ירושה היא עזבונו של אדם שנפטר, העובר לאחר מותו ליורשיו החוקיים. בחוק מוגדרים שני סוגים של ירושה – "ירושה על פי צוואה" ו"ירושה על פי דין". במקרים שבהם המנוח/ה הותיר/ה צוואה, יעבור העיזבון ליורשים המפורטים בצוואה, ויחולק ביניהם בהתאם להוראות המנוח/ה; ואילו במקרה שבו אין צוואה, העיזבון יעבור ל"יורשים על פי דין" – שהם קרובי משפחתו/ה של המנוח/ה מדרגה ראשונה – והחלוקה ביניהם תיעשה לפי הסדר הקבוע בחוק הירושה. במקרים שבהם קיימת צוואה אך היא מתייחסת רק לחלק מרכושו/ה של המנוח/ה, יחולק הרכוש שנכלל בצוואה בהתאם להוראות המפורטות בה, ואילו יתרת העיזבון תחולק על פי דין.
למה צריך צו ירושה?
בכל מקרה של ירושה על פי דין, כלומר בהיעדר צוואה או בהינתן צוואה חלקית, הצעד הראשון שנדרשים היורשים לבצע על מנת לאפשר את חלוקת העיזבון של המנוח/ה הוא להגיש בקשה ל"צו ירושה". צו הירושה הוא מסמך משפטי המסדיר את זהות היורשים ואת חלוקת העיזבון ביניהם, וזאת מבלי לעסוק בפרטי הרכוש עצמו ובאופן החלוקה המדויק. זהו למעשה מסמך מקביל ל"צו קיום צוואה", הניתן במקרים שבהם קיימת צוואה, על מנת לתת לה תוקף משפטי מחייב. כמו כן, צו ירושה יידרש גם במקרים שבהם ישנה צוואה אך היא פגומה או שנערכה שלא כדין, ועל כן אין אפשרות לקיימה.
יש לציין שמלבד היורשים, יכולה בקשה לצו ירושה להיות מוגשת גם ע"י מנהל עיזבון או ע"י נושה של אחד מהיורשים.
איפה מגישים בקשה לצו ירושה?
בקשה לצו ירושה יכולה להיות מוגשת לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, בערים תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ונצרת עילית, או לאחד מבתי הדין הרבניים – בהתאם לבחירת מגיש/ת הבקשה. על הבקשה להיות מוגשת בלשכה הממוקמת באזור מגוריו/ה של המנוח/ה. במקרה שהמנוח/ה התגורר/ה בחו"ל, על הבקשה להיות מוגשת בלשכה הממוקמת באזור בו נמצאים הנכסים נשואי הבקשה.
במקרה של הגשת בקשה לבית הדין הרבני, נדרשים כל הצדדים הנוגעים בדבר לחתום על תצהיר הסכמה לשיפוט בבית הדין הרבני.
מה צריכה הבקשה לכלול?
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות – אגרת פתיחת בקשה ואגרת פרסום בעיתון – ויש לצרף אליה את המסמכים הבאים:
- שני שוברים או אסמכתאות לתשלום האגרות. התשלום יכול להתבצע בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט, על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות הירושה. פטור מתשלום אגרה יינתן לבני זוג, להורים או לילדים של מי שנפטר עקב פעולות איבה או במהלך שירותו הצבאי.
- טופס בקשה לצו ירושה של הרשם לענייני ירושה או של בתי הדין הרבניים – בהתאם לבחירת המגיש/ה. על הטופס להיות חתום בידי המבקש/ת ומאומת ע"י עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין רבני או ראש הרשות המקומית.
- תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
- הודעות לכל היורשים בדבר הגשת הבקשה. על ההודעות להיות מאושרות וחתומות ע"י כל היורשים. לחילופין, ניתן לצרף אישור על משלוח ההודעות ליורשים בדואר רשום.
- אם יש יורשים המעוניינים להסתלק מחלקם בעיזבון, יש לצרף תצהירי הסתלקות מקוריים חתומים.
- אם הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין המייצג את המבקש/ת, יש לצרף אליה גם ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור.
על הבקשה לכלול ארבעה עותקים מכל אחד מהמסמכים הנזכרים לעיל: מקור ושלושה העתקים. מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות דואר רשום, שכן לבקשות כאלה תינתן קדימות על פני בקשות שיוגשו פיזית בלשכת הרשם.
מה קורה אחרי הגשת הבקשה?
הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה אל האפוטרופוס הכללי, אשר יעביר את תגובתו בתוך 45 ימים. כמו כן, יפרסם הרשם הודעה בדבר הגשת הבקשה בעיתונות היומית. מיום פרסום ההודעה, תינתן שהות של 14 ימים להגשת התנגדויות לצו. התנגדות יכולה להיות מוגשת ע"י כל אדם הרואה עצמו נפגע מצו הירושה, או שידוע לו על צוואה שהותיר/ה המנוח/ה ושלא נלקחה בחשבון, או לחילופין ידוע לו על יורשים על פי דין שלא נזכרו בבקשה.
במקרים שבהם מוגשות התנגדויות, או מתקיימים תנאים מיוחדים אחרים בהתאם למפורט בחוק הירושה (בין היתר, כאשר המדינה היא צד לבקשה, או כאשר הבקשה מוגשת בשם חסוי, קטין או נעדר), תועבר הבקשה להכרעת בית הדין לענייני משפחה; במקרים אחרים, עשוי האפוטרופוס הכללי להחזיר את הבקשה לצורך תיקון או השלמת פרטים חסרים. אולם ברוב המקרים – אם לא יתקבלו התנגדויות או יתעוררו שאלות מיוחדות – בתום התקופה בת 45 הימים, תאושר הבקשה ע"י האפוטרופוס הכללי, ויינתן צו הירושה.
לאחר מתן הצו, הוא נשמר במאגר הממוחשב של הרשם לענייני ירושה, וניתן לקבל עותק ממנו בכל עת. כמו כן, ניתן להתעדכן באתר הרשם בפרטי בקשות שהוגשו ומצב הטיפול בהן.
מעוניינים לקבל יעוץ ומידע נוסף בנושא צו ירושה? צרו קשר עם עורך דין משפחה יעקב בלס – מומחה לתחום ירושה ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.
