולק הרכוש המשותף, בהתאם לדין הקבוע בנושא (אשר לגביו לא נרחיב במאמר זה).

הסדרת המשמורת והסדרי השהות: לאחר המבוא שהצגנו, נוכל להתייחס לסוגיה נוספת ואולי גם החשובה ביותר במסגרת הליך הגירושין והיא סוגיית המשמורת. על כל זאת נרחיב להלן.

איזו ערכאה משפטית מוסמכת לדון בענייני משמורת?

שתי ערכאות משפטיות אמונות על שפיטה בתחום דיני המשפחה. האחת היא בית הדין הרבני, שהוא בית דין דתי. השניה היא בית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני אמון על שפיטה אך ורק בענייני נישואין וגירושין, כאשר סמכות זו כוללת גם ענייני מזונות, תביעות שלום בית ותביעות כתובה. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל מחלוקת הנוגעת לבני משפחה (המוגדרים בתור הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות ובני זוג, לרבות נשואים וידועים בציבור). כתוצאה מכך, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל הסכסוכים בתחום דיני המשפחה, כמו ענייני ירושות וצוואות, משמורת ילדים והסדרי שהות, פונדקאות, רכוש וממון בין בני זוג, אימוץ ילדים וכן מזונות (לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בעניינים אלו) ועוד.

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות קבועה לדון בענייני משמורת ילדים. עם זאת, גם לבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות לדון בענייני משמורת וזאת במקרים שבהם אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין, הכורכת בתוכה גם את תביעת המשמורת. במקרה כזה, בית הדין הרבני מרחיב את סמכותו לדון גם בענייני משמורת, למרות שבאופן רגיל הוא אינו מוסמך לדון בהם.

לסיכום נקודה זו: באופן רגיל, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בענייני משמורת ילדים והסדרי שהות. לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בעניינים אלו, אלא רק במקרים שבהם תביעת הגירושין כורכת את ענייני המשמורת והסדרי השהות.

משמורת ילדים והסדרי שהות – איך מגישים תביעת משמורת?

אם בין בני זוג מתעוררת מחלוקת לגבי הסדרת המשמורת, הם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. מאידך, הם יכולים גם להסדיר את המחלוקת באמצעות הסכם משמורת ילדים. אנו סבורים כי הסכם משמורת הוא פתרון מצוין, מאחר שהוא עשוי למנוע מחלוקת קשה בבית המשפט, לחסוך עלויות כספיות ולמנוע פגיעה במערכת היחסים בין ההורים. ניהול הליך משפטי בענייני משמורת, עשוי גם לפגוע בילדים המשותפים.

כפי שציינו, ההורים רשאים לעתור בתביעת משמורת בפני בית המשפט לענייני משפחה, או באמצעות תביעת גירושין הכוללת את תביעת המשמורת. בנקודה זו נעיר, כי לא פעם אנו נשאלים ע"י לקוחותינו איזו אופציה עדיפה – תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, או תביעה כוללת לבית הדין הרבני? תשובתנו היא, כי כל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות. ישנם מקרים שבהם נמליץ להגיש תביעה נפרדת לבית המשפט לענייני משפחה. מאידך, לעיתים נמליץ (בהתאם לנסיבות) להגיש תביעה כוללת לבית הדין הרבני. בכל מקרה, הכרעה במקרים כאלו חייבת להתקבל לאחר ייעוץ בעורך דין משפחה מוסמך ומיומן.

מהי ההגדרה ל"משמורת"?

משמורת היא מעמד משפטי, אשר ניתן להורה ומטיל עליו את החובה לשאת באחריות לגידול השוטף של הילדים המשותפים. כל עוד בני הזוג חיים יחדיו כתא משפחתי אחד, סוגיית המשמורת אינה רלוונטית. אך בעת גירושין, השאלה מי יזכה לשמש בתור הורה משמורן ומה יהיו הסדרי השהות של ההורה השני, היא שאלה רלוונטית ומהותית, המשליכה על המשך חייהם של ההורים והילדים.

את סוגיית המשמורת ניתן להסדיר במספר דרכים. הדרך האחת היא באמצעות ניהול הליך משפטי, שבמסגרתו יכריע בית המשפט מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן. לעומת זאת, ההורים יכולים להסדיר בעצמם ובהסכמה, מי מהם ישמש בתור הורה משמורן. במידה ומוטל על הורה אחד לשמש בתור הורה משמורן, אזי ההורה השני ייהנה מהסדרי שהות. כלומר, ימים קבועים ומוגדרים בשבוע, שבהם הוא זה אשר ייהנה מהזכות לבלות עם ילדיו ולהיות אחראי להם. בדרך כלל, הסדרי שהות כוללים מספר פעמים בשבוע וגם כל סוף שבוע שני, אך נעיר כי זהו "המצב הרצוי", שכן כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הייחודיות.

נציין, כי אחריות הורית אינה משתנה בעת גירושין, שכן ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. על ההורים מוטלת חובה חוקית לדאוג לצרכי ילדיהם, לחינוכם ולגידולם – כך קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות והאפוטרופסות"). סעיף 15 בחוק קובע, כי אפוטרופסות "כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו". במילים אחרות, העובדה שבני זוג מתגרשים, אינה פוגעת בעובדה שהם חבים כלפי ילדיהם חובה מוסרית וחוקית כאחד.

מה ניתן לעשות במידה והורה מפר הסדרי שהות?

הורה עשוי לא לקיים הסדר ראיה מידי פעם, בין אם בשל מחלה ובין אם בשל אירוע חד פעמי מסוים. עם זאת, יש להבחין בין הפרה של הסדר ראיה מטעמים סבירים, לבין הפרה תכופה של הסדרי שהות, המעידה על חוסר רצון ועניין מצד ההורה המפר, לבלות זמן איכות עם ילדיו. אין ספק כי הפרה תכופה של הסדרי שהות, עשויה גם לגרום נזק נפשי לילדים, לרבות תחושת חוסר ביטחון. לכן, הפרה של הסדרי שהות עשויה להוביל לסנקציות משפטיות. אם הורה מפר לעיתים תכופות את הסדרי השהות, ההורה המשמורן יכול לפעול במספר מישורים, להלן:

ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להטלת סנקציה כספית על ההורה הסורר. לא פעם בתי המשפט לענייני משפחה "קונסים" הורים המפרים הסדר ראיה. כמו כן, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לצמצם את הסדרי השהות. כאמור, הפרה תכופה של הסדר ראיה ע"י הורה, עשויה להעיד על חוסר רצון לבלות עם ילדיו. במקרים כאלו, ייתכן והפתרון הוא צמצום למינימום של הסדרי השהות.

עם זאת, יש להיזהר עם בקשות כגון אלו שפורטו, שכן לא כל הפרה חד פעמית של הסדרי שהות, מהווה עילה להגשת בקשות להטלת קנסות או צמצום הסדרי שהות.

מהי חזקת הגיל הרך?

ברוב המקרים, המשמורת הבלעדית על הילדים נמסרת לאם, כאשר במקביל האב נהנה מהסדרי שהות. לכלל זה יש מספר סיבות, שביניהן גם סיבה ארכאית, הגורסת כי האם היא זו אשר צריכה לשאת בנטל גידול הילדים. סיבה נוספת לכך נובעת מההנחה שהילדים קשורים יותר לאם, במיוחד בגיל צעיר. אותה הנחה מכונה בתור "חזקת הגיל הרך". הנחה זו מתבטאת גם בחוק הישראלי, אשר בא לידי ביטוי בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, הקובע, כי אם בני הזוג אינם מסדירים ביניהם בהסכמה את סוגיית המשמורת ובמידה וההורים לא חיים יחדיו במשותף, אזי "רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24, כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". זהו הסעיף החוקי המסדיר את חזקת הגיל הרך. הבסיס לאותה חזקה הוא בסיס פסיכולוגי וסוציולוגי, הגורס כי ילדים קשורים לאמם. לכן, כאשר בית המשפט נאלץ להכריע מי ההורה אשר ישמש בתור משמורן, הרי שאמת המידה העיקרית שתנחה את בית המשפט במקרים כאלו, היא "טובת הילד".

לאחר שהזכרנו את הכלל, עלינו לציין את החריג ואת הניצנים המעידים על שינוי התפיסה הזו. בשנים האחרונות חלה נגיסה בחזקת הגיל הרך: כיום, יותר ויותר שופטים מטילים משמורת על האב, או במקרים מסוימים קובעים, כי משמורת הילדים תהיה משותפת (על משמורת משותפת, נרחיב בהמשך). זאת ועוד: גם באשר לפעוטות ותינוקות, כיום ניכרת יותר גמישות של בתי המשפט לענייני משפחה. אם בעבר בתי המשפט היו פוסקים כי תינוק לא ילון בבית אביו בשל הקשר ההדוק לאם, הרי שהיום יותר ויותר שופטים גם מקלים בנוגע להסדרי שהות לתינוק לטובת האב וכן מאפשרים לתינוק לינה בבית האב במקרים מסוימים. יתר על כן, כיום אנו יותר ויותר נתקלים בשינוי תפיסת הורות אצל אבות, מה שבא לידי ביטוי בדרישות של אבות רבים ליטול חלק רחב יותר בחיי הילדים. כתוצאה מכך יותר ויותר משפחות פונות לאפיק של משמורת משותפת (על כך נסביר בהמשך).

חשוב להבהיר כי חזקת הגיל הרך קיימת ומעוגנת בחוק הישראלי. בתי המשפט עדיין פוסקים בהתאם לחזקת הגיל הרך, כברירת מחדל, למרות שקיימת יותר ליברליות בבתי המשפט לענייני משפחה. אנו צופים כי יגיעו עוד שינויים בנושא, אך שינויים אלו לוקחים זמן.

מהי משמורת זמנית?

הליך הגירושין אומנם מסתיים במתן גט ע"י בית הדין הרבני והסדרת נושאים נוספים (שהוזכרו בתחילת המאמר). עם זאת, בפועל, כבר בתחילת ההליך, אחד מבני הזוג עוזב את דירת המגורים המשותפת ומותיר הורה אחד עם הילדים המשותפים. לכן, כבר בשלב הראשון, עוד בטרם הסתיים הליך הגירושין, יש צורך להסדיר, לפחות באופן זמני, מי יהיה ההורה המשמורן. זו, למעשה, המשמורת הזמנית. את סוגיית המשמורת הזמנית ניתן להסדיר בין ההורים בהסכמה, או לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיכריע מי ההורה אשר ייהנה ממשמורת זמנית על הילדים ובמקביל גם יקבע את הסדרי השהות הזמניים. עם זאת, משמורת זמנית עשויה להשתנות בסיום הליך הגירושין.

האם בית המשפט יכול להורות על החלפת משמורת?

העברת משמורת היא סיטואציה שבה בית המשפט מורה, כי המשמורת תועבר מהורה אחד להורה אחר. מדובר בסיטואציה חריגה מאוד, אשר נוגעת למקרים חריגים בלבד. לדוגמא, כאשר הורה חדל לתפקד עקב מחלה קשה, התמכרות לסמים, אלכוהול או דיכאון קשה. במקרים כאלו, אם בית המשפט מצא כי טובת הילדים, בהתאם לנסיבות הספציפיות, היא בהעברת משמורת להורה השני, אזי הוא יכול להורות על העברת המשמורת.

מהי משמורת משותפת?

עד כה הסברנו, כי בעת גירושין על בני הזוג להסדיר את סוגיית משמורת הילדים, כך שהורה אחד ייהנה ממשמורת בלעדית וההורה השני ייהנה מהסדרי שהות. עם זאת, קיימת גם דרך נוספת אשר יכולה לשמש את ההורים ולדרך הזו קוראים "משמורת משותפת". משמורת משותפת, כשמה כן היא, משמורת אשר מוטלת באופן שווה על שני ההורים. במסגרת משמורת משותפת, שני ההורים נהנים מזמן איכות שווה עם ילדיהם ונוטלים חלק שווה בגידולם.

למשמורת משותפת יש מספר רב של יתרונות וגם מספר חסרונות שיש לקחת בחשבון. מבחינת היתרונות, משמורת משותפת מעניקה לשני ההורים זכות לקחת חלק גדול יותר בחייהם של ילדיהם. כמו כן, משמורת משותפת משקפת גם תפיסה מודרנית, של הורות שווה. משמורת משותפת גם תורמת רבות לתחושתם האישית של הילדים אשר נהנים מתא משפחתי יציב וחזק יותר, מאשר בנסיבות שבהן מתקיימים רק הסדרי שהות עם ההורה הלא משמורן. לעומת זאת, משמורת משותפת חסרונות, לדוגמא: משמורת משותפת מטילה על שני ההורים אחריות שווה על גידול ילדיהם. המשמעות היא ששני ההורים צריכים לפנות מזמנם לצורך גידול הילדים המשותפים ולשאת אחריות רבה יותר. בנוסף, משמורת משותפת אינה תמיד מתאימה להורה אשר מעוניין לטפח מאוד את הקריירה שלו ו/או להורה אשר עבודתו מצריכה ממנו שעות עבודה רבות. נסביר: הורה הנהנה מהסדרי שהות, אחראי על ילדיו בימי ההסדר, אך בעת משמורת משותפת כל אחד מההורים צריך להיות אחראי על הילדים, למשל, לקחת את הילדים לחוגים, לרופא או לבית הספר ולמעשה לדאוג לכל הפעולות הטריוויאליות הנלוות לגידול ילדים. כמו כן, משמורת משותפת מטילה על האב נטל כספי כבד יותר, משום שאב אינו פטור מתשלום מזונות
לאם גם במקרה שבו מתקיימת משמורת משותפת (אומנם ניתן להפחית מתשלום המזונות, אך לא לבטלם). לכן, אנו מציעים לקחת בחשבון גם את היתרונות וגם את החסרונות במשמורת משותפת. בנוסף, לפני שאתם מחליטים לפנות לאפיק של משמורת משותפת, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי פרטני מעו"ד גירושין.

בנקודה זו נבהיר, כי דווקא בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר המשפחות אשר מקיימות משמורת משותפת. הסיבות לגידול זה נובעות ממספר אלמנטים, כמו: שינוי בתפיסת ההורות המודרנית, אשר באה לידי ביטוי ברצונם של אבות רבים לקחת חלק משמעותי יותר בחיי הילדים. סיבה נוספת היא השינוי שחל בתפיסת המשפחה. אם בעבר הגישה בנושא הייתה יותר "פטריארכלית" ודגלה בכך שעל האם מוטלת החובה לגדל את הילדים המשותפים, הרי שהיום הגישה משתנה בהתאם לרוח הזמן, מה שמביא גם לעלייה בשיעור המשפחות הנהנות ממשמורת משותפת.

נציין, כי במסגרת הסכם משמרות, הורים רשאים לקבוע בהסכמה כי הם יקיימו משמורת משותפת. עם זאת, גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לקבוע, כי הורים יקיימו משמורת משותפת, אם נמצא כי טובת הילד\ים היא במשמורת משותפת. במקרה כאלו יכול בית המשפט לקבוע, כי ההורים אפילו יקיימו משמורת משותפת ללא הסכמת האם או האב.

האם אב חב במזונות ילדיו גם במשמורת משותפת?

התשובה חיובית, למרות שבימים אלו תלויה ועומדת הכרעה שאמורה להינתן ע"י בית המשפט העליון בנושא. הכלל קובע, שאב חב במזונות ילדיו באופן מוחלט, מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליו. החובה לשאת במזונות ילדים אינה נפסקת גם בעת משמורת משותפת. אומנם, קיימים טעמים חזקים מאוד שמעלים תהיה, מדוע יש לשאת במזונות בעת משמורת משותפת. אולם, נכון לעתה, חובת המזונות בעת משמורת משותפת, עדיין חלה.

יחד עם זאת, לאב קיימת אפשרות לעתור בפני בית המשפט, בבקשה להפחתת מזונות במקרה של משמורת משותפת. אך בית המשפט לא יורה על הפחתת מזונות אלא לאחר שמצא, כי המשמורת המשותפת אכן נערכת ומיושמת כהלכתה ובכנות. כמו כן, בטרם יורה בית המשפט על הפחתת מזונות, יהיה עליו לשקול את טובת הילדים, את גובה הכנסתה של האם, את הזמנים שבהם הילדים מבלים אצל אביהם וכן האם רמת החיים של הילדים תיפגע. במקרים מסוימים נפסקת הפחתה בגובה המזונות, אך מדובר רק בהפחתה ולא בביטול חובת המזונות.

אנו סבורים, כי רצוי מאוד להיעזר בעו"ד משפחה, לצורך בחינת האפשרות להגיש בקשה להפחתת גובה המזונות, במקרה שנערכת משמורת משותפת.

לסיכום – משמורת ילדים והסדרי שהות:

הנושא המהותי ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים והסדרי השהות. אין ספק שמדובר בנושא הכאוב ביותר בפן האישי והרגשי. הסדרת משמורת הילדים יכולה להיעשות בשתי דרכים: האחת באמצעות הטלת המשמורת הבלעדית על הורה אחד וקביעת הסדרי שהות להורה אחר. השנייה באמצעות משמורת משותפת.

כל מקרה הנוגע למשמורת הוא שונה ונושא בחובו את מורכבותו הספציפית. לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין משפחה בכל הנוגע להסדרת סוגיית המשמורת ולשם ליווי וייצוג בהליך זה.