שלום בית

תביעה לשלום בית – ההנחה היא שכאשר אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, הרי שיש לאפשר לו לעשות כן, היות והזכות לקיים זוגיות ותא משפחתי היא זכות בסיסית, כמו גם הזכות לעזוב את התא המשפחתי ולבחור בן או בת זוג אחר\ת. עם זאת, במאמר שלהלן, אנו נסביר שגירושין ורצון להתגרש, על פי הדין הקיים במדינת ישראל, הם לא תמיד מובנים מאליהם. כך הוא הדין בכל הנוגע לשלום בית.

הידעתם שבמידה ואתם מעוניינים להתגרש, אך הצד השני אינו מעוניין, הצד השני יכול להגיש תביעה לבית הדין הרבני (האמון על שפיטה בענייני נישואין וגירושין), אשר לכאורה תכפה עליכם לא להתגרש, לפחות לתקופה מסוימת?

אפשרות זו, בסבך דיני הגירושין במדינת ישראל – קיימת. להליך זה קוראים "תביעה לשלום בית" ובכך נעסוק במאמר שלהלן. קודם כל, נסביר ממעוף הציפור מהו הליך גירושין ואילו הליכים הוא כולל. לאחר מכן נסביר מהי תביעה לשלום בית וכן מהו מדור ספציפי, שהוא למעשה חלק שנוגע לתביעת שלום בית. כמו כן נסביר מהן המשמעויות של תביעת שלום בית ונתייחס להנחה המוכרת שלפיה תביעות שלום בית הן תביעות "טקטיות" ולא בהכרח כנות. כל זאת, לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני, לשם כך ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו.

גירושין בישראל – במבט רוחבי

תביעה לשלום בית היא חלק ממארג הנכלל במונח "ענייני גירושין ונישואין". גירושין ונישואין אינם רק הליך של גירושין הנערך בבית הדין הרבני, אלא הליך הכולל מספר הליכים מהותיים שבני זוג צריכים לקיים מבחינה פורמאלית-משפטית, או לחלופין להסדיר בהסכמה. בחלק שלהלן, נציג סקירה על הליך הגירושין מן ההתחלה ועד הסוף. לאחר שנבין מהו, בעצם, הליך גירושין, נעבור לליבת המאמר והיא תביעה לשלום בית ובכלל זה מהו שלום בית ומה חשוב לדעת על ההליך הזה.

גירושין ונישואין –

בישראל, הליכי גירושין ונישואין נערכים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו לפי דין תורה. במאמר זה אנו נתייחס לדין החל על יהודים בענייני אישות, שהרי מאמר זה עוסק בתביעות לשלום בית.

אדם המבקש להתגרש, יגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. האחרון הוא ערכאה דתית, כאשר בבית הדין דנים בענייני גירושין בהרכב של שלושה דיינים. כמו כן, מי שמבקש להתגרש, יגיש תביעת גירושין ומחובתו להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי-עברי. עילות הגירושין המוכרות, הן עילת בגידה (כלומר – אישה שזנתה תחת בעלה), עילת מורדת, עילת מעשה כיעור, עילת עוברת על דת יהודית, עילת פגם או מום גופני חיצוני ועוד. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, כך שבמידה והתובע – מבקש הגירושין – מוכיח כי יש לו עילת גירושין, הרי שבית הדין יורה על גירושין וסידור גט. כדי להוכיח עילת גירושין, הצדדים יעידו ואף יזמנו עדים מטעמם.

נבקש להעיר עוד מספר הערות, לגבי הערכאות השיפוטיות הנוגעות לענייני המשפחה בישראל: לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. מענייני גירושין ונישואין, נגזרים גם עניינים נוספים שבסמכות בית הדין לעסוק. לדוגמא – תביעות למזונות ילדים ואישה וכן תביעות מדור ושלום בית. במקביל, הערכאה המקבילה לבית הדין הרבני, היא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין הנוגע לתחום דיני המשפחה, מלבד ענייני נישואין וגירושין. לדוגמא – ענייני משמורת ילדים, ענייני מזונות (סמכותו מקבילה לבית הדין הרבני, לא בלעדית), צוואות וירושות, חלוקת רכוש בין בני זוג ועוד. בענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש, לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק באופן רגיל.

עם זאת, ישנם שני מקרים שבהם בית הדין עשוי "לקנות" סמכות לעסוק באותם נושאים. המקרה הראשון הוא כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג לקיים את ההליכים המוזכרים בפני בית הדין. המקרה השני הוא כאשר אדם המגיש תביעת גירושין, כורך במסגרתה את ענייני משמורת הילדים ואת ענייני הרכוש. במקרה כזה, יכול בית הדין "לקנות" את סמכותו לעסוק בתביעות אלו.

משמורת ילדים –

עוד הליך חשוב שנכלל במסגרת הליך הגירושין, הוא עניין הסדרת משמורת הילדים. ענייני משמורת ילדים נוגעים בזכות של ההורים להמשיך לשאת באחריות השוטפת לגידול הילדים. בדרך כלל לאחר הגירושין, יקבע בית המשפט על מי מההורים תינתן משמורת בלעדית, כלומר – הזכות לשמש בתור ההורה האמון והאחראי על הגידול השוטף של הילדים. במקביל, ההורה השני, שלא יוכר בתור הורה משמורן, יזכה ליהנות מהסדרי שהות. כלומר, ימים קבועים במהלך השבוע, שבהם הוא ייהנה מבילוי עם ילדיו. ישנה גם אפשרות שבמסגרתה ההורים יקיימו משמורת משותפת, כלומר – לא משמורת בלעדית לטובת הורה אחד, אלא משמורת שווה, שבמסגרתה שני ההורים יזכו לבלות עם ילדיהם ולשאת בגידולם, באופן שווה ובזמנים שווים.

נעיר, כי בכל הנוגע לענייני משמורת ילדים, בית המשפט תמיד יכריע בהתאם לעיקרון טובת הילד. כלומר, השאלה היכן הילד ישהה ובמחיצת מי, תוכרע בהתאם לטובתו ולא בהתאם לרצון ההורים. כפי שציינו לעיל, ענייני משמורת נדונים ככלל בבית המשפט לענייני משפחה.

מזונות ילדים –

עוד נושא שנתון למחלוקות בין בני זוג במסגרת הליך גירושין, הוא נושא מזונות הילדים. אב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי-אישי. חובתו במזונות ילדיו היא חובה מוחלטת. כך שבמסגרת הליך גירושין, בני הזוג לרוב יקיימו תביעת מזונות, בין אם במסגרת הליך בבית הדין הרבני ובין אם במסגרת הליך בבית המשפט לענייני משפחה. כמובן שאת ענייני המזונות, בני הזוג יכולים להסדיר גם בהסכמה, במסגרת הסכם.

חלוקת רכוש –

נושא נוסף שנתון למחלוקת בין בני הזוג במסגרת הליך גירושין, הוא נושא הרכוש המשותף. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, קובע כי בעת גירושין, תיערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה. עם זאת, בני הזוג יכולים לסטות מכלל חלוקת הרכוש השווה באמצעות עריכת הסכם ממון.

הליכים נוספים –

במסגרת הליך גירושין, ישנם גם הליכים נוספים, כמו תביעת כתובה (שבה עותרת האישה לתשלום סכום הכתובה הנקוב), תביעות מדור וכן תביעה לשלום בית, כפי שנסביר בחלק הבא. עתה, כאשר הליך הגירושין ברור, נוכל להתייחס לליבת המאמר.

מהי תביעה לשלום בית?

תביעה לשלום בית היא תביעה שמוגשת לבית הדין הרבני (אשר יש לו סמכות לעסוק בתביעות אלו), אשר במסגרתה צד המבקש לשקם את מערכת היחסים, עותר לבית הדין, כדי שיורה לצד השני להימנע מגירושין לתקופת ביניים. בתקופת ביניים זו, יתאפשר לבני הזוג לקיים הליך הידברות אישי (לא פורמאלי). למעשה, מדובר בתביעה שלרוב מוגשת על ידי צד שלא מעוניין להתגרש. אך כפי שגם נסביר בהמשך, תביעה לשלום בית לעיתים מוגשת כדי לעכב הליכים וכדי לסרבל את הליך הגירושין.

זאת ועוד, תביעה לשלום בית, בניגוד לפסקי דין אופרטיביים אחרים, היא תביעה שקשה לממש, שכן מבחינה מוסרית, מאוד קשה לכפות על צד בזוגיות להישאר בזוגיות אם הוא אינו מעוניין בה. כמו כן, גם מבחינה משפטית, זהו פסק דין שלא ניתן לאכוף, שכן צד שלא מעוניין בקיום שלום בית, לא ימלא אחר הוראות פסק הדין המורה לו להישאר בבית המשותף ולנסות לשקם את מערכת היחסים.

כך שבמידה ובית הדין מורה על שלום בית לתקופה מסוימת בין בני הזוג, הרי שצד שמסרב לקיים את פסק הדין, יכול אומנם לספוג סנקציות, אך סנקציות אלו תהיינה למעשה המשך של הליך הגירושין. במילים אחרות, בית הדין יפסוק במקרה של אי קיום פסק הדין לשלום בית, כי על הבעל לתת גט לאשתו.

כאשר מוגשת תביעה לשלום בית, ניתן במקביל לעתור לבית הדין, לצו מדור ספציפי, שזהו מונח שבדרך כלל שזור עם תביעות לשלום בית. נסביר – כאשר ניתן צו למדור ספציפי, חל איסור על הוצאת אחד מבני הזוג מדירת המגורים. לכן, לא פעם נעשה שימוש בתביעת שלום בית, כדי לעכב מכירה של דירת מגורים, או לעכב את הליך הגירושין. עם זאת, כפי שציינו, במסגרת תביעה לשלום בית, בית הדין הרבני יכול להורות על מתן צווים נוספים ונתייחס לכך בחלק הבא.

אילו צווים יכול בית הדין הרבני להוציא במסגרת תביעה לשלום בית?

ככלל, הסמכות של בית הדין בכל הנוגע לתביעות לשלום בית, לא הוגדרה במפורש. כלומר, תביעה לשלום בית היא נגזרת של ענייני נישואין וגירושין. אך הפסיקה, לרבות זו של בית המשפט העליון, הרחיבה את סמכויות בית הדין בכל הנוגע לתביעות לשלום בית, לרבות צווי ביניים, אשר בית הדין מוסמך להעניק.

כך, למשל, נקבע, שלבית הדין יש סמכות להטיל עיקול, במסגרת תביעה לשלום בית. כך בפרשת בג"ץ 207/04‏ גולדמברג נ' גולדמברג, פ"ד ס(3) 147. דוגמא אחרת, היא בכל הנוגע לצווי עיכוב יציאה מן הארץ. גם בנקודה זו נקבע, למשל, שלבית הדין אין סמכות להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ, במסגרת תביעה לשלום בית. כך נקבע במסגרת בגץ 3914/92‏‏ לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491. באותה פרשה נקבע כי עצם הגשה של בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, מעידה על חוסר כנות מטעם המבקש, מה שמעיד על כלל התביעה לשלום בית.

הפסיקה של בית המשפט העליון היא שלבית הדין הרבני יש סמכות לתת צווי ביניים במסגרת תביעה לשלום בית, אך צווים אלו צריכים להיות נוגעים לדבר וכן לסייע לבני הזוג לממש את עצם התביעה. צווים שיש בהם כדי לפגוע בבני הזוג ובכלל זה בשלום הבית המתבקש, חוטאים למטרה זו, כפי שגם תיאר בית המשפט העליון ויפים דבריו: "בלשון אחרת, לבית הדין, במסגרת סמכותו לדון בהליך העיקרי – תביעה לשלום בית – סמכות ליתן צווי ביניים, כפי שסמכות זו נתונה לו בכל תביעה אחרת ובלבד – ושוב, כבכל תביעה אחרת – שצו הביניים רלוונטי למטרת ההליך העיקרי". (שם, בפרשת גולדמברג, בפסקה 17).

מהו הסכם שלום בית?

לא בהכרח יש קשר בין המונח תביעת שלום בית, למונח הסכם שלום בית. תביעה לשלום בית היא תביעה שבה צד אחד מנסה לכפות על האחר, שיקום של מערכת יחסים, בין אם בתום לב ובין אם לצרכי הליך הגירושין. הסכם שלום בית הוא הסכם שנערך בהסכמת שני בני הזוג, אשר במסגרתו יעתרו שניהם לבית הדין, בבקשה משותפת למתן תוקף של החלטה להסכמה שיש ביניהם, שתכלול לרוב תקופת ביניים שבה ינסו בני הזוג לשקם את מערכת היחסים ביניהם.

לא פעם, הסכם שלום בית נוצר כתוצאה מהבנה של בני הזוג, שלפיה הם דווקא מעוניינים לשקם את מערכת היחסים ולהימנע מגירושים. אנו, בתור עורכי משפחה, נתקלים – ואף שמחים על כך – בזוגות שדווקא במהלך הליך הגירושין, מגלים געגוע ורצון כנה לנסות להציל את מערכת היחסים ביניהם. הסכם שלום בית, הוא בדיוק הפתרון במקרים כאלו.

אילו נושאים כדאי לכלול במסגרת הסכם שלום בית

ראשית, הדבר החשוב ביותר במסגרת הסכם שלום בית, הוא להיעזר בעורך דין דיני משפחה, שכן מדובר בהסכם לכל דבר ועניין. עם זאת, אנו סבורים שרצוי להתייחס גם לנקודות הבאות, כאשר כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הפרטניות, כדלקמן:

פרק זמן תחום – במסגרת הסכם שלום בית, רצוי לתחום בזמן את התקופה שבה בני הזוג ינסו לשקם את מערכת היחסים שלהם. לאחר סיומה של התקופה התחומה, רצוי לקבוע במסגרת ההסכם, הוראות לגבי המשך הליך הגירושין.

התחייבות לנהוג בתום לב – אומנם, להתחייבות לנהוג בכנות ובתום לב, יש בעיקר ערך סימבולי, אך עדיין חשוב לכלול תנאי בהסכם שלום בית, אשר במסגרתו הצדדים מתחייבים לתת הזדמנות כנה ואמתית, לקיום ושיקום הקשר הזוגי.

התחייבות להתגרש – כדי למנוע סיטואציה של סרבנות גט, מומלץ לציין בהסכם שלום בית, תנאי, שבו במידה ושלום הבית לא צולח והצדדים יבקשו להתגרש, הרי שעל הצדדים להתחייב כי הם יסכימו להתגרש. כמו כן, מומלץ לקבוע סנקציה שבמסגרתה אם צד מפר את ההסכם ומסרב לפתע להתגרש, הרי שהוא יישא בפיצויים קבועים.

תביעה לשלום בית – טקטיקה או רצון כנה?

כפי שציינו בקצרה, בני זוג לעיתים עושים שימוש ציני בהליך המכונה "תביעה לשלום בית". לעיתים, צד להליך הגירושין מבקש לעכב את הליך הגירושין באמצעות תביעה לשלום בית. מצד שני, לעיתים צד להליך הגירושין מבקש לכאורה לשקם את מערכת היחסים, כדי לזכות בזמן נוסף על מנת להבריח נכסים. לצערנו הרב, בתור עורכי דין למשפחה, כבר נתקלנו בסיטואציות דומות ורבות. לכן, בכל מקרה שבו מוגשת נגדכם תביעה לשלום בית, מומלץ גם להיעזר בחוקר פרטי ובמיוחד חשוב להיוועץ בעורך דין גירושין בעל ניסיון.

עם זאת, נדגיש כי כאשר מוגשת תביעה לשלום בית, ניתן לעיתים להוכיח לבית הדין שמדובר בתביעת סרק, כלומר – תביעה שאין מאחוריה תכלית כנה, אלא ניסיון להערים קשיים. במידה ומוצגות לבית הדין ראיות על היעדר כנות בתביעת שלום הבית, הוא יורה על גירושין.

כך למשל, כאשר מוכח שהבעל מקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, אך בנשימה אחת הוא פונה בתביעה לשלום בית, הרי שאז מדובר בתביעה לא כנה. כפי שגם ציינו לעיל, צד המבקש שלום בית מצד אחד, אך מצד שני מגיש תביעת רכוש (לדוגמא – בתיק רבני 1750-21-1), או צד המבקש שלום בית מצד אחד, אך מצד שני פונה לבית הדין בבקשה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, הרי שאז עולה חשש כבד שמא תביעת שלום הבית אינה כנה.

איך מגישים תביעה לשלום בית – מבחינה פרוצדורלית?

שאלה נוספת שעולה, היא: כיצד מגישים תביעה לשלום בית, מבחינה פרוצדוראלית. תביעה לשלום בית, בדומה לתביעת גירושין, היא למעשה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. לכן, יש להגיש כתב תביעה ערוך, אשר במסגרתו תפורטנה העובדות הרלוונטיות. בנוסף, יש לשאת בתשלום אגרה במסגרת הגשת התביעה, כאשר נכון לכתיבת שורות אלו, עומדת האגרה על סך של 250 ₪. לאחר מכן, גם הצד השני רשאי להגיב לתביעה. בשלב מאוחר יותר, יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני. כמובן שבני הזוג רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין.

האם כדאי להגיש תביעה לשלום בית?

אנו סבורים כי יש להימנע מהגשת תביעות לשלום בית, אך זו עמדתנו בלבד. ישנן דרכים טובות יותר להקשות על הצד השני במסגרת הליך גירושין. למעשה, אלו תביעות חסרות שיניים, כאשר הזמן והעלות הכספית הנלווית לתביעות אלו, לא באמת משיגים ברוב המקרים את המטרה. לכן, אם אתם באמת מעוניינים לשקם את מערכת היחסים, הרי שעליכם לעשות זאת בהידברות ולא באמצעות הגשת תביעות איש נגד רעהו. אך כמובן שזו עמדתנו האישית והלא מחייבת.

לסיכום – תביעה לשלום בית

תביעה לשלום בית היא למעשה תביעה משפטית שבמסגרתה צד להליך הגירושין מבקש לכפות על הצד השני שיקום של מערכת היחסים הזוגית. לבית הדין יש סמכות לקבוע כי הצדדים ינסו לשקם את מערכת היחסים. אך כאשר צד מסרב למלא אחר החלטת בית הדין, לא ניתן להטיל סנקציה, למעט העובדה שבית הדין יורה על המשך הליך הגירושין. עם זאת, גם כאשר מגישים תביעה לשלום בית, על התביעה להיות כנה, שכן ישנן נסיבות שבהן ניתן להוכיח לבית הדין שהתביעה אינה כנה, כפי שפירטנו במאמר זה. מעבר לכך, בכל מה שנוגע לענייני גירושין ובכלל זה תביעות לשלום בית, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין גירושין.