עם פטירתו של אדם המוריש רכוש כלשהו, יש לפנות לרשם הירושות או לבית הדין הרבני לצורך הוצאת צו ירושה (במידה שאין צוואה) או צו קיום צוואה (אם היא קיימת).
לצו ירושה וצו קיום צוואה יש למעשה תוקף של פסק דין, ולכן הדרך לבטלם היא באמצעות ערעור.
מי זכאי לבקש צו ירושה / צו קיום צוואה
הזכאים לעשות זאת הם היורשים ו/או אלה הטוענים כי הם יורשיו של המנוח. באחד מפסקי הדין נקבע כי בא כוחו של יורש, למשל, אינו רשאי לערוך את הבקשה לצו.
עם זאת, במידה ונושה הוא בעל עניין בעזבון (מכיוון שאחד היורשים חייב לו כסף שאותו אין הוא משלם, והעזבון יכול להיות מקור שיאפשר את תשלום החוב), ובמידה והוכח כי היורש מתחמק בכוונה מקידום עניין הירושה על מנת לנסות שלא לשלם את החוב, כבר נפסק בעבר כי הנושה יכול במקרה כזה להגיש בקשה לצו ירושה / צו קיום צוואה.
מה יש להביא על מנת להוציא את הצו
בכדי להתחיל את ההליך, יש להוכיח כמובן את פטירתו של המנוח. ברובם המכריע של המקרים הדבר נעשה באמצעות תעודת פטירה שאותה ניתן לבקש במשרד הפנים. עם זאת, ישנן גם דרכים נוספות להוכיח את מותו של אדם, שעשויות להיות רלוונטיות במקרים מסוימים.
הראיה הנוספת שיש להגיד היא צוואה מקורית. עותק מצולם לא יספיק במקרה זה.
מה עושים במקרה והצוואה המקורית אבדה, או למשל נשרפה בשוגג? הדבר ידרוש הוכחה כי מגיש הבקשה עשה מאמץ סביר וכנה על מנת לאתר את הצוואה המקורית, וכן הוכחה כי העותק הוא אכן עותק של הצוואה המקורית ולא זיוף.
הגשת התנגדות
התנגדות לצוואה ניתן להגיד לאחר שהוגשה הבקשה לצו קיום צוואה. לאחר הגשת הבקשה מתפרסם העניין בעיתונות היומית, ולמתנגד ניתנים 14 יום להגשת ההתנגדות.
התנגדות ניתן להגיש רק מסיבה מוצדקת ומבוססת, ולא רק בגלל ש"הצוואה אינה נוחה למגיש ההתנגדות". דוגמאות לעילות סבירות להגשת התנגדות:
- מצבו הנפשי או הפיזי של המוריש בעת כתיבת הצוואה, שהמתנגד סבור כי לא אפשר לו להיות מודע להשלכותיה.
- מעורבות פסולה של אחד היורשים בהליך כתיבת הצוואה, כגון לקיחת המצווה לעורך דין לשם כתיבת הצוואה, ביצוע התשלום לעורך הדין, ניסוח הצוואה או נוכחות בזמן החתימה על הצוואה.
הגשת התנגדות היא הליך מורכב הדורש תכנון ארוך טווח והתייחסות לכל נסיבות העניין ומרכיביו. במצב שבו אדם מעוניין להגיש התנגדות (וכמובן במצב בו הגשת בקשה לקיום צוואה והוגשה התנגדות לבקשתך), יהיה זה חכם לפנות לעורך דין שילווה את התהליך ויתרום מנסיונו המקצועי והידע המשפטי שברשותו.
מי הם היורשים במקרה שאין צוואה
החוק בישראל מעניק סדר עדיפות לשלושה "ענפים" של יורשים:
- צאצאי המנוח וצאצאיהם
- הורי המנוח וצאצאיהם (כלומר אחיו ואחיותיו של המנוח)
- הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם (כלומר דודיו של המנוח)
בנוסף הוקנה מעמד מיוחד לבן/בת הזוג של הנפטר.
ראשית בודקים בענף הראשון, ואם ניתן למצוא בו יורש כלשהו (או יורשים), הרי שכל הירושה עוברת לענף זה. במידה ולא ניתן למצוא יורש בענף הראשון, בודקים את הענף השני, ואם ניתן למצוא בו יורש או יורשים, כל העזבון עובר לענף זה. אם גם בענף השני לא ניתן למצוא איש, עוברים לבדיקת הענף השלישי, ואם גם בו אין יורשים, העזבון עובר לרשות המדינה.
צו ירושה – הסכם בין היורשים
לעתים מסיבות שונות (ובעיקר משיקולי מס) יכולים היורשים להגיע בינם לבין עצמם להסכם על חלוקה שונה של העזבון ממה שקבעה הצוואה או ממה שנקבע בחוק (במקרה בו אין צוואה). להסכם כזה יש להגיע לפני חלוקת העזבון, מכיוון שלאחר מכן ייחשב ההסכם כהסכם בין בעלי רכוש ולא כהסכם בין יורשים.
הסתלקות מירושה
בנוסף, אחד (או יותר) מהיורשים יכול להסתלק מהירושה. הוא יכול להסתלק מכולה, או יכול להסתלק מחלק ספציפי ממנה, על פי רצונו.
במקרה שהוא מסתלק אך שלא לטובת יורש חליפי (שיכול להיות אחד מבניו ובנותיו, אחד מאחיו ואחיותיו או בן/בת זוגו), הרי שחלקו בעזבון יחולק בין שאר היורשים על פי חלקם בירושה.
סיבה להסתלקות שכזו מן הירושה יכולה להיות בין השאר מצב בו נושה מעוניין לנצל את העזבון לצורך פרעון חוב שלא שולם לו ע"י אחד היורשים. אם הסתלק אותו יורש מהירושה לפני שהספיק הנושה לפנות לבית המשפט בעניין זה ולפני הוצאת צו הירושה / צו קיום הצוואה, לא יוכל הנושה לגבות את החוב מכספי העזבון. לחילופין, אם פעל הנושה לפני שהספיק היורש להסתלק מהירושה, הרי שלא יוכל עוד להסתלק ממנה, ולכן על שני הצדדים להזדרז ולפעול, כל אחד על פי האינטרסים שלו.
כפי שניתן לראות במאמר מתומצת זה (שכמובן אינו כולל את כל ההיבטים אלא רק כמה מהעיקריים שבהם), הליך קבלת הירושה יכול להיות מורכב ולדרוש לא מעט ידע ונסיון. לכן מומלץ מאד לפנות לעורך דין מקצועי כבר בהתחלה, על מנת שיוכל ללוות ולייעץ ולהגדיל משמעותית את סיכוייכם להגיע לתוצאה בה אתם מעוניינים.
לליווי מקצועי ומסור, פנו בהקדם לעו"ד יעקב בלס: 072-3931041
