פירוק שיתוף הינו מינוח משפטי הנוגע לשני תחומים שונים: הראשון הוא תחום דיני המקרקעין, שם מדובר על הסדר זכויות בדיני מקרקעין ומטלטלין. ההסדרים הללו נוגעים לזכויותיהן של קבוצות בענייני נכס שבו הן שותפות. התחום השני מתייחס לדיני המשפחה, שם מדובר על פירוק שיתוף כחלק מחלוקת רכוש בין בני הזוג. בדיני המשפחה, המושג פירוק שיתוף נכון ורלוונטי בעיקר לבני זוג, שמעבר להיותם בני זוג, הם שותפים לנכסים הנמצאים תחת ניהולם המשותף. בעת הליך הגירושין, הצורך לפרק שותפות זו מתעורר, וכך בעצם מגיעים בני הזוג, למצב שבו הם מפרקים שיתוף על כל נכס, כספים או בעלות, ששימשו יחד לניהול.
במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בהליך פירוק השיתוף, הן בהיבט של דיני המשפחה, והן בהיבט של דיני המקרקעין. יוער, כי מאמר תוכן זה חובר על מנת לחשוף אתכם/ן, הקוראים והקוראות, להליך משפטי הכרוך בפירוק השיתוף. מכאן, שמאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום.
תחילה, נדון בקצרה בערכאות השיפוט הרלוונטיות לענייננו בנושא האמור. בהמשך, נרחיב על הסכם שיתוף – נסביר מהו וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעת פירוק השיתוף.
ערכאות השיפוט הרלוונטיות:
כאשר מדובר בפירוק שיתוף בין בני זוג, אזי נושא פירוק השיתוף, הינו נדבך נוסף הנכלל בתביעת הרכוש, כחלק מהליך הגירושין בין בני זוג. הצורך בתביעה מתעורר בעיקר בעת מחלוקת בין בני זוג, בנוגע לחלוקת הרכוש ביניהם. ברור כי קיימים מצבים שבהם בני הזוג מגיעים להחלטה יחד בנוגע לאופי חלוקת הרכוש. תביעת פירוק שיתוף, יכולה להגיע לדיון גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. על מנת להכיר מקרוב את הזכויות והאפשרויות העומדות בפניכם/ן בעת הגשת התביעה, יש תחילה להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.
במקביל, פירוק השיתוף יכול להיות רלוונטי להליך אזרחי אחר, שהוא פירוק שיתוף בין שותפים לנכס. אז, הערכאה הרלוונטית הינה כמובן מתוך ערכאות בתי המשפט, וזאת כמובן בהתאם לסכום התביעה ואופי הפירוק.
זאת ועוד, תביעת פירוק שיתוף נתפסת כמורכבת וסבוכה, ולכן, במידה והנכם/ן עומדים/ות בפני תביעה שכזו, בין אם במהלך פירוק נישואין או במהלך פירוק שותפות, מומלץ תחילה להיוועץ עם עורך דין, אשר יכוון וילווה אתכם/ן במהלך ההליך המשפטי כולו.
הסכם שיתוף:
ראשית, יש להכיר כי שותפות הינה פעולה קניינית, שבה קבוצת אנשים (שניים ומעלה) מקצה זכויות בנכס. על מנת לקיים שיתוף מסוג זה, יש לעמוד בקיומו של הסכם שיתוף. הסכם זה, ברוב המקרים, יכלול את הפרטים הבאים: הזכויות הניתנות לכל שותף על הנכס, הגדרות טכניות, הסדרת התנהגותם של שאר השותפים בשימוש בנכס ואף החלטות וזכויות עתידיות בנכס.
היות ומדובר בשיתוף בנכסים, אזי החוק הרלוונטי לעניינו, יהיה חוק המקרקעין, תשכ"ט–1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). כלומר, בין אם מדובר בהסכם שיתוף בין שותפים בדיני המקרקעין, ובין אם מדובר בשותפים לנכס שהינם בני זוג, כאשר שם יעסוק ההסכם בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, כך או אחרת, חוק המקרקעין ישמש כחוק הרלוונטי לעיסוק בעניין זה.
פירוק שיתוף בין בני זוג:
גם בני זוג, שיש להם קניין במהלך חייהם המשותפים, מהווים שותפים בנכסים ביניהם. בעת פרידה של השניים, יצטרכו לבצע פירוק שיתוף, כלומר, חלוקת רכוש. לפי הסכם איזון משאבים, החל על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974, נכסיהם יהיו משותפים, מה שהופכם לשותפים לפי חוק המקרקעין. אז, עומדות בפני הזוג מספר חלופות: מכירת הנכס המשותף או קנייה של החלק הנותר על ידי מי מהצדדים שמעוניין להישאר בדירה.
מה הדין כאשר הפירוק נעשה שלא בתום לב:
בקשתו של אחד מהצדדים לפירוק, יכולה להיעשות שלא בתום לב וללא רצון כן לפרק את השותפות. לפעמים, הדבר יכול שייעשה, משום שיש לאותו צד, אינטרס אישי או כלכלי בפירוק. במקרה כזה, וכאשר עולה חשד לכך, יכולים שאר השותפים, להגיש בקשה לבית המשפט, למניעת הפירוק, לאור רצונו שלא בתום לב של המבקש לפרק, וזאת בצירוף ראיות המוכיחות את טענתם. כלומר, חובת ההוכחה של ניהול הליך שלא בתום לב, חלה על מי שטוען לקיומו של חוסר תום לב.
סוף דבר – פירוק שיתוף:
הליך פירוק שיתוף, כמו כל הליך שבו מעורבים כספים ונכסים של אדם, נחשב להליך מורכב וחשוב. מכאן, שעל מנת לבצע את ההליך בצורה הטובה ביותר, מומלץ תחילה להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום האמור. הלה ילווה את ההליך עוד בחיתוליו וכן ידע איזו ערכאה מתאימה להגשת תביעת הפירוק.