צוואה היא מסמך שבמסגרתו אדם מצווה מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. נבהיר כי עיזבון הוא בעצם כינוי לכל הנכסים של אדם (החל מבית פרטי ועד לתכשיטים יקרים ורכבים). כאשר אדם נפטר, יש לחלק את עיזבונו, באמצעות קבלת צו קיום צוואה (אם ישנה צוואה), או באמצעות צו ירושה (במידה ואין צוואה). במאמר שלהלן, נסביר מה הדין לגבי חלוקת עיזבון וכיצד אפשר לממש עיזבון. כמו כן, נסביר מה הדין לגבי ערעור על צוואה וכיצד מגישים ערעור על צוואה. כל זאת, כדי להעניק לכם הקוראים מידע איכותי על תחום הצוואות והירושות בישראל.
נדגיש כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין צוואות וירושות מוסמך בעל ידע וניסיון.
חוק הירושה בישראל:
בישראל, הדין המסדיר את דיני הירושות והצוואות, נקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). החוק הזה קובע כעיקרון יסוד, כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו, וכן קובע כי הורשה יכולה להיעשות או לפי דין, או לפי הוראות צוואה. זאת ועוד, חוק הירושה מסדיר את סמכויותיהם של השחקנים בתחום הירושה, החל מבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הגורם השיפוטי בתביעות מכוח החוק הזה, וכלה ברשם הירושה, שאמון על רישום צוואות וירושות, וטיפול בעניינים טכניים בתחום זה.
ירושה לפי דין:
חוק הירושה קובע כי אם אדם נפטר והוא לא הותיר אחריו צוואה, הרי שרכושו יועבר לקרובי משפחתו, כאשר ברירת המחדל היא לאשתו וילדיו באופן שווה. במידה ואין לו ילדים או בן או בת זוג, עיזבונו יועבר להוריו או אחיו, בהתאם למעגליות היורשים וקרובי המשפחה שנותרו בחיים. זו בעצם צוואה לפי דין, כלומר – זו ברירת המחדל החוקית, לפיה בהיעדר צוואה, ההורשה נעשית לפי ברירת המחדל, שמפורטת בסעיף 10 לחוק הירושה.
כדי לממש ירושה, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה. צדדים שלישיים יכולים להתנגד לירושה, ואז הדיון בהתנגדות, יתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לעיתים מתנגדים לצו ירושה מסיבות שונות, כגון – ילדים שלא היו ידועים, או צד שלישי טוען שהייתה צוואה שלא הוצגה לצדדים וכו'.
ירושה לפי צוואה:
להבדיל מירושה על פי דין, במקרה של צוואה, הרי שהוראות הצוואה תחייבנה את הצדדים. צוואה יכולה להיעשות בארבע דרכים. האחת – צוואה בכתב. זו הצוואה השכיחה ביותר, שבמסגרתה אדם מצווה בכתב מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. הצוואה צריכה להיות בכתב, לכלול תאריך וחתימה. השנייה – צוואה בפני עדים. זו צוואה בכתב, שנחתמת בפני שני עדים שצפו בעריכתה. השלישית – צוואה בפני רשות. זו צוואה שנערכת בפני גורם שיפוטי או בפני רשם הירושה. הרביעית – צוואה בעל פה. זו צוואה שיכולה להיערך רק בשעת חירום, אשר במסגרתה המצווה סבור כי הוא עתיד למות בזמן הקרוב (גוסס). אז, רשאי המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. האחרונים יצטרכו לערוך תרשומת בזמן אמת, ולסור לרשם הירושה בכדי להפקיד את זיכרון הדברים. אם המצווה לא נפטר בתוך חודש, הרי שצוואה בעל פה נחשבת כמבוטלת.
ערעור על צוואה:
כאשר רוצים לממש ירושה, יש להגיש בקשה לרשם הירושה, למתן צו קיום צוואה. ככלל, רשם הירושה ייתן את הצו, לאחר פרסום דבר הבקשה ברבים. במידה ומדובר בצוואה בעל פה, הסמכות לאשר צו קיום צוואה, תהיה של בית המשפט לענייני משפחה. במידה ופורסם דבר בקשה לצו קיום צוואה, והוגשה התנגדות ע"י צד שלישי שאינו חלק מהצוואה, אזי ההתנגדות לצו, תתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה.
במקרים של ערעור על צוואה, הדיון ייערך בפני בית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך לבטל את הצוואה, או לתקן אותה.
לא פעם, ערעור על צוואה (על ידי התנגדות לצו קיום צוואה), מוגש מטעמים שונים, כגון: טענה שבעת עריכת הצוואה, המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, או במקרים שבהם עולה טענה שהצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת, או שלפתע מישהו טוען שקיימת צוואה סותרת, או כאשר ישנה טענה שהצוואה נערכה תוך כפייה או עושק של המצווה. הדוגמאות הן רבות, ולכן בעת הצורך חשוב מאוד להיעזר בעורך דין צוואה בעל ניסיון וידע.