תפקידו של הורה בגידול ילדיו, הוא מהחשובים ביותר בעיצוב הילד והתפתחותו. תפקיד חשוב זה, לרוב מוטל על שני הוריו של הילד, החיים כתא משפחתי, וגם אז, מתעוררת ההבנה כי משימה זו אינה קלה כלל. כאשר כל הנטל של הגידול, מוטל על הורה אחד בלבד, בשל נסיבות אלו ואחרות, יש צורך ב"מעטפת" מלווה, שתסייע להורה המתמודד עם הקושי המדובר, לבדו.
בשל תפיסות המושרשות בבסיסה של החברה, האם היא זו שלוקחת על עצמה את ההתמודדות בגידול ילדיה, גם אם עליה לעשות זאת לבדה, ובכך בעצם הופכת לאם 'חד הורית'. החוק המסדיר מהי משפחה "חד הורית" ומורה על הענקת זכויות למשפחה העומדת בהגדרה זו, הינו חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב–1992 (להלן: "החוק").
במאמר הבא נבחן את מעמדה של האם החד הורית, נבין את משמעות המונח הורה חד הורי ואילו השלכות קיימות בשל כך. יובהר: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, אלא חובר על מנת לחשוף אתכם/ן להיבט המשפטי בנושא האמור.
הגדרת המונח אם חד הורית:
המינוח של אם המגדלת את ילדיה ללא אב, הוא "אם עצמאית". החוק מגדיר בצורה גנרית, ללא הבדל אם מדובר באב או אם, מתי ייחשב אדם כזה, כהורה עצמאי. סעיף 1 לחוק מציג את התנאים אשר התקיימותם מחייבת והם: תושבות ישראלית וילד ברשות ההורה.
בהמשך הסעיף, מובאת רשימה סגורה של מקרים, אשר קיום אחד מהם, בנוסף על התנאים המחייבים שהובאו בתחילה, עונה לנדרש בהגדרת "הורות עצמאית". להלן, הרשימה: ההורה אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, או לחילופין, הוא נשוי, אך: חי בנפרד מבן זוגו למעלה משנתיים ובהליך גירושין, אישה עגונה, אישה אשר שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, ועולה חדש שבן זוגו לא עלה, בתקופה שמעל שנה ופחות משנתיים – כל אלה, ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.
זכויותיהן של אימהות חד הוריות:
החוק המובא מסדיר כמה וכמה תקנות המסייעות להתנהלותו של הורה "עצמאי". בנוסף על החוק הנ"ל, ישנם חוקים נוספים המזכים "הורה עצמאי" בשלל הטבות והקלות. חוקים אלו חלים על כל מי שעומד בנדרש על פי חוק זה. יובהר, כי תחילה המונח היה מוכר כ"חד הורי", אך עם השנים השתנה המונח והפך ל"הורה עצמאי". במאמר זה אנו מתייחסים למעמדה של אם חד הורית, אך לא מן הנמנע כי מצב זה רלוונטי גם לאב חד הורי.
להלן, חלק מהזכויות המובאות בחוק האמור: הענקת קדימות בהכשרה מקצועית, קדימות בקבלת ילדיו למעונות יום, סיוע בהלוואה מוגדלת מטעם המדינה לטובת שיכון, מענקי הבטחת הכנסה ומענקי לימודים לילדיו בתחילת שנת הלימודים. מלבד חוק זה קיים חוקים נוספים המקלים על אם חד הורית, כמו הנחות בתשלומי חשמל ומס.
אם חד הורית – היבט חברתי:
בעבר, הדרך המקובלת ביותר להבאת ילד לעולם, הייתה באמצעות הקמת תא משפחתי, במסגרת נישואין. אלא שעם התפתחות החברה וקבלת האחר, תפיסה זו השתנתה, וישנן המון נשים אשר מחליטות להביא ילד לעולם, שלא בדרך שגרתית של חלום למשפחה מאושרת, אלא דווקא לעשות זאת לבד. כלומר, מעמד אם חד הורית, יכול לנבוע לאו דווקא מהליך גירושין, אלא כי כך החליטה האם.
כמו כן, למרות הכמיהה העזה לילד, בחירה זו מלווה קשיים רבים, של אותה אישה אשר מחליטה לעשות את הצעד. אחת ההתלבטויות הגדולות, שלעיתים אף מניעות אישה שלא לעשות זאת, היא תגובת החברה. כאמור, החברה מורגלת לראות ולדמיין משפחה, כתא משפחתי אחד, ולא אם חד הורית. הביקורת החברתית שנשים חד הוריות עוברות, הינה קשה מנשוא, שכן לא פעם, אימהות חד הוריות 'מואשמות' בכך שהביאו ילד לעולם ואינן יכולות לדאוג לגידולו.
לסיכום:
אין כלל וויכוח, על כך שגידול ילד, משמעו אחריות גדולה וכבדה להורה, שלעיתים אינה מתקיימת במציאות של היום. כך או אחרת, כולנו מסכימים כי הבאת ילד לעולם נחשבת כצעד משמעותי בחיים, הגורם לאושר למי מהצדדים. חשוב לזכור כי לכל אם חד הורית קיימת עזרה, הן מצד הרשויות והן מצד החוק. אם בקריאת מאמר זה חשת הזדהות עם הרגשותיה של אם חד הורית, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה לדיני המשפחה, אשר יוכל לסייע בכל מקרה, תוך הצגת זכויותייך.
