זהו סיפור על שני הורים לשלושה ילדים, שנמצאים בסכסוך מתמשך עקב גירושין, ויש בין ההורים מחלוקות כבדות לגבי שאלת המשמורת על הילדים. הילדים מתגוררים אצל אביהם המשמורן, והאם נהנית מהסדרי שהות. כאמור, בין הצדדים יש מחלוקות רבות מאוד, וכלשון בית המשפט, "המשפחה מוכרת לי היטב מעשרות תיקים (גם אם יש טעות במספר התיקים אשר לפי רישומי בית המשפט, בוודאי מדובר במספר לא מבוטל"). הפעם, העימות בין הצדדים, הסתכם בבקשת האם, לערוך שינוי בהסדרי השהות, עקב משבר הקורונה. מה פסק בית המשפט לענייני משפחה?
מדובר בתמ"ש (צפת) 5290-12-19, פלוני נ' פלונית. על פסק הדין הקצר שניתן, נפרט במאמר שלהלן. נבקש להדגיש כי זהו מאמר כללי בלבד, ואין בו בשום אופן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
העובדות:
מדובר בזוג לשלושה ילדים, שנעו ונדו בין מקומות מגורים, בגלל מחלוקות ובגלל תלונות של שכנים על צעקות ופגיעה באיכות החיים. כעת, הילדים מתגוררים אצל האב. ההליך נפתח באופן הדדי. האב ביקש להפסיק את זמני השהות של האם עם אחת מבנותיהם, בהאשמה לפגיעה מינית על ידי האם. מנגד, האם ביקשה לערוך שינויים בהסדרי השהות של הילדים, כך שתוכל לראות אותם יותר. נדגיש כי בקשה דומה מטעם האב הוגשה בעבר – ונדחתה, ואף נקבע כי מדובר בטענת שווא לפגיעה מינית.
כאמור, האם ביקשה לערוך שינויים בהסדרי השהות עקב משבר הקורונה. היא ביקשה שאחת הבנות תשהה אצלה שלוש פעמים בשבוע ושני הבנים ישהו אצלה פעמיים בשבוע. כמו כן, ביקשה לחדש הסדרי לינה בסופי שבוע אצלה.
האב התנגד לבקשה וטען כי מדובר בבקשה קנטרנית ואין צורך לערוך שינויים בהסדרי השהות, תוך פגיעה בשגרת חייהם של הקטינים.
הכרעת בית המשפט:
ככלל, חשוב להדגיש כי שינוי של הסדרי שהות, ייעשה בהתאם לטובת הילדים, תוך שקילת מכלול השיקולים, לרבות השגרה של הילדים וזכותם לוודאות ויציבות. לא בקלות יורה בית המשפט על שינוי בהסדרי שהות. בנסיבות העניין, בית המשפט מצא לנכון לדחות את טענת האב, תוך שהוא קובע שוב, שטענת האב לפגיעה מינית באחת הבנות על ידי האם, היא טענות שווא, שאין בה כלום, תוך שהוא מסתמך על מקרה קודם, שנדחה גם כן.
באשר לבקשת האם לשינוי הסדרי שהות, קבע בית המשפט כי דין הבקשה להידחות, וכי אין במשבר הקורונה הנוכחי, כדי לשנות את ההחלטה ולהצדיק שינוי, או אם נרצה – הרחבה של הסדרי השהות.
בית המשפט נימק זאת גם בכך שלטעמו, האם מנסה לעשות שימוש בתקופת החירום, שלא לצורך, כדי "להשיג הישגים", כלשונו של בית המשפט: "מדובר בניסיון של האם לנצל את תקופת החירום בזמן משבר הקורונה, על מנת להשיג הישגים ולהרחיב את זמני השהות בניגוד להחלטות מפורשות שניתנו". בית המשפט קבע כי האם לא השלימה עם הכרעת המשמורת בתיק, על אף תסקירים רבים וחוות דעת רבות שניתנו בכל הנוגע ליכולות האם והאב. עוד קבע בית המשפט, כי האם מנסה בכל פעם להגיש בקשות דומות, בטענות שונות ומשונות, ובכך לנסות לשנות מהסדרי השהות. בית המשפט אף ביקר בחריפות את האם, על כך שהיא פוגעת בפרטיותה של הבת, תוך שהיא מתייחסת ומציגה אסמכתאות על אירועים שונים ומשונים.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי בהיעדר הסכמה בין ההורים, אין במשבר הקורונה כדי להוות עילה לשינוי הסדרי השהות הרגילים. כלשון בית המשפט: "סבורני כי ככלל בתקופה זו של חוסר וודאות יש לשאוף למינימום שינויים בהסדרי שהות, שינויים שעלולים לגרום להחרפת הסכסוכים בין ההורים, לגרור משפחות שנמצאות ברגיעה מסוימת, להליכים משפטיים יקרים ולהביא את הקונפליקט לנקודת התחלה. למשפחות המצויות בעיצומו של סכסוך – עלול הדבר להחמיר את עוצמת הסכסוך ולהקצינו. דברים אלו נכונים ביתר שאת למשפחות בהן הקונפליקט ההורי גבוה".
במקביל, בית המשפט קיבל את הבקשה של האם להקדים את השעות של זמני השהיה לרגל החג ולאור הסכמת האב בנקודה זו. הא ותו לא. יתרת הבקשה נדחתה.