תביעה להפחתת מזונות – מזונות ילדים הינם מזונות הניתנים לילדים אשר הוריהם אינם חיים בשיתוף. זאת מכוח חובתם של ההורים לזון את ילדיהם, הן בשל חיוב דתי, ממנו מגיעים המזונות, והן בשל פסיקה מודרנית, לפיה יש לפעול לטובת הילד, ובין היתר – לדאוג לכל מחסורו ולהתפתחותו תקינה. לרוב, חיוב זה יוטל על האב, בשל הדין הדתי, ומשום ששהות הילדים ברוב המקרים, הינה בחזקת אמם, שהיא ההורה המשמורן. גובה המזונות ייקבע בהתאם לאורח החיים שאליו רגיל הילד, לפני פירוק היחסים של הוריו.
עם זאת, יישקלו שיקולים כלכליים הנוגעים למצב הכלכלי של הוריו ולהכנסותיהם. גובה המזונות הנקבע, יכול להשתנות מעת לעת, וזאת בהגשת תביעה להפחתת מזונות על ידי ההורה המשלם, או לחילופין – על ידי תביעה להעלאת מזונות, מצד ההורה המשמורן. אלו ייעשו, כאשר יהיה שינוי בחייו של הילד, או שינוי בנסיבות חייהם של הוריו. פסק הדין המובא יעסוק בתביעה להפחתת מזונות, וזאת בשל פסיקה עדכנית בדבר חלוקת נטל המזונות במשמורת משותפת בגילאי 6-15.
עובדות המקרה:
במסגרת הליך שנוהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (להלן: "בית המשפט"), במסגרת תיק תמ"ש 48528-04-15 ר.י נ' ש.י.ר, דן בית המשפט בתביעה להפחתת מזונות ילדים, בגין שינוי ההלכה שנקבעה בפסק הדין התקדימי, בע"מ 919/15.
התיק עסק בבני זוג – הורים, שהתגרשו במהלך 2012, ולהם בת אחת משותפת. הסדר המשמורת אשר נקבע בין הצדדים, היה משמורת משותפת, לפיה תתקיים חלוקת ימים שווה בין האב לאם. יתרה מכך, הוטלו על האב מזונות חודשיים, על סך 2,400 ₪. האב, הגיש בקשה להפחתת מזונות, ממספר סיבות.
ראשית, הצביע על שינוי מהותי בנסיבות, וזאת בעקבות הפיכתו לאב משמורן (לפני כן היה לו יום אחד פחות). כמו כן, טען שמשכורתו פחתה במהלך השנים. עוד העלה טענה, כי הוא נושא בכפל מזונות: פעם אחת כאשר הקטינה שוהה בחזקתו, ופעם שנייה בהעברת המזונות לגרושתו. טענות נוספות היו בשל גילה של הקטינה, מעל גיל 6, ולכן, בהתאם להלכה החדשה, הנוגעת לגילאים 6-15, מדובר בדין צדקה, ועל הצדדים לשאת בהם באופן שווה, בהתאם להכנסותיהם. לעומתו טענה הנתבעת, כי אין כל שינוי מהותי שמצדיק את בחינת המזונות מחדש. היא אומרת שהשינוי שעליו מדבר התובע, עומד על 2 לילות בחודש, וכי בעבר כבר הופחתו המזונות ב-20%. עוד מוסיפה, כי המזונות גם ככה אינם מספיקים לכל צרכיה של הקטינה, אלא רק למדור שלה, ובדבר טענות האב על השתכרותו – זאת עומדת על כ-20,000 ₪ בחודש.
נימוקיו של בית המשפט:
ראשית, בחן בית המשפט את הכנסות הצדדים, בהתאם לראיות של תלושי השכר ומקומות העבודה של השניים. עוד התייחס, לחלוקת השהות בין הצדדים, ואכן ראה כי מדובר בזמני שהות שווים. בהתאם לפסק הדין התקדימי, הוחלט להתייחס לשינוי בהלכה ולמצב העובדתי והמשפטי בעניין זה. לגבי הכנסות הצדדים, בית המשפט סבר, כי לא כמעט ולא קיים פער בהכנסות ההורים (כ-10% הבדל).
בית המשפט מוסיף, כי התפיסה החדשה וההלכה שבפסק הדין בדבר מזונות ילדים במשמורת ילדים, משנות תפיסה בכך שהמשפחה לא מתפרקת, אלא מתחלקת. לכן, ההוצאות על הילדים יתחלקו בצורה שוויונית בין ההורים, כאשר הכנסותיהם שוות. אי לכך, נעתר בית המשפט, באופן חלקי, לתובע, וקובע חלוקה של סכום המזונות, כלומר – 2,400 ₪, בין שני ההורים. החלוקה תעשה בשערוך ההכנסות של ההורים, דהיינו: 45% מהאם ו-55% מהאב.
סיכום – תביעה להפחתת מזונות:
פסק הדין התקדימי 919/15, אכן הביא לבשורה לאבות המשלמים מזונות, גם כאשר הם מהווים הורים משמורנים, כחלק ממשמורת משותפת. פסק הדין האמור, הוא דוגמא ליישום ההלכה. בכל הנוגע למזונות ילדים ולמשמורת ילדים בכלל, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.
תחום דיני המשפחה, בדגש על החלטות בדבר קטינים, נדון בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא ערכאה ייחודית לתחום זה, ולכן, מקצועיותו של עורך הדין בתחום, הינה חשובה וקריטית. יתרה מכך, חשוב להכיר את ההלכות המשתנות מעת לעת, וזאת במעקב אחר פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה, בדגש על ערכאות הערעור עד לבית המשפט העליון, שהחלטותיו, גם בתחום דיני המשפחה, מהוות החלטות מחייבות את בתי המשפט תחתיו, לעומת הערכאות הנמוכות יותר, שם – ההחלטות המתקבלות, יהוו החלטות מנחות בלבד, ולא מחייבות.
