עורך דין לענייני ירושה

בעת מותו של אדם, עולה הצורך לחלק את עיזבונו (כלומר – את הרכוש שהיה שייך לו). האופן שבו מחלקים עיזבון, מפורט בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). ניתן לחלק עיזבון באמצעות הורשה בצוואה, או לחילופין ללא צוואה – באמצעות ירושה עפ"י חוק הירושה. כמו כן, חוק הירושה מתווה כללים רבים לדרך שבה מורישים, וגם קובע עקרונות יסוד בדיני ירושות. זהו החוק הרלוונטי לכל עורך דין לענייני ירושה, ולכל אדם שיש לו נגיעה לירושה או לצוואה. במאמר שלהלן נסביר מה חשוב לדעת על ירושות וצוואות, וזאת על יסוד הידע והניסיון הרב שיש לנו כעו"ד לענייני ירושה.

נעיר כי מטרת המאמר היא להציג תוכן איכותי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני ירושה.

חוק הירושה:

חוק הירושה הוא הבסיס לדיני הירושה בישראל, והוא מתווה את עקרונות היסוד בתחום הירושות והצוואות. כבר בסעיף 1 לחוק הירושה, נקבע כי בעת מותו של אדם, עובר עיזבונו ליורשיו. כמו כן, קובע חוק הירושה עיקרון יסוד, כי ירושה יכולה להיעשות או לפי דין, או לפי צוואה. זאת ועוד, חוק הירושה קובע כי כל אדם זכאי להוריש וכל אדם זכאי לרשת, אלא אם מדובר באדם שניסה להתנקש באדם אחר, כדי ליהנות מהירושה שלו.

חוק הירושה מגדיר גם מהן הסמכויות של מנהל עיזבון, כלומר – אדם שמתמנה כדי לנהל חלוקה של עיזבון משמעותי, או כאשר עולה הצורך. חוק הירושה גם קובע מהן הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה בתחום הירושות והצוואות, וכן מהן הסמכויות של רשם הירושה.

ירושה לפי דין מול ירושה לפי צוואה:

כאמור, ירושה יכולה להיעשות או לפי דין או לפי צוואה. הבסיס הוא ירושה לפי דין, כלומר – זו ברירת המחדל החוקית בחוק הירושה. סעיף 10 לחוק הירושה, קובע כי בעת מותו של אדם ובהיעדר צוואה, יועבר עיזבונו לילדיו ולבן או בת זוגו בחייו. אם אדם נפטר ואין לו ילדים או בת זוג, הרי שאז היורשים יהיו הוריו, או אחיו, או קרובים אחרים, רחוקים יותר. העיקרון בירושה לפי דין, הוא עיקרון של מעגליות, דהיינו – ההורשה נעשית לפי מעגל קרובי המשפחה. נעיר כי אם אדם נפטר, מחצית מרכושו תועבר לבן/בת זוגו והמחצית השנייה לילדיו.

נדגיש כי בהיעדר צוואה, אזי תבוצע ברירת המחדל, כלומר הירושה תיעשה לפי דין בצורה אוטומטית. לשם מימוש ירושה לפי דין, יש לפנות לרשם הירושה ולהגיש בקשה לצו ירושה. עוד נציין כי אם אדם נפטר ואין לו כל קרוב משפחה ואין צוואה, הרי שאז עיזבונו יועבר לרשות המדינה.

צוואה היא מסמך בכתב, אשר במסגרתו אדם מצווה מה ייעשה ברכושו. יש מספר סוגים של צוואות: האחת היא צוואה בכתב. זו הצוואה השכיחה ביותר, אשר במסגרתה המצווה כותב בכתב יד, מה תהיה חלוקת הרכוש שלו בעת מותו, ולטובת מי. השנייה היא צוואה בפני עדים. זו בעצם צוואה בכתב, אשר נערכת ונחתמת בפני שני עדים. השלישית היא צוואה בפני רשות ציבורית. אדם יכול להקריא את צוואתו בפני טריבונל שיפוטי או בפני רשם הירושה, באמצעות הפקדת צוואתו. הרביעית, צוואה בעל פה. זו צוואת "שכיב מרע", כלומר צוואה שהיא בבחינת ברירת מחדל. היא יכולה להיערך רק כאשר אדם גוסס ומאמין שהוא עתיד לסיים את חייו. אז, הוא יכול לצוות בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. שני העדים צריכים לערוך זיכרון דברים בזמן אמת, לפנות בהקדם לרשם הירושה ולהפקיד בידו את הזיכרון דברים. במידה ואדם שציווה בעל פה, לא נפטר בתוך חודש, הרי שצוואתו נחשבת כמבוטלת.

דהיינו, צוואה היא הדרך לשנות את ברירת המחדל של חוק הירושה, שהיא בעצם ירושה לפי דין. צוואה צריכה להיערך בהתאם לפרוצדורה שקבועה בחוק הירושה, כפי שפירטנו. כמו כן, כדי לממש צוואה יש לפנות לרשם הירושה בבקשה שנקראת – בקשה לצו קיום צוואה. רק לאחר קבלת הצו האמור, ניתן ממש את הצוואה כדין.

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מה הדין בישראל לגבי ירושות וצוואות וכן מהם העקרונות הבסיסיים של חוק הירושה. בנוסף, הסברנו מה ההבדל בין ירושה לצוואה וכן כיצד לממש ירושה או צוואה. נסיים את המאמר, בהמלצה להיעזר בעורך דין לענייני ירושה, במידה ועולה הצורך.

Rate this post