האב ביקש לבטל צווי עיכוב יציאה מהארץ שהוטלו על ילדיו – מה קבע בית המשפט?

שני הורים היו במחלוקת קשה על רקע גידול ילדיהם. בשל אותה מחלוקת, הוגשו על ידי כל אחד מהם, מגוון רב של בקשות. בין הבקשות שהוגשו: לבטל את צווי עיכוב היציאה מהארץ שהוטלו נגד הילדים, וזאת כדי שהאב לא יוכל לצאת עמם מהארץ. בקשות נוספות הוגשו, אך במאמר זה נתמקד בבקשה המוזכרת לעיל. מדובר בתיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בעיר חדרה, תלה"מ 58976-12-16, פלוני נ' אלמונית ואח'. את המאמר שלהלן, חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי מאמר זה אינו מהווה בשום אופן, תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עובדות המקרה:

כאמור, בין ההורים שררו מחלוקות רבות, ולכן הוגשו בקשות לבית המשפט לענייני משפחה. מדובר בבקשות שונות והדדיות. האם למשל, עתרה כאמור לבטל צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוטלו על ילדיה (וילדי האב), על מנת שתוכל לצאת עמם לחו"ל. האב עתר בבקשה לעיין מחדש בזמני השהייה שלו עם ילדיו בתקופת הקיץ, וכן עתר להרחיב את זמני השהייה שלו עימם. כמו כן, האב עתר לבטל את צווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוטלו על הילדים, כדי שגם הוא יוכל לצאת עמם לחופשה, למשך חמישה ימים.

הכרעת בית המשפט בעניין ביטול צווי עיכוב:

למעשה, היה על בית המשפט לדון בנושא, גם בהקשר של בקשת האב, וגם בהקשר של בקשת האם. בית המשפט קבע כי יש לאזן בין החשש שאולי האם תטוס לחו"ל ולא תחזור עם הילדים, לבין הקשר של האב עם ילדיו. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי המקרה שלפניו הוא מאוד ייחודי: בין ההורים ישנה מחלוקת קשה מאוד לגבי המשמורת. בעבר נותק הקשר בין אחד הילדים לאב, ועתה קשה מאוד לשקם את הקשר. כמו כן, קבע בית המשפט כי זהו סכסוך בעוצמה גבוהה ורגישה מאוד. עוד קבע בית המשפט, באופן מאוד חריג, כי האם נוהגת בתור מי שלא מבינה ולא מודעת, לחשיבות הקשר בין הילדים לאביהם. כך יפים הדברים: "החל מתחילת ההליכים, ניתן לאפיין את התנהלותה של האם כמי, שלמרבה הצער, אינה מודעת כלל לחשיבות הקשר שבין הקטינים לאביהם, אינה מעודדת את הקשר, ובעקיפין, אף גורמת לפגיעה בקשר כאמור. החל מתחילת ההליכים, התנגדה האם לכל הצעה ופניה להרחבת מסגרת המפגשים בין האב לקטינים וכל הרחבה כאמור בוצעה במסגרת החלטות שיפוטיות ובניגוד לעמדתה".

עוד קבע בית המשפט, כי השיקום של הקשר בין האב לבנו ולשאר בנותיו, מצוי בחיתוליו, ועתה, הסיטואציה שבה נמצאת המשפחה, היא מאוד רגישה. לכן, טיסה למדינה זרה בשלב הזה, יכולה לפגוע בשיקום הקשר בין האב לילדיו.

עוד קבע בית המשפט, כי מההתרשמות שעולה מטעמו, האם נוהגת בצורה לא ראויה, כאשר היא כל פעם חוקרת את ילדיה, לאחר שהם בילו בחיקו של האב, נראה – כך קבע בית המשפט – כי האם כל פעם מנסה למצוא "ראיות" נגד האב, ורק מנסה "לחפש" אותו, מה שמעיד שהיא לא מודעת כלל לתפקידה, ולחשיבות הקשר עם הילדים והאב.

עוד נקבע, כי טענה של האם, לפיה האב נהג באלימות כלפי ילדיו – היא טענת סרק, שנסתרה על ידי עדות של עדת ראיה (גננת שמטפלת בילדים). התנהלותה זו של האם, מעידה כמה חריגה ההתנהלות שלה, וכמה יש להימנע מלתת לה לטוס עם הילדים לחו"ל.

הצעת בית המשפט:

בית המשפט, הציע שהצדדים ייסעו יחדיו למדינה זרה. בית המשפט הציע את ההצעה כדי להעביר מסר בריא לילדים. האם סירבה להצעה.

ההכרעה הסופית של בית המשפט בעניין צווי עיכוב:

אומנם, בית המשפט מצא כי אין מקום להעניש את האב בגין התנהגות האם, אך לאור הנסיבות, דחה את בקשת האב ואת בקשת האם. בקשת האב נדחתה בשל רגישות הנסיבות, ולא בשל ההתנהלות הפסולה שלו. בנוסף, בית המשפט קיבל את בקשת האב להרחיב את זמני השהייה שלו עם הילדים בתקופת הקיץ, תוך חלוקה של זמנים בין כל אחד מהילדים (חלקם בגירים יותר וחלקם פחות). באשר לבקשת האב להרחיב ככלל את הסדרי הראיה, קבע בית המשפט – כי הבקשה תתקבל, באופן שבו ההרחבה שנקבעה לתקופת הקיץ, תחול גם במהלך השנה.

עוד קבע בית המשפט, כי האם תישא בהוצאות משפט בשיעור של 7,500 ₪, לאור התנהלותה, ובהתחשב בכך שבקשות האב, התקבלו בעיקרן, ובקשותיה – נדחו.

כתיבת תגובה