הסכמי ממון – כלי להגנה על רכוש אישי ומשפחתי

לאחרונה, הסכמי ממון נעשים שכיחים יותר ויותר בישראל. לתופעה קיימות מספר סיבות: העלייה המתמדת באחוזי הגירושין (המתקרב למצב של זוג אחד מכל שלושה זוגות), העובדה שכיום זוגות נישאים בגיל מאוחר יחסית לאחר שכבר צברו הון ורכוש, המודעות ההולכת וגוברת של הציבור לנושא, וכן שינויים בפסיקות של בתי המשפט בארץ.

במאמר זה נציג מספר טיפים של עורך דין הסכם ממון עמית ורד ונציג עצות אותם חשוב שתדעו על הנושא של עריכת הסכם ממון (או הסכם לחיים משותפים במקרה של בני זוג לא נשואים).

 

החוק והפסיקה

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן – "החוק" או "חוק יחסי ממון"), מסדיר את העניינים הרכושיים של בני זוג נשואים.

החוק קובע שבאמצעות עריכת הסכם ממון, יכולים בני זוג להסדיר את הפלטפורמה המשפטית הממונית שביניהם. על ההסכם להיערך בכתב, ולמען תוקפו המשפטי יש לאשרו כדין – דהיינו להציג אותו בפני בית משפט למשפחה או בית דין רבני. אם מדובר בהסכם ממון טרום נישואין שנחתם לפני החתונה עצמה יש לאשרו בפני נוטריון. לעניין הסכמי חיים משותפים בין בני זוג שאינם מתעתדים להינשא זה לזה אין חובת אישור כאמור, אולם הדבר מומלץ.

החוק מתייחס לחלוקת הרכוש למקרה של פקיעת הקשר, כאשר הכוונה לשתי סיטואציות בחיים: הראשונה – מקרה של פקיעת הקשר עקב פירוד וגירושין; השני – מקרה של פקיעת הקשר עקב פטירת אחד מבני הזוג.

החוק קובע, כי במקרה של פקיעת הקשר, הרכוש הקיים שהיה לכל צד לפני החתונה, כמו גם רכוש שהתקבל במתנה או בירושה, ייחשב כרכוש נפרד וייוותר בבעלותו של אותו צד. הרכוש שנצבר אצל מי מהצדדים במהלך הנישואין ייחשב כרכוש משותף, דהיינו כזה שיש לחלקו בין הצדדים במסגרת של הליך איזון משאבים (וכעקרון, החלוקה הינו שווה בשווה).

נשמע ברור, לא כן? לכאורה, אם יש לי רכוש מלפני הנישואין, או רכוש שאקבל במתנה או בירושה בעתיד הוא תמיד ייוותר שלי ומוגן כביכול. אז בשביל אני מה צריך הסכם ממון…?

למעשה, המציאות אינה כה פשוטה כפי שקובע החוק באופן לאקוני. החוק הינו מאוד כללי ולוקה בחסר, כך שאינו יכול להתייחס לסיטואציות ספציפיות ומיוחדות. כמו כן, הפסיקה קבעה במקרים מסוימים חלוקה שונה של רכוש בין בני זוג, לאור נסיבות ספציפיות של התנהגות הצדדים לאורך זמן, ופרשנות של בתי המשפט לכל מקרה לגופו.

לדוגמא:

  • אין בחוק התייחסות לתשואות ופירות של רכוש מלפני הנישואין (כגון: מניות בחברה שערכם עלה והושבח, רווחים כתוצאה מהשקעות בניירות ערך ועוד).
  • אין התייחסות בחוק למצב שבו "מערבבים" נכסים (כגון: העברת כסף לחשבון משותף, רכישת נכס משותף במימון שאינו שווה בין בני זוג ועוד).
  • אין התייחסות בחוק למצב של "החלפה" או "גלגול" נכסים (כגון: דירה שהועברה במתנה לאחד מבני הזוג והוחלפה בדירה אחרת במהלך הנישואין).
  • הפסיקה קבעה חזקת שיתוף מיוחדת לעניין דירת מגורים, בהתקיים נסיבות מסוימות (כגון: מגורים משותפים בדירה, הולדת ילדים, שיפוצים, משכנתא ועוד).

במלים פשוטות, הסטאטוס המשפטי נכון להיום בישראל הביא לחשיפה משפטית בעייתית (שלא לומר מסוכנת מאוד) של כל מי שלא עורך הסכם ממון ויש לו כסף ו/או רכוש מלפני הנישואין (או תחילת הקשר במקרה של ידועים בציבור). הדבר נכון במיוחד לבעלי עסקים וחברות, או אנשים שיש להם דירה, או חסכונות גבוהים, או לכל מי שבא ממשפחה אמידה וצפוי לקבל בעתיד כסף ונכסים ממשפחתו. אבל לא רק להם.

זאת ועוד, החוק מתייחס אך ורק לברירת מחדל אחת, ולפיה – הרכוש העתידי אשר ייצבר על ידי בני הזוג במהלך שנות הנישואין ייחשב כולו כרכוש משותף. כיוון שזהו העיקרון, בכל מצב בו בני זוג מעוניינים בפלטפורמה שונה (למשל: הפרדה רכושית מלאה, או חלקית, גם במהלך תקופת הנישואין), חובה עליהם לערוך הסכם ממון.

 

הכנת הסכם ממון

הדרך הטובה ביותר לשמור על ההון האישי והמשפחתי הינה באמצעות עריכת הסכם ממון. חשוב כי ייערך הסכם ממון מקצועי, אשר יקבע מראש את ההסדרים הממוניים של בני הזוג למקרה של פקיעת הקשר. בית המשפט העליון אף עודד בפסיקתו עריכת הסכמי ממון, בכך שקבע במפורש לגבי הנושא של דירות מגורים שההגנה הבטוחה ביותר לאי-החלת חזקת שיתוף בדירה (כלומר, חלוקתה בין שני הצדדים, גם אם היתה בבעלות צד אחד מלפני החתונה) הינה בדרך של הסכם ממון. רק במקרה כזה, ובמידה וההסכם בוצע באופן מקצועי ותקין – לא יתערב בית המשפט ברצונם של הצדדים, בהתאם להסכם הממון.

בנוסף להסכם ממון, חשוב להתייחס גם לנושא של עריכת צוואה, הקובעת למי אתם מורישים את רכושכם במקרה של מוות חס וחלילה. הסכם הממון אמנם קובע את ההסדר הרכושי בין הצדדים בעודם בחיים, אולם רק בדרך של צוואה ניתן לקבוע את גורל הרכוש לאחר פטירה.

זאת ועוד: ראוי לציין שבמקרים מיוחדים, בנוסף להסכם הממון כדאי גם לשקול מנגנונים משפטיים מתוחכמים ומשוכללים לשם הגנה על ההון האישי והמשפחתי. למשל: בדרך של יצירת נאמנויות על רכוש מסוים; בדרך של קביעת התניות ומגבלות לגבי רכוש המתקבל במתנה מההורים; בדרך של ניסוח של תקנוני חברה להגנה על מניות ועוד. על הנושא הזה נרחיב בהזדמנות אחרת.

מאמר אורח מאת עורך דין גירושין עמית ורד המתמחה בתחום של הסכמי ממון, גישור גירושין וענייני מעמד אישי.

כתיבת תגובה