תחום דיני המשפחה הוא אחד התחומים העשירים ביותר ובוודאי שגם המורכבים ביותר. כל תת תחום בענייני משפחה, מהווה כר פורה לכתיבה אקדמית וכן מהווה מקור למחלוקת בין שופטים ודיינים בבתי דין דתיים.
במאמר שלהלן, בוודאי שלא נוכל לסקור את כל התחומים וההליכים בתחום דיני המשפחה, אך לבטח נוכל לרכז מספר שאלות במגוון נושאים שמעסיקים את כל הציבור ובהתאמה – להשיב עליהן, לידיעתכם/ן, רווחתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות.
עם זאת, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.
אילו נושאים כלולים במונח "דיני משפחה"?
למעשה, דיני המשפחה כוללים את כל הנושאים הנוגעים לנו ולמשפחתנו וזאת בכל הנוגע ליחסינו עם משפחתנו. החל מהזוגיות שלנו והדין החל עליה ועד לענייני גירושין והסדרת עניינים הנובעים מהגירושין (לדוגמא – ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים וכן ענייני מזונות ילדים ומזונות אישה). תחום דיני המשפחה עוסק גם בעניינים שנוגעים למעגל המשפחתי, כגון עניינים בין הורים וילדים (למשל, דיני ירושות וצוואות, אימוץ ילדים, פונדקאות ועוד). תחום דיני המשפחה עוסק גם בעניינים מסחריים, במידה ואלו נוגעים ליחסי המשפחה. למשל, הסכמים מסחריים ומחלוקות כספיות בין בני משפחה, נכנסים לקטגוריה של תחום דיני המשפחה. זאת ועוד, תחום דיני המשפחה נוגע בעניינים שברומו של עולם, כמו למשל – אלימות במשפחה והשיפויים הקיימים מבחינה כספית ואישית (בנפרד מהפן הפלילי של התנהגות כזו) ועוד. מכאן, שתחום דיני המשפחה הוא תחום עשיר מאוד, הכולל מגוון רב של תתי נושאים רבים ומגוונים.
אילו ערכאות שיפוט קיימות בתחום דיני המשפחה?
כעיקרון, בתחום דיני המשפחה ישנן שתי ערכאות שיפוט. הערכאה הראשונה היא הערכאה הדתית (אנו נתייחס רק לבית הדין הרבני). הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. היחס בין שתי הערכאות הללו הוא מורכב ונסביר – לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין, שכן הדין בישראל מכפיף את דיני הנישואין והגירושין לדין הדתי בלבד, אשר חל על בני הזוג. עם זאת, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בעניינים אחרים הנוגעים לנישואין וגירושין, כגון – משמורת ילדים, חלוקת רכוש בין בני זוג (למעט חריגים שלא נרחיב עליהם עתה). מנגד, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בכל עניין "משפחתי", כלומר – החל מענייני מזונות, משמורת ילדים, צוואות וירושות, מזונות (גם לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני מזונות), אימוץ ועוד מגוון רב של נושאים. לא פעם, קיים מתח בין שתי הערכאות ולכן תמיד חשוב להיעזר בעורך דין משפחה, אשר יידע לנווט את התיק שלכ/ם לערכאה המוסמכת והנכונה בשבילכן/ם.
האם ניתן לערוך נישואין אזרחיים במדינת ישראל לפי דיני משפחה?
התשובה היא כן ולא.
לא, משום שאין בישראל חקיקה שמאפשרת עריכה של נישואין אזרחיים, למעט במקרים של חסרי דת, אשר רשאים "לבוא בברית הזוגיות", בהתאם לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, משנת 2010. אך התשובה לשאלה היא גם חיובית, היות וזוגות ישראלים רבים פונים לנישואין במדינות זרות ולאחר מכן נרשמים בארץ במרשם האוכלוסין בתור זוגות נשואים. במקרה כזה, הרישום במשרד הפנים הוא למעשה הצהרתי ובני הזוג מוכרים בארץ בתור נשואים לכל דבר ועניין.
עם זאת, חשוב להעיר שבני זוג יהודים שנישאו במדינה זרה ונרשמו בארץ בתור נשואים, יצטרכו לחזור לבית הדין הרבני, במקרה שבו יבקשו להתגרש. מנגד, זוגות שמראש לא היו יכולים להינשא בארץ מכוח הדין הדתי–אישי (למשל – זוגות בני דתות שונות), יצטרכו להגיש תביעה שנקראת "תביעה להתרת נישואין", שאותה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה.
האם הליך גירושין הוא הליך מורכב?
התשובה חיובית. הליך גירושין מורכב למדי, בשל כמה סיבות: קודם כל, הליך גירושין אינו מתבטא רק בגירושין שנערכים בבית הדין הדתי, אלא כולל מספר נושאים נוספים שבני זוג צריכים להסדיר. כדוגמא – ענייני משמורת ילדים, ענייני מזונות ילדים וכן ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג. סיבה נוספת למורכבות של הליך גירושין, הוא היצרים שקיימים בין בני הזוג, שכן גירושין אף פעם לא נוצרים בחלל ריק והם תוצר של מחלוקת מתמשכת, בחלק גדול מהמקרים. סיבה נוספת למורכבותם של הליכי גירושין, היא העובדה שלעיתים יש לקיים במקביל מספר הליכים, בבתי משפט שונים (למשל – גירושין בבית הדין הרבני, משמורת ורכוש בבית משפט לענייני משפחה).
אי לכך, אנו מציעים תמיד לפנות בהקדם לעורך דין גירושין, במידה ואתם/ן מבקשים/ות להתגרש.
לייעות עם עורך דין בתחום דיני המשפחה – פנו אלינו
