הקמת תא משפחתי היא צעד משמעותי ומשמח לכל אדם. ההחלטה למסד קשר עם אדם עלולה לעיתים להיות מורכבת למדי. ההתמודדות היום יומית עם אדם, לצד המציאות אותה אנו חיים, לעיתים מובילה אותנו למחלוקות וויכוחים במספר רב של תחומים. בעת משבר בין בני הזוג, מוצאים עצמם זוגות רבים עם רצון להיפרד ולפרק את התא המשפחתי שאותו בנו יחד במהלך השנים.
פירוק התא המשפחתי מתממש ברגע פתיחת הליך הגירושין, עליו הסכימו יחד בני הזוג. אך עולה השאלה – מה קורה במצב שבו אחד מבני הזוג אינו מוכן לגירושין? מה קורה במקרה שבו אחד מבני הזוג מאמין לחלוטין בקשר הזוגי ובמשפחה שבנה? האם במקרים אלו תיתכן אידילית שלום בית?
במאמר זה, נבחן את הליך הגירושין במדינת ישראל וכן נבחן את המונח 'שלום בית'. תחילה, נציג בקצרה את ערכאת השיפוט הרלוונטית בעניין זה. לאחר מכן, נעמוד על הליך שלום הבית, על ידי מי הוא מוצע, כיצד הוא קורה ומה משמעותו מבחינה דתית. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יובהר, כי מאמר זה מובא לפניכם/ן על מנת לחשוף אתכם/ן להליך המשפטי הכרוך בהליך הגירושין, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
בית הדין הרבני:
בית הדין הרבני הינו טריבונל במערכת המשפטית במדינת ישראל. להבדיל מבתי המשפט לענייני משפחה, פסיקותיו של בית הדין הרבני יתבססו על פי ההלכה היהודית בלבד. מי שיפסוק בדיון בבית הדין הרבני, יקרא דיין ולא שופט, להבדיל מבית המשפט, שבו יושבים שופטים. בית הרבני מחזיק בסמכות בלעדית לעסוק בכל הקשור לנושא נישואין וגירושין במדינת ישראל, וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"י–1953. (להלן: חוק שיפוט בתי הדין). לפיכך, כל זוג יהודי במדינת ישראל, המחליט להתחתן או להתגרש, יאלץ לעשות זאת בבתי הדין הרבניים. בית הדין מבסס את פסיקותיו על פי ההלכה היהודית, המאמינה כי מוסד הנישואין הינו מוסד חשוב בחייו של אדם, מוסד המושתת על כבוד והערכה, אהבה ושלווה בין בני הזוג.
מהו הסכם שלום בית?
הסכם שלום בית הינו הסכם פרטני הנערך בין בני הזוג, שבמסגרתו יעתרו יחד, לבית הדין הרבני. בעת משבר בין בני הזוג, לעיתים הם מגיעים להחלטה מוסכמת כי עליהם לפרק את נישואיהם, וזאת בעזרת הליך הגירושין ומתן הגט. אך ישנם זוגות, שהשאיפה האמתית שלהם היא להציל את הקשר, תוך עמידה בניסיונות החיים ולא לפנות ישירות להליך הגירושין.
הסכם שלום הבית הוא הסכם משותף של בני הזוג, עמו יעתרו לבית הדין הרבני, וזאת למתן תוקף של החלטה על ההסכמה שיש ביניהם. ההסכם יכלול את ההתנהלות המשותפת של חייהם כבני זוג, תוך התייחסות פרטנית לכלל רבדי הזוגיות: היבט כלכלי, היבט אישי, מקומו של כל אדם בבית והכבוד המגיע לו, היבט חברתי, כלפי חוץ, ואף הסכם על גידול וחינוך הילדים. כמו כן, בהסכם יתחמו זמן שייחשב כתקופת ביניים, שבה ינסו בני הזוג לשקם את מערכת היחסים ביניהם.
תביעת שלום בית:
להבדיל מהסכם שלום בית, תביעת שלום בית מוגשת לבית הדין הרבני, לרוב במסגרת סכסוך בין בני הזוג, בעוד אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש. במקרה כזה, תביעת שלום בית תוגש על ידי בן הזוג שאינו מעוניין להתגרש, כנגד תביעת הגירושין, וזאת במטרה לנסות להשיב את המצב לקדמותו ולנסות לשקם את חיי הזוגיות. בדומה להסכם שלום בית, גם תביעת שלום בית תוגש לבית הדין הרבני, שלו הסמכות היחידה לדון בתביעה זו.
סוף דבר:
במאמר זה, עסקנו במונח שלום בית. ראינו כי מוסד הנישואין הינו מוסד המושתת על מספר ערכים, כשהגבוה והבולט ביניהם, הוא הכבוד בין בני הזוג. לפיכך, על בני הזוג להבין, כי לפני שמקבלים החלטה פזיזה לפתוח בהליך הגירושין, ישנן אפשרויות נוספות להצלת הזוגיות ושמירה על הבית.
ישנם מקרים שבהם הסכם שלום בית מצליח, ואז אין צורך להכביר במילים בדבר גודל ההצלחה בשל המטרה שהושגה. מנגד, ישנם מקרים שבהם שלום הבית כשל, ואז פונה הזוג להליך הגירושין. כך או אחרת, בעת קבלת ההחלטה להתגרש, מומלץ תחילה לפנות לעורך דין מומחה לדיני המשפחה, ועמו להיוועץ על ההליך שעומד בפניכם/ן.
