בלוג

תביעת גירושין – "בואי ניפרד, נעשה את זה יפה/ וכמה שפחות כואב, זה קצת קשה/ בואי ניפרד וסוף לאהבה/ נכון שזה מרגיש בודד, אבל זאת התשובה". נדמה שחמי רודנר הצליח בארבע השורות האלו לתמצת באופן מרשים את ההרגשה שמתלווה להחלטה שאכן, הגיעה שעת הפרידה. אבל בניגוד לפרידה "רגילה" – כשמדובר בגירושין, ההחלטה היא רק השלב הראשון. והיישום? דורש עוד כמה שלבים.

הסמכות הבלעדית לדון ולטפל בענייני נישואין וגירושין בישראל נתונה בידי בתי הדין הדתיים. כך, בני זוג יהודים המעוניינים להתגרש – אפילו אם נישאו בנישואים אזרחיים שאינם מוכרים על ידי המדינה – יחויבו בכל מקרה לבצע את תהליך הגירושין באמצעות בית הדין הרבני, ולקבל ממנו את ה"גט", הוא המסמך ההלכתי המאשש את התרת הנישואין.

אם שני בני הזוג מסכימים לגירושין, הרי שהתהליך עשוי להיות פשוט וקצר יחסית. לעומת זאת, במקרה שאחד הצדדים מגיש תביעת גירושין ואילו הצד השני מתנגד לתביעה, יידרש הצד התובע להוכיח את קיומה של עילה או עילות לגירושין המצדיקות מתן גט על פי ההלכה. "סוף לאהבה", כמאמר המשורר, אינו מוכר במשפט העברי עתיק היומין כעילה מספקת לגט מחייב. מה כן? ובכן, לפניכם רשימת העילות התקפות בהלכה. למותר לציין שמדובר רק בטעימה "על קצה המזלג" – הנושא מורכב הרבה יותר, ומומלץ להיעזר בעורך דין לענייני גירושין בבחירת העילות המתאימות לכל מקרה ומקרה ובהכנת כתב התביעה.

מומים ומחלות: מומים או פגמים פיזיים או נפשיים שמונעים מאחד מבני הזוג את היכולת לקיים חיי נישואין תקינים או יחסי אישות, או שדוחים את בן/ בת הזוג עד כדי כך שהם נרתעים מלקיים יחסי אישות. זוהי קטגוריה שיכולה לכלול קשת רחבה ביותר של "מומים", החל מצלקות, ריח רע ואימפוטנציה, ועד מחלות נפש והתמכרות לסמים, לאלכוהול או להימורים. בן הזוג התובע יידרש להוכיח שהמומים או המחלות היו קיימים טרם הנישואין אך הוא לא ידע עליהם ולא יכול היה לדעת עליהם; מומים שנוצרו לאחר הנישואין אינם מהווים עילה לגירושין, אלא אם מדובר בדיני נפשות, כמו במקרה של מחלות מסוכנות ומידבקות או היעדר יכולת לקיים יחסי אישות.

עקרות: אחרי 10 שנות נישואין שבהן האשה לא הצליחה להביא ילדים לעולם, היא תיחשב עקרה ותקום לבעל עילת גירושין. במקרה של עקרות מצד הבעל, דרושה עילה חזקה יותר, שכן האשה אינה מצווה בתורה להוליד ילדים, ולכן עליה להוכיח את רצונה הרב בהבאת ילדים לעולם, על אף שאינה מחויבת לכך. בכל מקרה, אם לתובע/ת יש ילד/ים מנישואים קודמים, לא תעמוד להם עילת העקרות.

עבירה על דת משה: אשה שעברה על מצוות התורה במזיד, או שהכשילה את בעלה והביאה אותו ביודעין לידי עבירה, כמו אכילת אוכל לא כשר, קיום יחסי מין בזמן נידה, חילול שבת וכן הלאה – תעמוד לבעלה עילת גירושין.

עבירה על דת יהודית: בקטגוריה זו נכללת התנהגות פרוצה או בלתי צנועה מצד האשה, כגון התרועעות עם גברים בציבור ולבוש לא צנוע, וכן חוסר כבוד כלפי בעלה שעשוי להתבטא בהטחת קללות, עלבונות ומכות. לאשה תקום עילת גירושין במקרה שבעלה קילל, העליב או השפיל אותה, או התעלל בה פיזית או נפשית. בשני המקרים, על הצד התובע להוכיח שמדובר בהתנהגות עקבית ומכוונת, ולא במקרה חד פעמי, או במקרה שניתן להצדיקו או להסבירו.

מרידה: אשה שמזניחה את עבודות הבית ושמסוגלת אך מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, מסיבה שאינה מוכרת על ידי ההלכה, במשך ששה חודשים ומעלה, תוגדר כ"אשה מורדת". בית הדין יתרה בה ויורה לה לשנות את דרכיה, ואם לא תעשה כן בחלוף 12 חודשים, תחויב בגט. בעל ייחשב ל"מורד" אם יסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו, וכן אם יסרב לדאוג לכלכלת אשתו ומשפחתו. גם אם הבעל רוצה לפרנס את משפחתו אך אינו מסוגל, תעמוד לאשתו עילת גירושין.

מעשה כיעור או בגידה: "מעשה כיעור" הוא מקרה שבו אין הוכחות ממשיות לכך שאשה בגדה בבעלה, אולם מעשיה מעלים חשש כבד וחמור שעשתה זאת. במקרה כזה הבעל רשאי להתגרש מהאשה, אולם איננו חייב לעשות זאת אם הוא בוחר לסלוח לה. בגידה, לעומת זאת, או בלשון ההלכה "אשה שזנתה תחת בעלה", היא אולי החמורה ביותר מבין כל העילות, ובהתאם לכך היא מחייבת הוכחות מוצקות, לרבות שני עדים, ולא רק חשד. אשה שבגדה בבעלה תחויב בגט, והיא "אסורה על בעלה ועל בועלה", כלומר נאסר על בעלה למחול לה ולהמשיך לחיות עמה, וכן נאסר על המאהב שלה לשאת אותה לאשה. לגבר שבגד, לעומת זאת, ניתן למחול, ולאשתו לא תעמוד עילת גירושין.

אם כן, על אף שגם לגבר וגם לאשה עומדות עילות שונות לגירושין הקבועות בהלכה, ניתן לראות בבירור שהעילות העומדות לאשה הן מועטות ובעלות אופי פחות נחרץ ביחס לעילות העומדות לגבר. בנוסף, כאשר בעל מגיש תביעת גירושין לאשתו על בסיס עילות מסוימות – בין היתר עילת בגידה ועילת "עבירה על דת משה" – ותביעתו מתקבלת, האשה לא רק מחויבת בגט אלא גם מאבדת את זכויותיה (כתובתה ומזונותיה). לעומת זאת, רק לעתים רחוקות קורה שבית הדין הרבני מחייב בעל לתת גט לאשתו בניגוד לרצונו, למשל במקרים של אלימות, או כאשר ניתן להוכיח בבירור שהבעל איננו מסוגל לתפקד ולתחזק חיי נישואין תקינים.

לסיכום, חשוב להבהיר שהעילות השונות הוצגו כאן בקיצור נמרץ, אך בפועל הן רחבות בהרבה וכוללות סייגים מסייגים שונים, מקרים יוצאי דופן, תקדימים בפסיקה וכיוצא בזה; כמו כן, יש לזכור שבמקרים מסוימים לעילות הגירושין יש, כאמור, השלכות מעבר לגט עצמו (כמו אובדן הכתובה והמזונות), כך שיש לנקוט משנה זהירות בכל האמור לגביהן על מנת להימנע מתוצאות לא רצויות. אם הוגשה תביעת גירושין על בסיס עילה שאינה מוכרת בהלכה או אינה מבוססת דיה, עלול בית הדין הרבני לדחות את התביעה, ועל התובע/ת יהיה להתחיל את התהליך בשנית לאחר גיבוש עילה חדשה. לכן, אין להקל ראש בהגשת תביעת הגירושין וחשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לענייני גירושין, שתפקידו לסייע בבחירת העילה המתאימה ואף לבסס אותה בהתאם למבחנים ולהוכחות הנדרשים בדין.