בלוג

עורך דין לענייני גירושין הינו עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין, אשר מתמחה בדיני המשפחה והאישות. כחלק מהתמחותו, הוא בקיא בכל הנוגע לדיני המשפחה, וכן לערכאות הרלוונטיות לתחום, אשר מצריכות היכרות וידע ייחודי, שהן: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. על מנת להבין את עולמו של עורך הדין לענייני משפחה ובפרט את עיסוקו בתיקי גירושין, חיברנו את המאמר שלפניכן/ם, שבו נסביר על ערכאת בית הדין הרבני, על הליך הגירושין ועל עילות הגירושין. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, אך נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

בית הדין הרבני:

בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים בישראל, קיימת בלעדיות לבית הדין הרבני, וזאת בהתאם לאמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ט-1953. בהתאם לסמכותו, יוכלו בני זוג יהודים להינשא (לאחר בדיקה מטעם הרבנות הראשית בדבר יהדותם) וכך גם יוכלו בני זוג יהודים להתגרש, אם התחתנו כדת משה וישראל. יש לציין כי גם זוגות יהודים שלא התחתנו כדת וכדין, יוכלו לנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני, דבר המכונה גט לחומרא. מלבד סמכותו הבלעדית לדון בנושאי נישואין וגירושין, בית הדין הרבני רשאי לעסוק גם בנושאים שקשורים מטבעם להליכים האמורים. לדוגמא, בעניין גירושין, במידה ונכרכו הנושאים: תביעת כתובה, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.

הליך הגירושין – עיקריו:

הליך הגירושין כולל הגשת תביעה של אחד מבני הזוג או הגעה משותפת של שני בני הזוג לבית הדין הרבני, לפתיחת תיק גירושין. ככלל, בתי הדין הרבניים רואים בהליך הגירושין כמוצא האחרון ביחסיהם של בני הזוג, וזאת משום שערכאה זו, אשר החלטותיה מתבססות על ההלכה היהודית, רואה בנישואין, ערך עליון. במידה ולא קיימת עילה ברורה לגירושין ותהיינה נסיבות מתאימות, ינסו הדיינים בית הדין הרבני להגיע להתדיינות ופשרה בין השניים, וזאת בעזרת "הסכם שלום בית". הסכם זה יהיה עפ"י החלטתו של בית הדין הרבני (בין אם בהנחייתו של בית הדין הרבני ובין אם בהגשת בקשה על ידי אחד מהצדדים ובכפוף להסכמת בית הדין הרבני).

ההסכם בין הצדדים יתמקד בצמצום הפערים בין הצדדים ובתקופת ביניים לבחינת הפתרונות המוצעים. במקביל, תהיינה סנקציות בחוזה המבטיחות את קיום תקופת הביניים. לפעמים תוגש לבית הדין הרבני בקשה לא כנה לתביעת שלום בית, ואז יהיה על בית הדין הרבני לזהות את נכונות ומטרת הבקשה ועל פי זאת לאשרה או לדחותה.

במידה והליך שלום הבית לא צלח או שלא נעשה מלכתחילה, ינוהל הליך משפטי, הכולל את טענות הצדדים ואת ההוכחות, במטרה למצוא עילת גירושין, שהיא סיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית להורות על סיום ברית הנישואין ומתן גט. מתן הגט ייעשה בטקס שבו יורה הגבר לאישה "הרי זה גיטך". לאחר אותו טקס ומתן הגט, יוציא בית הדין הרבני פסק דין הצהרתי, על מנת לתקף את סיום הקשר כלפי כל המוסדות הממשלתיים ובכלל.

עילות לגירושין:

עילת גירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את מתן הגט וסיום קשר הנישואין. להלן, עילות הגירושין בהתאם לדת היהודית:

עקרות – עילה זו תועלה לא מסיבות רפואיות, אלא רק אם נעשו ניסיונות במשך 10 שנות נישואין. רק אז יהיה ניתן לטעון לעקרות ולא לפני כן.

מומים ומחלות – עילה שבגינה יכול אחד הצדדים לדרוש את סיום הנישואין, לאור הסתרת מחלה או מום ממנו, שהיה ידוע למסתיר לפני הנישואין ולא נאמר לבן זוגו במודע.

מעשה כיעור – עילה החלה כנגד האישה, לפיה האישה עשתה מעשה שאינו תואם מעשים של אישה נשואה, כהגדרת בתי הדין הרבני, "מעשה שאישה צנועה לא תעשה".

בגידה – מדובר בעילה כנגד אישה, כאשר הוכח כי היא קיימה או מקיימת יחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה. ברגע שמוצהר לבית הדין הרבני על מעשיה של אותה אישה, יאסור בית הדין הרבני אותה על בעלה ועל מאהבה, זאת אומרת שבעלה לא יוכל לשוב לחיי נישואין עימה ואם בעתיד תרצה להינשא למאהב, לא תוכל לעשות זאת.

אי קיום יחסי מין – מדובר בעילה שלרוב נובעת בשל מצב רפואי.

סיכום:

עורך דין לענייני משפחה שהינו בקיא ומנוסה בהתדיינות בכל הנוגע להליכי הגירושין, הליכי הנגזרת מהליך הגירושין והופעה בערכאות השונות, המצריכות היכרות וידע ייחודי על בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.