הפרת צו הרחקה

ישנן סיטואציות רבות, שבמסגרתן אדם פרטי פונה לבית המשפט, בבקשה לקבלת צו הרחקה. הדבר מתרחש לעיתים בין בני משפחה, וכן – בין שכנים מסוכסכים. לעיתים, הדבר גם מתרחש בין בני זוג שנמצאים בהליך גירושין ואף בין הורים לילדיהם. כמובן שהסיטואציות האחרונות הן חריגות יותר, אך לצערנו הן קיימות. כאמור, ברוב המקרים, צווי הרחקה מוצאים בגין סכסוכים אישיים ובמיוחד סכסוכים בין שכנים. הדין בישראל הוא כי ניתן לפנות לבית משפט השלום או לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי (במקרים של צווי הרחקה נגד בני משפחה), כדי לעתור לקבלת צו הרחקה. לגבי הפרוצדורה – נרחיב עליה במאמר שלהלן, ונסביר גם מה המשמעות של הפרת צו הרחקה. נקדים ונציין – כי יש משמעות משפטית חמורה להפרת צו הרחקה וכדאי לא לעשות כן. הבה נתחיל:

צו למניעת הטרדה מאיימת:

החוק הראשון עליו נסביר במאמר זה, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה, מקנה לכל אדם זכות לפנות לבית משפט השלום, בבקשה למתן צו הרחקה – שהוא צו למניעת הטרדה מאיימת. כדי לקבל צו הרחקה כזה, יש להוכיח שאדם בולש אחר המבקש את הצו, או מטריד אותו, או נוהג כלפיו באלימות מילולית או פיזית, לרבות איומים. יש להגיש בקשה בליווי תצהיר, וכמובן רצוי מאוד לצרף אסמכתאות.

צו למניעת הטרדה מאיימת, הוא צו מוגבל, כמו כל צו הרחקה וניתן להוציא אותו למשך חצי שנה ולאחר מכן להאריכו עד לתקופה של שנתיים – במקרים מאוד חריגים.

הסמכות לדון בצו להטרדה מאיימת, היא בד"כ של בית משפט השלום. כמו כן, הדיון בבקשות לצווים אלו, הוא יחסית מהיר מאוד: לרוב ניתן צו במעמד צד אחד, ולאחר מכן הצדדים מוזמנים לדיון. עוד נדגיש כי החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא חוק שנועד לאנשים פרטיים ולא לבני משפחה.

צו הגנה:

צו הגנה הוא צו הרחקה, או במילים אחרות – צו למניעת הטרדה מאיימת. החוק שמכוחו ניתנים צווי הגנה, הוא חוק ייעודי לבני משפחה, ולכן הוא נקרא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה").

החוק הזה, דומה מאוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת. גם כאן – יש להוכיח הטרדה או אלימות המבוצעות ע"י אדם שהוצא נגדו הצו. גם צו הגנה מוגבל בזמן – לתקופה של שלושה חודשים, וניתן להאריכו במקרים מיוחדים, לתקופה כוללת של עד שנתיים. הסמכות לדון בצווי הגנה, שמורה לבית משפט שלום, בית משפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הדתי (רבני, שרעי וכיו"ב).

הפרה של צו הרחקה:

סעיף 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה, קובע כי כל שוטר רשאי לעצור אדם שהפר צו הגנה מכוח החוק הזה. החוק קובע כי טענה לפיה ההפרה נעשתה בהסכמה, לא תהיה טענת הגנה. בנוסף, חוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע בסעיף 287, כי הפרה של הוראה חוקית שניתנה כדין על ידי בית משפט, היא עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר, לפחות.

הפרת הוראה חוקית, רלוונטית גם להפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת. בהקשר לחוק האחרון, הרי שסעיף 8 קובע הוראה זהה כמעט לחלוטין להוראה הקבועה בסעיף 7 בחוק למניעת אלימות. כלומר – שוטר רשאי לעצור מיידית אדם שהפר צו הרחקה.

צו הרחקה משטרתי והפרתו:

לקצין משטרה יש סמכות להורות על צו הרחקה כחלק מתנאי מעצר, כך גם לבית משפט הדן בתיק מעצר. הפרה של צו הרחקה משטרתי, מהווה עילה למעצר, וכן עילה לביטול תנאים מקלים במעצר, כגון – מעצר בית וכיו"ב. לכן, יש לזכור כי צו הרחקה גם יכול להיות צו מכוח הליך פלילי (מעצרים).

לסיכום:

במאמר זה, הסברנו מהו צו הרחקה ואילו צווי הרחקה ישנם. הסברנו כי קיים צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שהוא חוק אזרחי והוא נועד למקרים שהצו מתבקש בין אנשים פרטיים. במקביל, הסברנו כי קיימת אפשרות להוצאת צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, שהוא חוק שמאפשר הוצאת צו הרחקה במקרים של סכסוך או הטרדה בין בני משפחה. בהתאם, החוק האחרון הוא חוק עם התאמות לבני משפחה. עוד הסברנו כי גם לקצין משטרה, יש סמכות להוציא צו הרחקה. בנוסף, הסברנו מה המשמעות של הוצאת צו הרחקה, ובפרט הסברנו שמדובר במעשה פלילי, וניתן להעמיד אדם לדין בגין הפרה של צו הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה – לפנות לעורך דין בעל ניסיון, בעת הצורך.

Rate this post