מאמר זה יעסוק בקצרה בחשיבות המזונות, בתביעת מזונות, בערכאות שבהן ניתן להגיש תביעת מזונות וכן מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בתחום זה. יובהר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי והוא נכתב על מנת להעניק לכם תוכן איכותי.
מזונות – הסבר כללי:
ראשית, נבהיר כי תביעה למזונות היא תביעה נלווית לתביעת הגירושים.
תחילה מגיש אחד מבני הזוג תביעה לגירושים, או לחילופין מגיעים הצדדים להסכמה בנוגע לסיום יחסיהם. לאחר הגשת התביעה ו/או הסכמת הצדדים בנוגע לגירושים, מגישים הצדדים תביעות נלוות. התביעות השכיחות ביותר, הן תביעות לחלוקת רכוש, למשמורת על הילדים ולמזונות. במאמר זה נסקור בקצרה את תביעת המזונות. נבהיר כי הסמכות לדון בתביעה לדמי מזונות היא סמכות מקבילה, הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט לענייני משפחה.
חובת תשלום המזונות בדין הדתי עברי:
מכוח הדין הדתי, לאב יש חובה מוחלטת לתשלום מזונות. את חישוב תשלום המזונות עושים באמצעות מחשבון המזונות, הבוחן בין השאר את ההוצאות הבסיסיות על הילדים: חינוך, אוכל, ביגוד, חוגים וכו. מזונות משלמים לכל ילד, כאשר הסכום המינימלי, נכון לכתיבת שורות אלו, עומד על 1,300-1,400 ש"ח לילד. מעבר לצרכי הילד, יש לבחון את הכנסות האב ורמת החיים של הילדים טרם הגירושים (בהתאם לגילאי הילדים).
כאמור, תשלום המזונות נקבע לפי גילאי ילדים:
עד גיל 6 מדובר בתשלום המהווה חובה מוחלטת, שכן מדובר בשלב הקריטי ביותר בחיי הילד. בין גיל 6 לגיל 15, מדובר בתשלום "צדקה". בוחנים את העלויות של החינוך, המזון, הביגוד וצרכיו הבסיסיים של הילד ולפי זה נקבע תשלום דמי המזונות (תשלום עבור הוצאות בסיסיות של הילד). בין גיל 15 לגיל 18, גם מדובר בתשלום צדקה, אך בשלב זה האבא צריך לשלם לפי יכולת ההשתכרות שלו וכן לפי יכולת ההשתכרות של האם. האב ימשיך לשלם מזונות גם בתקופת שירותו הצבאי של הילד, אך בשלב זה, הוא ישלם כשליש ממה ששילם קודם לכן.
חובת תשלום מזונות לאישה:
בתקופת פרידת בני הזוג וטרם הגירושים, על הבעל לשלם דמי מזונות לאשתו, שיאפשרו לה לחיות ברמת חיים טובה גם לאחר שהבית התפרק. כאשר הגירושים נכנסים לתוקפם, הבעל אינו חייב עוד בתשלום מזונות לאישה.
חובת האב בתשלום מזונות אזרחיים:
חיוב האב בתשלום מזונות קבוע ביהדות. כך גם בדתות האסלאם והנצרות. מדובר בדין דתי. אך כאשר אב הוא חסר דת, האם חלה עליו אותה חובה? התשובה חיובית. לצורך כך, חוקקו במדינת ישראל את "החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959" ("חוק המזונות"). חוק זה נותן פתרון לסוגית תשלום דמי המזונות לאבות חסרי דת ומטיל עליהם את החובה המוחלטת לשאת בתשלום מזונות לילדים.
מה קורה כאשר זוגות חד מיניים המגדלים ילדים, מחליטים להתגרש? במקרה זה יש שני אבות או שתי אמהות. כאשר תביעה לדמי מזונות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט בודק מה הייתה הסכמת הצדדים טרם הבאת הילדים לעולם (האם הסכם הורות משותפת? האם רק אחד מבני הזוג נחשב להורה של הילד?), ובהתאם לכך קובע מי חייב לשאת בתשלום מזונות. נבהיר כי על זוג חד מיני, לא חלה החובה מכוח הדין הדתי או מכוח חוק המזונות.
כיצד מחושב תשלום המזונות כאשר ההורים במשמורת משותפת?
כאשר בני הזוג חולקים משמורת משותפת על ילדיהם (ולא משמורת בלעדית אצל האם עם הסדרי שהות לאב), אזי שיעור תשלום דמי המזונות שבהם חייב האב, יורד באופן משמעותי ויכול להגיע עד ל-50% מגובה המזונות שהיה צריך לשלם לאם במשמורת בלעדית. כך קבעה פסיקה של בית המשפט העליון בנושא משמורת משותפת.
מה קורה כאשר האבא מסרב לשלם דמי מזונות?
כאשר האב מסרב לשלם מזונות, מתייחסים לכך בחומרה רבה. ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל, בנוגע לאי תשלום מזונות ובמקרים מסוימים אף ניתן לאסור את האב הסרבן.
עורך דין בתחום המזונות:
כאמור, סוגיית המזונות היא סוגיה מורכבת, שיש לה פנים רבות. לצורך ניהול הליך בתחום המזונות בצורה המקצועית והיעילה ביותר, כדאי להיעזר בעורך דין מומחה בתחום, שיוכל להוביל את ההליך בדרך הטובה ביותר עבור לקוחו.
זאת ועוד, עורך דין יכול לסייע בהכנת הסכם בין בני הזוג שמתגרשים ובכך לייתר את הפנייה לערכאות השיפוטיות.
לסיכום:
כאשר זוג מבקש לסיים את יחסיו, אזי מעבר לסיום היחסים ישנן סוגיות נלוות שיש לפתור, לרבות סוגית המזונות. סוגיה זו היא מורכבת ותלויה בלא מעט גורמים. על מנת לנהל את ההליך בצורה יעילה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, שאף יכול לסייע לניהול ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
