אני גאה לעדכן על עוד פסק דין תקדימי שהצלחתי להשיג לפני כמה ימים. בית המשפט המחוזי פסק ובצדק לטובת מרשי ובכך שם קץ לעוגמת הנפש המתמשכת של מרשי, אשר נאלץ לגור כנגד רצונו יחד עם גרושתו בדירה השייכת לו וזאת למרות שהם כבר גרושים.
להלן הסיפור:
מרשי, שיש לו ילדים מנישואיו הראשונים, התחתן בשנית. לבקשת אישתו החדשה הוא התחייב בכתב לתת לאישתו החדשה זכות לגור בדירתו עד סוף ימייה, ולאחר פטירתה ירשו ילדיו את הדירה. וזאת בנוסף לכך שהוא נתן לה סכום כסף מכובד על מנת שתוכל לרכוש גם דירה על שמה ברוסיה, שאותה אכן רכשה.
לאחר כמה שנים התערערו היחסים בינהם והם התגרשו. האישה דרשה להשאר בדירתו ולגור יחד עימו עד סוף ימיה. כלומר לגור איתו למרות שהם גרושים!
בתביעה שהוגשה על ידי הצדדים פסק בית משפט השלום לטובת האישה וחייב את הבעל לאפשר לאישה לגור בדירה; או במידה והאישה תחליט לעבור מהדירה ישלם לה בעלה לשעבר 4000 שח לחודש שכר דירה עד סוף ימיה.
בערעור בבית המשפט המחוזי, הצלחתי לבטל את זכות המגורים של האישה. הצלחתי להוכיח כי כוונת ההסכם המקורית בין בני הזוג הייתה כי הזכות למגורים תשאר בתוקף רק כל עוד הזוג נשוי או במידה והזוג נשאר נשוי והבעל הולך לעולמו. וכי הבעל לא התכוון שהאישה תמשיך לגור איתו גם אם הם יתגרשו. השופטים קיבלו את עמדתי ופסקו פסק דין תקדימי בעניין זה.
בכך נחסכו למרשי סכומי כסף גדולים ועגמת נפש רבה עקב החובה לממן את מגוריה למרות שהם כבר גרושים.