האב ביקש להפחית את שיעור המזונות הזמניים שנפסקו. מה פסק בית המשפט המחוזי?

כאשר בני זוג נמצאים בהליך גירושין, הם צריכים גם להסדיר את שאלת מזונות הילדים שישולמו על ידי האב. שאלת המזונות היא תמיד שאלה מורכבת, שגם גוררת עמה רגשות עזים וכעסים. מבחינה פרוצדורלית, תביעת מזונות עשויה להתנהל תקופה ארוכה. לכן, במסגרת תביעת מזונות, ניתן לעתור לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בתביעה למזונות זמניים. תביעה למזונות זמניים, כשמה כן היא, סעד זמני בלבד, שאין בו כדי להביע עמדה על הכרעה סופית לגבי המזונות שייפסקו לבסוף, בסוף ההליך. במסגרת תביעת מזונות זמניים, בית המשפט לענייני משפחה יכריע (לרוב על סמך מסמכים) לגבי גובה המזונות שישולמו עד לסיום ההליך. לעיתים, החלטות בענייני מזונות זמניים, עשויות להיות קשות לאחד הצדדים, המבקש לערער על ההחלטה. בכך נעסוק במאמר הבא, שבו נפרט ונתאר החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, בבקשת רשות ערעור על פסק דין למזונות זמניים, שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

נדגיש כי מטרתנו הינה להציג תוכן איכותי, אך אין במאמר שלפניכם כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מקרה שהיה, כך היה:

מדובר בבני זוג שנמצאים בהליך גירושין ויש להם ארבעה ילדים. האם עתרה בפני בית המשפט לענייני משפחה, בתביעה למזונות, ובהתאם גם לתביעה למזונות זמניים. בית המשפט לענייני משפחה, אחרי שמיעה של טענות הצדדים, מצא כי יש לחייב את האבא במזונות בסך כולל של 3,750 ₪ לכל הילדים. ההחלטה ניתנה אחרי שבית המשפט לענייני משפחה לקח בחשבון את שיעור ההוצאות שיש לאב על ילדיו, לאור העובדה שבחלק מהזמן הם שוהים אצלו. האב לא היה שבע רצון מההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה והחליט להגיש בקשת רשות ערעור.

בקשת רשות ערעור אכן הוגשה. היא נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תיק רמ"ש (ת"א) 51912-03-21 א.נ נ' ס.כ.נ (להלן: "פסק הדין").

בקשת רשות הערעור:

חשוב להדגיש ולהעיר הערה פרוצדורלית – ניתן להגיש ערעור על כל פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. גם כאשר מדובר בהחלטת ביניים כגון מזונות זמניים, אפשר להגיש בקשת רשות לערער. כך נעשה במקרה זה.

נקדים ונציין כי בקשת רשות הערעור של האב נדחתה, אך הבה נציג את טענותיו ואת הכרעת בית המשפט:

האב טען כי יש מקום לפסוק מזונות נמוכים יותר, ואף הציג תחשיב משלו. כמו כן, הוא טען כי בית המשפט לענייני משפחה, שגה בהחלטתו, כאשר קבע כי שני ההורים צריכים לשאת באופן שווה בהוצאות בריאות וחינוך.

ההכרעה:

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ומצא כי אין מקום לתת רשות ערעור. הסיבה הראשונה היא כי מדובר בהחלטת ביניים, שאין בה כדי לקבוע הכרעה סופית בעניין המזונות, שהרי מדובר בהחלטה על מזונות זמניים – על כל המשתמע מכך. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה לערער, היא לא בקשה שמצריכה דיון יוצא דופן ואין בה גם שום דבר יוצא דופן, אין בה עניין ציבורי חשוב או טעות משפטית זועקת.

בית המשפט המחוזי קבע כי טענת האב, לפיה היה צריך לערוך חלוקה אחרת לטובתו, בעניין הוצאות הבריאות, החינוך והמזון, היא טענה שגויה בכל הנוגע למזונות זמניים. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהפסיקה קובעת שיש לערוך בדיקה ראשונית, בלי להעמיק יתר על המידה, בשלבים מוקדמים אלו, של גובה ההכנסות של בני הזוג. במקרה הזה, יש גם מחלוקת עובדתית מהותית על הנושא, שצריכה להתברר בהמשך, במסגרת הליך המזונות העיקרי. בשלב של מזונות זמניים, אין אפשרות לערוך בירור עובדתי מעמיק, ומשכך, ההחלטה היא "החלטה גסה", מעין אומדן, סוג של ניהול סיכונים והערכה המבוססת על ניסיון החיים וניסיונו של בית המשפט.

בית המשפט דחה גם את חישוביו של האבא, לגבי שיעור המזונות לגופו, בכל הנוגע למזונות הזמניים, מהטעמים שציינו לעיל. עדיין מדובר בשלב מקדמי, וגם אם יש טעות של כמה מאות שקלים לכאן או לכאן, הרי שאין מקום להתערב בשלב זה.

לסיכום:

הבקשה נדחתה. האב לא חויב בהוצאות. לסיום, נדגיש כי הליכי מזונות הם הליכים מורכבים, ולכן תמיד חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון.

 

Rate this post