האזינו לתכנית הרדיו של עו"ד יעקב בלס ברדיו תל אביב: נפרדים ביחד

עורך הדין יעקב בלס עונה לשאלות מאזינים בנושא מזונות ומשוחח עם השופט בדימוס יעקב כהן על פסק דינו שעורר מהפכה בתחום זה

שאלת החיוב במזונות, היא שאלה שעולה באופן קבוע בעת גירושין, במיוחד כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים. אך לא רק בענייני מזונות ילדים קיימת מחלוקת בשלב הגירושין, אלא גם בנושא פחות מוכר, הנקרא "מזונות אישה".

נשאלת השאלה – מהם מזונות? ובפרט: מהם מזונות ילדים ואישה? מתי קיימת חובה לשאת בהם? מה חשוב לדעת על הנושא הזה? על כל זאת, במאמר שלהלן.

 

דיני נישואין וגירושין בישראל

כדי להבין מהם דמי מזונות, יש להכיר את הדין הישראלי הנוגע לגירושין ונישואין. על רגל אחת נאמר, כי חובת תשלום המזונות היא בעיקרה חובה "דתית", הנגזרת מהדין הדתי-אישי שחל על החייב במזונות. מכאן, שדיני הגירושין והנישואין בישראל מוסדרים מכוח הדין הדתי-אישי.

בישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953, כי נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. דהיינו, במידה ומדובר בבני זוג יהודים, הדין שיחול עליהם בעת נישואין ובעת גירושין, יהיה עפ"י ההלכה היהודית. בעת גירושין, בני זוג יהודים בישראל צריכים להגיש תביעה לבית הדין הרבני ולקבל פסק דין לגירושין. אך התביעה שתוגש לבית הדין הרבני, תהיה מכוח הדין הדתי-אישי וכך גם עילת הגירושין.

 

מהם מזונות?

בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג בתחום הנישואין, החובה המוטלת בישראל היא חובת תשלום המזונות. דמי מזונות הם תשלומים שמוטלים על האב לטובת ילדיו וגם לטובת אשתו (במידה והם לא התגרשו פורמאלית). מטרת התשלומים האלו – לסייע לילדים לחיות ברמת חיים סבירה. יודגש, כי דמי מזונות לילד משולמים "פר ילד", כלומר בנפרד.

חובת תשלום המזונות היא חובה שמוטלת גם היא מכוח הדין הדתי-אישי. מטרתה – לדאוג כי האב ימשיך לכלכל את ילדיו. הכלל בישראל הוא – שמזונות משולמים עד סיום השירות הצבאי. לרוב, הם דיפרנציאלים, כלומר משתנים מגיל לגיל, בהתאם לצרכי הילדים.

יודגש, כי אב חייב לשלם מזונות לכל ילד בנפרד, כלומר – שיעור המזונות נקבע בהתאם לכל ילד, לרוב באופן שווה בתחילה. כך שהשאלה הטריוויאלית היא: כמה משלמים מזונות על ילד אחד?, אז ככה: דמי מזונות לילד אחד, כלומר דמי המזונות המינימליים כיום, נעים בין 1,300-1,400 ₪, כדמי מזונות ממוצעים לחודש לילד אחד. אבל ככל שהכנסתו של האב גבוהה יותר, כך גם שיעור המזונות יהיה גבוה יותר. נעיר, כי הסכומים המתוארים הם בבחינת מזונות ילדים מינימום. כמובן שבחלק גדול מהמקרים אופן חישוב דמי מזונות (כשלוקחים בחשבון את ההכנסות) חותר לסכומים גבוהים יותר.

 

עד איזה גיל משלמים מזונות?

כאמור, חובת תשלום המזונות היא חובה אבסולוטית, אך היא משתנה בהתאם לגילם של הילדים. לרוב, חלוקת המזונות משתנה כדלקמן: חיוב במזונות עד להגעתו של הילד לגיל 6, חיוב במזונות בין הגילאים 6-15, חיוב במזונות בין הגילאים 15-18 וחיוב במזונות לנער המשרת בצבא.

עד גיל 6: עד לגיל זה, מוטלת על האב חובה אבסולוטית לשאת במזונותיו. למעשה, אלו הם מזונות חובה.

עד גיל 15: זהו השלב שבו האב חייב לשלם במזונות מדין צדקה. דהיינו, הוא חייב לשלם מזונות בחובה אבסולוטית אך ורק בנושאים המהותיים לגידול הילד – חינוך, מזון וכלכלה.

עד גיל 18: מזונות אחרי גיל 18 הם מזונות שהאב חייב לשלם מדין צדקה בלבד, דהיינו, בהתאם ליכולת ההשתכרות ולרמת החיים של הילד. עם זאת, בשלב הזה בוחנים מספר פרמטרים לשם חיוב במזונות: תחילה יש לבחון מהי יכולת השתכרותו של האב, כמו גם את יכולת ההשתכרות של האם. בנוסף, יש לבחון את האפשרות לערוך חלוקה יחסית בין ההורים, בהתאם ליכולת ההשתכרות של האם.

שירות צבאי: אב חייב לשלם מזונות לילדיו במהלך השירות הצבאי. לרוב, שיעור המזונות הנפסק במקרים כאלו עומד על שליש מהסכום שנפסק לילד בזמן ילדותו. חובת המזונות חלה לא רק בכל הנוגע לשירות צבאי, אלא גם אם הילד משרת בשירות לאומי.

 

איך מחשבים מזונות?

לשם חישוב מזונות ילדים אפשר להיעזר במחשבון דמי מזונות, שמשמש את בתי המשפט. אותו מחשבון מזונות ילדים מתבסס על נוסחה קבועה, שכוללת את שיעור ההכנסה החודשית של ההורים, מספר הילדים המשותפים שלהם וכן את מספר הימים, שבהם שוהים הילדים אצל ההורים.

כל עורך דין העוסק בתחום המזונות, יוכל לסייע לכם בחישוב הספציפי הנוגע לכם, באמצעות בדיקה במחשבון מזונות חינם. חשוב גם לציין, כי מזונות צמודים למדד. רצוי להתעקש על כך, במסגרת ניהול תיק מזונות או במסגרת הסכם מזונות. כמו כן, גם חישוב מדד מזונות נעשה באמצעות מחשבון הצמדה למדד מזונות. גם בנושא הזה יש להיעזר בשירותיו של עורך דין בקיא בתחום, שהרי יש צורך בחישוב מורכב יותר.

 

מזונות במסגרת משמורת משותפת:

משמורת משותפת כשמה כן היא – משמורת שבה שני ההורים נוטלים אחריות משותפת לגידול הילדים. זאת, בניגוד לסיטואציה שבה בני הזוג מקיימים הסדרי שהות (כלומר, הורה אחד מטפל בילד באופן שוטף וההורה השני אחראי לטפל בילדים בימים קבועים). משמורת משותפת מטילה על שני ההורים אחריות שווה, אחריות זו באה לידי ביטוי גם בפן הכספי.

לא פעם, נשאלת השאלה: מהי חובת תשלום המזונות במשמורת משותפת. התשובה פשוטה. לרוב, במשמורת משותפת מזונות, שיעור דמי המזונות נמוך מעט יותר, בהשוואה למקרים רגילים, אך לא באופן משמעותי. בדרך כלל, ההפרש עומד על כ-10-20% מדמי המזונות. כך שבניגוד לסברה רווחת ומוטעית, אין משמורת משותפת ללא מזונות, אלא שמזונות במשמורת משותפת הם פחותים יותר, אך לא נשללים לחלוטין.

 

הסכם מזונות:

מצד אחד, בני זוג יכולים לנהל תביעת מזונות, שבמסגרתה האם לרוב תגיש תביעה לחייב את האב במזונות ובמזונות זמניים (על כך נפרט בהמשך המאמר). עם זאת, בני הזוג יכולים להגיע להסכם מזונות. אך חשוב לשים לב לפרט הבא: הסכם מזונות בין ההורים אינו מחייב את הקטין, אלא במקרה שבו ההסכם קיבל תוקף של פסק דין מטעם ערכאה משפטית, כלומר: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הילד הזכאי למזונות יוכל להגיש בעצמו תביעת מזונות ילדים ואף תביעת מזונות רטרואקטיביים.

בנוסף, כדי שהסכם מזונות יחייב, אפילו אם ניתן פסק דין ע"י ערכאה משפטית, יש לנהל את ההליך לבדו. כלומר, להימנע מהגשת תביעת מזונות שכורכת נושאים נוספים. עם זאת, הנושאים אינם ברורים תמיד ואינם סדורים. כך שכדי להימנע מתביעה נפרדת שתוגש ע"י הילד (באמצעות ההורה הזכאי למזונות), חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי בענייני מזונות, במיוחד לקראת כריתת הסכם מזונות.

 

מה דינו של חסר דת?

כפי שהוסבר לעיל, חובת תשלום המזונות היא חובה שמוטלת מכוח הדין הדתי-אישי, שחל על בני הזוג. במאמר זה אנו עוסקים בדין היהודי. אך עדיין, נשאלת השאלה: מהו דינם של בני זוג שהם חסרי דת? או לחלופין, בני זוג שהאישה יהודייה אך הבעל חסר דת, שמכוחה קיימת חובת תשלום מזונות?

על פניו, אפשר לטעון כי במקרה שהאב הוא חסר דת, הוא לא יהיה חייב לשלם במזונות – לכאורה. אך המחוקק דאג "לסתום" את אותה פרצה, בחוקקו את החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות").

חוק מזונות ילדים קובע, כי בהיעדר דין אישי דתי רלוונטי, תחול על האב חובת תשלום המזונות הקבועה בחוק עצמו. כלומר, סעיף 6 לחוק המזונות קובע, כי שיעור דמי המזונות יהיה בהתאם לקביעת בית המשפט והכל על פי נסיבות העניין: "היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות […], לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב". נעיר, כי חוק המזונות מתייחס גם למזונות אישה, כאשר לנושא זה נתייחס בהמשך המאמר.

 

לאן מגישים תביעת מזונות:

תביעת מזונות אפשר להגיש בנפרד לבית המשפט לענייני משפחה ואפשר להגיש לבית הדין הרבני. כמו כן, את תביעת המזונות אפשר גם להגיש כתביעה הכורכת את תביעת הגירושין והמשמורת, לבית הדין הרבני. חשוב לציין, שבניגוד לסברה הרווחת, אין יתרון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה, כמו שאין יתרון בתביעה לבית הדין הרבני. היתרון ייבחן תמיד על פי נסיבות העניין. לכן, חשוב מאוד לקבל החלטה מושכלת – היכן להגיש תביעת מזונות – עם עורך דין לענייני משפחה שמייצג אתכם.

 

מזונות זמניים:

בעת פרידה, עומדת לאישה הזכות לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בבקשה לקביעת מזונות זמניים. לעומת זאת, בני הזוג יכולים גם לעתור לאישור הסכם מזונות, שהוא הסכם זמני או הסכם קבוע. הכלל הוא – המזונות הזמניים יהיו בתוקף, כל עוד בני הזוג לא התגרשו ובמידה ולא ניתן פסק דין למזונות קבועים.

 

מזונות אישה:

כפי שכולנו יודעים, נישואין מטילים על בני הזוג אחריות וחובות איש כלפי רעותו. במסגרת טקס הנישואין, הגבר מתחייב לדאוג לצרכיה של האישה והאישה מתחייבת להיות נאמנה לבעלה ולשמור על שלום בית. זוהי תמצית הטקס היהודי. במסגרת אותן חובות, הרי שבעת פרידה, על הבעל עדיין מוטלת האחריות לשאת במזונות אישה. דהיינו אלו מזונות שמשולמים לאישה, כל עוד בני הזוג חיים יחדיו או בנפרד, אך טרם ניתן גט. כלומר, כל עוד בני הזוג לא התגרשו באופן פורמאלי באמצעות פסק דין, עדיין מוטלת על הבעל חובה "לזון את אשתו".

נדגיש, כי במסגרת חובתו של הבעל, שמתנקזת למעשה בחובת תשלום מזונות אישה, עליו לדאוג לאישה למדור מזונות וכלכלה (כלומר – מזון). כך שבעת פרידה, כלומר, כל עוד לא התגרשו בני הזוג, זכאית האישה לקבל מבעלה דמי מזונות. בכל אופן, הבעל לא חייב לשאת במזונות אישה לאחר גירושין.

לרוב, את גובה המזונות קובעים עפ"י "ההכנסות של הבעל" וכן בדיפרנציאציה להוצאותיה של האישה. לדוגמא: הוצאות משכנתא או דיור כללי, מזון וביגוד אלמנטרי. בין היתר, כאשר קובעים את גובה מזונות האישה, בוחנים גם את הכנסות האישה. במידה והיא עובדת, אין מקום לחייב אוטומטית את הבעל במזונות בשיעור גבוה, שכן אין דינם של מזונות אישה עובדת כדינם של מזונות עבור אישה שאינה יכולה לכלכל את עצמה. נדגיש, כי בסופו של דבר על הבעל מוטלת חובה לדאוג לאישה כל עוד לא התגרשו באופן פורמאלי. עליו להותיר אותה ברמת החיים אליה התרגלה, בבחינת הכלל ההלכתי-יהודי – "עולה עמו ואינה יורדת".

 

מתי אפשר לשלול מזונות אישה:

הדין הדתי קובע מקרים, שבהם אפשר לשלול מזונות אישה גרושה. אומנם שורת המקרים שבהם ניתנת הכרעה כזו היא דיי מצומצמת, אך היא קיימת. אלו המקרים:

ויתור על מזונות: ישנן נשים רבות, שמוותרות על מזונות אישה. במקרה כזה, הבעל לא יחויב במזונות. רצוי שוויתור על מזונות יהיה מצוין במפורש בהסכם כתוב.

אישה שזנתה: אישה שזנתה היא אישה שבגדה בבעלה. המשמעות של המונח "בגדה", היא קיום יחסי מין עם גבר אחר. לבגידה עפ"י ההלכה היהודית יש משמעות כבירה: אישה שנחשבת בוגדת ואף הוכח שעשתה כך (לא פשוט להוכיח זאת. יש צורך בעדים לאותו מעשה. הנטל להוכיח טענה זו מוטל על הבעל), לא רק שלא תהיה זכאית למזונות אישה, אלא גם לא לכתובתה. יתר על כן, אישה שזנתה והרתה לגבר אחר, ילדיה מאותו גבר ייחשבו בתור "ממזרים", דהיינו, אנשים שאסורים בחיתון.

סירוב לשלום בית: מצד אחד, לאישה עומדת הזכות לקבל מזונות אישה בעת פרידה. מנגד, במידה והבעל מוכיח בכנות שהוא מעוניין לקיים עם האישה שלום בית, הרי שבמקרים כאלו, בית הדין הרבני (וגם בית המשפט לענייני משפחה) יכול לקבוע, כי אין האישה זכאית לקבלת מזונות – במידה ואין לה עילה לא להיעתר לרצונו של הבעל. מצד אחד חשוב להדגיש, שלא דיי באמירה כללית של הבעל, שהוא מעוניין בשלום בית. יש להוכיח כי אכן קיים רצון כן מצד הבעל אך האישה, ללא כל הצדקה מהותית, אינה מעוניינת בשלום בית. במקרים כאלו ייתכן ותישלל מהאישה זכות לקבל מזונות אישה (לא מזונות ילדים, כמובן).

אישה שעוזבת את בעלה: הדין העברי קובע, כי אישה לא תהיה זכאית למזונות, במקרה שבו היא עזבה את בעלה. בניגוד למה שיכול להשתמע מכך, לא מדובר במקרה שבו האישה עזבה את ביתה ולכן לא תהיה זכאית למזונות – אלא במקרים מובהקים שבהם מוכח כי האישה בחרה לסיים את קשר הנישואין, לא מתוך סיבה מוצדקת. במקרים שבהם בני הזוג אכן לא מסתדרים ומערכת היחסים ביניהם מעורערת, האישה רשאית להפסיק את קשר הנישואין. במקרה כזה היא כן תהיה זכאית למזונות אישה. לעומת זאת, אם מוכח שהאישה החליטה, לאחר ריב פשוט, לסיים את קשר הנישואין, ייתכן ובית הדין יקבע כי היא אינה זכאית למזונות אישה.

חשוב לציין כי הרשימה שהצגנו לעיל – אינה מלאה.

 

מתי אפשר לשלול מזונות ילדים:

גם מילדים ניתן לשלול מזונות זמניים. עם זאת, אם שלילה של מזונות אישה ניתנת במשורה, הרי שכאשר מדובר במזונות ילדים, מדובר במקרים אפילו חריגים יותר. הרציונל לכך ברור: לא תמיד ראוי להעניש ילדים תמימים, אפילו אם הם אינם מתנהגים כראוי.

למעשה, המקרה היחיד שבמסגרתו תישלל זכותו של הילד לקבלת מזונות, היא כאשר מדובר "בילד מורד", דהיינו, ילד שהתנהג בצורה מחפירה לאביו. בשפה אחרת, כאשר מדובר בילד שמסרב לפגוש את אביו ומסרב להיות עמו בקשר, אזי עומדת לאב זכות לעתור לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לשם הפחתת מזונות או אף ביטול חובת המזונות המוטלת עליו. אך לא די בכך: לא מספיק לטעון כי הילד מסרב לפגוש באביו. לרוב, יש לבחון ארבעה תנאים, במקרה של שלילת מזונות מקטין:

תנאי ראשון: יש לבחון מהם המאמצים שהאב עשה, כדי להיות בקשר עם הקטין. האם ניסה ליצור קשר, האם נעזר בצדדים שלישיים, מהי בכלל הסיבה שהילד מסרב להיות עמו בקשר ועוד.

תנאי שני: האם יש אחריות לאב – או שמא מדובר ברצון אמתי וכנה של הילד שלא להיות עם אביו בקשר.

תנאי שלישי: האם יש אפשרות לאחות את הקרעים בין הצדדים.

תנאי רביעי: האם הילד יוכל להתקיים כלכלית, גם ללא מזונות? זהו השלב שבו הערכאה המשפטית תבחן לעומק מהן היכולות הכלכליות של האם או של הילד. מכאן, שחובת האב לשאת במזונות לא תבוטל בקלות.

 

מזונות בין בני זוג חד מיניים:

בניגוד לבעל ואישה שנישאים בישראל מכוח הדין הדתי-אישי או באמצעות נישואין במדינה זרה, כאשר מדובר בבני זוג חד מיניים, עומדת להם מצד אחד הזכות גם כן להינשא במדינה זרה ולהירשם בישראל כנשואים. מצד שני, אין ספק שהפסיקה והדין בישראל לא היו ערוכים בתחילה בפן המשפטי, למקרים שבהם בני זוג מאותו המין עותרים לתשלום מזונות. במיוחד, לא היה המשפט הישראלי ערוך להטלת מזונות על (כדוגמא) גבר שגידל ילד של בן זוגו, אך מעולם לא נרשם בתור אביו וכך גם להיפך.

אם כך, כיצד המשפט הישראלי הכריע בשאלת הטלת המזונות על בני זוג מאותו המין?

התשובה: המשפט הישראלי הטיל חובה "חוזית", במקרים כאלו. לא הוטלה חובה משפטית מכוח הדין הדתי, שכן הדין הדתי אינו רלוונטי במקרים של זוגות חד מיניים, שכן מלכתחילה הוא אינו מכיר בנישואין כאלו אלא רואה בהם חטא חמור. בנוסף, גם חוק המזונות אינו רלוונטי, כאשר אין קשר ביולוגי בין הילד לבין בן הזוג השני (לרבות, לא קשר של "אימוץ"). לכן, פסיקת בתי המשפט הטילה על בני זוג מאותו המין (כאשר אין קשר ביולוגי בין אחד ההורים לילד) חובה חוזית.

במקרים כאלו יש לבחון מה הייתה כוונת בני הזוג בעת הנישואין וכן – מה הייתה כוונת בני הזוג בעת הולדת הילד או אימוצו. במידה ומוכח שאכן הייתה כוונה לגדל את הילד במשותף, הרי שההורה השני יהיה חייב לשלם מזונות לילדו, אפילו אם אין ביניהם קשר דם או קשר פורמאלי של אימוץ.

ניקח לדוגמא מקרה של בנות זוג שערכו טקס חתונה פרטית. בשנת 2004 אחת מהן ילדה בהפריה חוץ גופית, בשנת 2010 הן נפרדו. האם שילדה את הילד עתרה לקבלת דמי מזונות. הנתבעת טענה, כי אין בסיס חוקי לחייב אותה במזונות. נעיר, כי גם האם השנייה מעולם לא אימצה את הילד. בית המשפט לענייני משפחה פסק: "בנסיבות דנא, המדובר בבנות זוג מאותו מין וכל עוד לא אמר המחוקק את דברו, הדרך היחידה לבחון האם יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום מזונותיו של הקטין, הינה על פי דיני החוזים […], עולה כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה והוכיחה, כי בפועל שתיהן יחד היו אימהות לקטין וגידלוהו יחד, תנא דמסייע הינן תביעותיה שלה נתבעת לאפוטרופסות, למשמורת והתביעה הרכושית שהוגשו כולן ע"י הנתבעת 16 לבימ"ש זה". (תמ"ש 10 – 02- 21910 פלונית נ' פלונית, (פורסם בנבו)).

מכאן, הרי שחובת המזונות לא פסחה גם על זוגות חד מיניים.

 

מה קורה במקרים של אי תשלום מזונות?

החוקים בישראל מאוד נוקשים כלפי אבות שמסרבים לשלם מזונות לטובת ילדיהם. במקרים כאלו אפשר לפנות לשני אפיקים:

האפיק הראשון הוא גביית מזונות בהוצאה לפועל, דהיינו, אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל מזונות נגד האב. בהליכים כאלו המתנהלים בהוצאה לפועל, אפשר להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות נגד האב ואף לבקש לאסור את האב, עד אשר ישולמו המזונות.

האפיק השני במסגרתו אפשר לפעול, הוא באמצעות מזונות מביטוח לאומי. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, קובע, כי אישה שבן זוגה או אב ילדיה מסרב לשלם מזונות, יכולה לפנות לביטוח הלאומי מזונות לשם קבלת קצבה. עם זאת, מזונות ילדים ביטוח לאומי המשולמים במקרים אלו הינם מוגבלים בסכום. בנוסף, לא זכאית למזונות, אכן תהיה זכאית לקצבת מזונות, שכן זו משולמת בהתאם להכנסתה של אותה זכאית. על מנת לבחון את הזכאות ולפתוח תיק הוצאה לפועל נגד חייב במזונות – מומלץ להיעזר בעורך דין.

 

לסיכום:

ענייני מזונות הם נושא מורכב, שמשפיע – כבר בעת הפרידה – באופן מידי ואקוטי על שני הצדדים. אם מדובר בגירושין ללא ילדים משותפים, הרי שפסק דין לגירושין ניתן לעיתים זמן רב לאחר רגע הפרידה של בני הזוג, כך שבין לבין, בני הזוג יכולים להיפרד ולהתחיל לבנות חיים חדשים.

לעומת זאת, כאשר לבני זוג יש ילדים משותפים, הרי שמיד עולה הצורך לשאת במזונות ילדים. במקרים אלו, לשיעור המזונות ובכלל זה לעצם קביעת סכום המזונות, יש השפעה מידית על בני הזוג, גם על הגבר שלפתע מתווספת לו הוצאה כספית משמעותית בכל חודש וגם על האישה, שלא תמיד נהנית משיעור מזונות שאכן משקף את סך הוצאותיה.

לכן, את המאמר נסיים בהמלצה ברורה – אם קיים רצון להתגרש ולמעשה להיפרד כבר בשלב הראשון, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה הבקיא בתחום, רצוי עורך דין עתיר ניסיון בתחום המזונות. כמובן שההמלצה מכוונת לנשים ולגברים.