כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם להסדיר מספר נושאים, בין היתר – את עצם הגירושין, את חלוקת הרכוש, את מזונות הילדים ואת שאלת המשמורת על הילדים. משמורת היא הנושא הקריטי ביותר, משום שלאחר גירושין, בני הזוג ממשיכים בחייהם. המשמורת וגם המזונות, הן שאלות שעוד יעסיקו את בני הזוג שנים רבות, במידה ויש להם ילדים משותפים.
במאמר שלהלן נעסוק בדיני משמורת בישראל: נסביר מה הדין לגבי משמורת, מהי משמורת משותפת, מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת, ומהם התנאים של משמורת משותפת. נעיר כי המאמר הזה נועד להעניק לכם ידע איכותי, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מוסמך אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.
משמורת ואפוטרופסות:
אפוטרופסות מפורטת בחוק, והיא בעצם הסמכות והחובה ההורית, לדאוג לצרכי ילדייך. לצד אפוטרופסות שאינה מתבטלת, אלא בפסק דין או צו שיפוטי, קיימת משמורת. משמורת היא הפרוצדורה. כלומר – משמורת היא הזכות לטפל באופן שוטף בילדייך. ככלל, משמורת מתחלקת למשמורת בלעדית לצד הסדרי שהות, או משמורת משותפת. במקרה הראשון, הורה אחד אחראי לטיפול השוטף בילדיו, וההורה השני נהנה מזמני שהייה עם ילדיו. במקרה השני, שני ההורים אחראים באופן שווה לטיפול שוטף בילדיהם.
ערכאות שיפוט בתחום המשמורת:
ישנן שתי ערכאות שיפוט במדינת ישראל בכל הנוגע לדיני משפחה ובפרט למשמורת ילדים. האחת היא בית הדין הרבני, שמוסמך לעסוק בתביעות גירושין ונישואין באופן בלעדי. לצד זאת, בית הדין גם "קונה" את סמכותו לעסוק בענייני משמורת, אם אלו נכרכים לתביעת הגירושין (דהיינו – אם מוגשת תביעת גירושין עם משמורת ומזונות). במקביל לבית הדין הרבני, ישנו בית המשפט לענייני משפחה, שיש לו סמכות לעסוק בכל תביעה הנוגעת לדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין ונישואין. לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בתביעות משמורת.
עוד נקודה חשובה: בתיקי משמורת אין עיקרון סופיות הדיון. כלומר, כאשר ניתן פסק דין למשמורת, הוא אינו סופי, משום שאפשר לחדש תביעת משמורת במידה ומשתנות נסיבות. כך גם לגבי תביעות בתחום מזונות ילדים.
משמורת בלעדית:
משמורת בלעדית היא בעצם הזכות להיות אחראי באופן שוטף לטיפול בילדייך. מי שזוכה במשמורת בלעדית, היא בדרך כלל האם. לצד זאת, להורה שהוא לא משמורן, יש זכות להסדרי שהות. כלומר – זמני שהות עם הילדים, שכוללים יום או יומיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. חשוב להעיר כי העובדה שניתנת משמורת בלעדית, לא גורעת מזכות האפוטרופסות של ההורה האחר. זו זכות שאי אפשר לפגוע בה, אלא במקרים חריגים.
משמורת משותפת:
אם במשמורת בלעדית, הורה אחד אחראי על הטיפול השוטף בילדים המשותפים, הרי שבמשמורת משותפת, שני ההורים נהנים מטיפול שוטף בילדיהם. בדרך כלל לילדים יהיו שני בתים, והם יחלקו את זמנם באופן שווה בין ההורים. משמורת משותפת ניתנת בדרך כלל במידה והדבר הוא לטובת הילד, ובמידה וההורים מבקשים. גם אם אחד ההורים מתנגד, עדיין בית המשפט יכול להורות על משמורת משותפת, אם הדבר אכן תואם את טובת הילד. נעיר כי כל מקרה נבחן לגופו.
באשר למזונות, בעבר לא הייתה חלוקה שווה בתשלום מזונות ילדים במסגרת משמורת משותפת. לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כי אם אין פערי שכר בין הורים, ובמידה ומדובר במזונות מדין צדקה, הרי שתעשה חלוקה שווה במזונות, וזאת אם ההורים אכן מקיימים משמורת משותפת כנה.
עיקרון טובת הילד:
חשוב להבהיר כי העיקרון החשוב ביותר בדיני משמורת, הוא עיקרון טובת הילד. טובת הילד תיבחן תמיד בהתאם לנסיבות ולאורח חייהם של ההורים. זאת אבן הבוחן בכל תיק, שעל פיה יפסוק בית המשפט מהי המשמורת שתיפסק לטובת ההורים.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני המשמורת של מדינת ישראל. הסברנו מה הדין לגבי משמורת בלעדית והסדרי שהות, וכן מהי משמורת משותפת. הסברנו מה הדין לגבי משמורת משותפת ומזונות במשמורת משותפת. כמו כן, פירטנו מה הדין לגבי ערכאות השיפוט בתיקי משמורת. את המאמר נסיים בהמלצה להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעת הצורך.
