תביעת לשון הרע היא דבר מורכב. לכאורה נראה שלהוכיח לשון הרע זה דבר פשוט, וכי די בהכפשה של אדם אחר, כדי לשמש כלשון הרע נגדו. אך משפטית, לשון הרע הוא דבר מורכב להוכחה.
במאמר שלהלן נסביר כיצד בוחנים תביעת לשון הרע, החל מעצם אמירת לשון הרע ורכיב הפרסום, וכמובן עד לשאלת ההגנות שקיימות לנתבעים בדיני לשון הרע, לרבות בשאלת הנזק. כמו כן, נקדיש מספר שורות לתביעות לשון הרע במסגרת משפחתית. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר הזה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהו לשון הרע?
דיני לשון הרע בישראל, מעוגנים בחוק שנקרא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע. לשון הרע היא דבר שהפרסום שלו, עשוי להשפיל אדם בפני צדדים שלישיים, ובהתאם ללעוג לו או לבוז לו. כמו כן, לשון הרע הוא פרסום של דבר מה שיכול לבזות אדם בשל מעשיו או התנהגותו או תכונות שמיוחסות לאותו אדם מושא הפרסום. כמו כן, לשון הרע הוא פרסום של דבר שיכול לפגוע במשרתו של אדם מושא הפרסום, לרבות משרה ציבורית או כל משלח יד. לשון הרע הוא גם פרסום של דבר מה שיכול לפגוע או לבזות אדם אחר בשל הגזע או הדת או המוצא שלו, וכן מקום מגורים, גיל או נטייה מינית או מוגבלותו הפיזית.
נעיר כי לשון הרע הוא פרסום של דבר מה. אם אנו מנהלים שיחה פרטית עם אדם מסוים, ומגדפים אותו או אומרים לו אמירות שיכולות להיות לשון הרע לפי חוק, הרי שאז לא מדובר בלשון הרע, כי אין פרסום. כלומר, דברים שנאמרים בשיחה פרטית, אינם בבחינת פרסום.
מהו בעצם פרסום?
כאמור, כדי שדבר מה ייחשב בתור לשון הרע, עליו להיות דבר שפורסם. מהו פרסום לפי חוק איסור לשון הרע? פרסום הוא כל דבר שנאמר בעל פה או בכתב או בציור וכו'. פרסום הוא כאשר הדבר מפורסם לאדם אחר ממושא הפרסום. במילים אחרות, אם דבר מה שמהווה לשון הרע מפורסם לאדם נוסף, מעבר למושא הפרסום, הרי שאז מדובר בפרסום לפי חוק איסור לשון הרע. למשל, אם אנו מפרסמים דיבה בקבוצת "וואטסאפ" בה חברים שני אנשים, ואחד מאותם אנשים הוא מושא הדיבה, הרי שאז מדובר בפרסום. אם אנו מפרסמים בהודעה פרטית דברי דיבה כלפי מושא הפרסום אך הדברים נשלחים רק אליו – הרי שאז אין פרסום לפי חוק איסור לשון הרע.
פיצויים בלשון הרע:
קודם כל, לשון הרע יכול להוות עבירה פלילית, למרות שהיום המדינה איננה מגישה כתבי אישום בגין דברי לשון הרע. מנגד, חוק איסור לשון הרע הוא חוק אזרחי, והאכיפה במסגרתו היא אזרחית. כמו כן, חוק איסור לשון הרע מקנה אפשרות לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪. מנגד, במידה ונגרם לנפגע נזק, הוא רשאי להוכיח את הנזק שלו, ואם אכן תביעתו תתקבל והנזק יוכח, הרי שאז ניתן לפסוק סכום גבוה יותר מהסכום הקבוע – ללא הוכחת נזק.
הגנות בלשון הרע:
בחוק איסור לשון הרע, יש מספר רב של טענות הגנה שאדם שלכאורה פרסם לשון הרע, יכול לטעון. הטענה החשובה והמוכרת ביותר היא טענת אמת דיברתי. נסביר: אם אכן מוכח שאדם שפרסם לשון הרע, אמר אמת, והיה עניין בפרסום, הרי שאז בית המשפט עשוי לדחות את התביעה.
עוד טענות הגנה הן טענות שנוגעות לאמירות שנאמרו בישיבת ממשלה, בהליך משפטי, דו"ח של ועידה או ועידה בינלאומית, או דבר פרסום שנעשה לפי דין, וכמובן פרסום בתום לב. פרסום בתום לב הוא פרסום שנערך אם הייתה חובה חוקית, או שהפרסום נעשה ללא ידיעה או שלא בכוונה, או כאשר מדובר בהבעת דעה ועוד.
לשון הרע במסגרת משפחתית:
גם בין בני משפחה לא פעם מתנהלים הליכי לשון הרע, החל מבני זוג שנמצאים בהליך גירושין, ועד לאחים, ולעיתים חלילה הורים וילדים. לא פעם הליכי לשון הרע בין בני משפחה, נוגעים לאמירות שנאמרו במסגרת משפחתית, או אמירות שנאמרו כלפי בן המשפחה מאחורי הגב והדוגמאות עוד רבות. חשוב להדגיש כי גם בין בני משפחה, קיימות תביעות לשון הרע, והדין לא מחריג סכסוכים משפחתיים.
