קטין עצמאי – "אני אברח מהבית! אתם לא תראו אותי יותר!" – מי מאיתנו לא שמע לפחות פעם אחת את ה"איום" הזה יוצא מהפה של הילדים שלנו, בעיקר בגיל ההתבגרות, בשעת כעס או מריבה? בני נוער רבים מגיעים לנקודה שבה הם מתקשים להתמודד עם הלחץ והציפיות בבית, בבית הספר ובשאר המסגרות, ומפנטזים לברוח ולהתרחק מהכל. אחרים מתמרדים נגד הסמכות של ההורים והמורים ורוצים להוכיח שהם לא צריכים את המבוגרים, ויכולים להסתדר בכוחות עצמם. במרבית המקרים, זה נעצר באיומים ובפנטזיות. אבל יש גם מקרים שבהם הרצון להתרחק ולצאת לעצמאות הוא יותר מסתם פנטזיה, אלא צורך רציני ואמיתי.
ניתן לקרוא על כך עוד במאמר: בורח מהבית? החוק בעקבותיך…
יש כמה תרחישים שבהם עולה הצורך של קטין לצאת מחסות הוריו או האפוטרופוסים שלהם, ולקבל מעמד עצמאי. להלן כמה דוגמאות בולטות:
נער/ה בעלי עסק ועצמאים כלכלית: בעידן שבו כמעט לכל נער ונערה יש גישה לאינטרנט ולסמארטפון, רבים מהם מפתחים בגיל צעיר כישורים כמו תכנות, בניית אתרים, עיצוב, עריכת סרטים ומוזיקה ועוד ועוד. חלקם אפילו לוקחים את זה הלאה ומקימים עסק שמניב להם לא מעט כסף. בשלב הזה, מעבר לרצון להרגיש "כמו גדולים", נוצר הצורך של אותם בני נוער לקבל הכרה כיישות משפטית וכלכלית עצמאית, על מנת שיוכלו להתנהל בעולם העסקי, לנהל חשבון בנק, לחתום על חוזים, ושאר פעולות שקטינים מנועים מלבצע אותן.
נער/ה שמעוניין/ת להתחתן או לחיות עם בן/ בת הזוג: גיל הנישואין בישראל הוא 17 שנים, אם כי בנסיבות חריגות, כמו הריון, ובאישור בית המשפט לענייני משפחה, ניתן להינשא גם בגיל 16. עם זאת, הגיל שבו נערה או נער הופכים מקטינים לבגירים הוא 18, ומצב זה אינו משתנה אוטומטית בעקבות נישואין או הריון. למותר לציין שנער/ה בגיל 17 שנישאו לבחיר/ת לבם ולפעמים אף הביאו ילד לעולם, יזדקקו למעמד עצמאי על מנת לשכור דירה משלהם, לפרנס את עצמם ולהתנהל מול מוסדות המדינה כמו קופת חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ועוד.
נער/ה שנסיבותיהם המשפחתיות מורכבות והשהות בבית ההורים מזיקה להם: התרחיש הפחות אופטימי, אך לצערנו לא פחות נפוץ, הוא זה שבו הנער/ה מתמודדים עם הורים מזניחים או מתעללים, או כאלה שאינם כשירים לטפל בהם מסיבות שונות; או כאשר שני ההורים נפטרו. באופן עקרוני, במצב כזה אותו קטין אמור לעבור לחזקתו של אפוטרופוס אחר שממונה על ידי המדינה, ואם לא נמצא אפוטרופוס – למשפחה אומנת או למוסדות הרווחה. עם זאת, בנסיבות שבהן הקטין הוא מעל גיל 16, ומפגין בגרות ואחריות, יתכן שאין טעם להעביר אותו בשלב זה במנגנון המייגע של רשויות הרווחה, כאשר הוא מסוגל ומעוניין להתנהל באופן עצמאי.
במדינות שונות בעולם קיימים פתרונות משפטיים למצבים כאלה. בחלק ממדינות ארה"ב למשל, כמו קליפורניה ופלורידה, ישנה חקיקה שמאפשרת קבלת מעמד של "קטין עצמאי" (emancipated minor), שמשווה למעשה את זכויותיו וחובותיו של הקטין לאלו של בגיר. מעמד כזה ניתן בעקבות בקשה שמוגשת על ידי הקטין לבית המשפט לענייני משפחה, בליווי מסמכים המעידים על כך שהוא מסוגל לפרנס את עצמו ולנהל חיים תקינים ועצמאיים. במקרה שהבקשה מאושרת, הקטין יזכה למעמד עצמאי אך יישאר תחת השגחה ופיקוח של גורמי הרווחה עד שיהפוך לבגיר.
בישראל לא קיים חוק מקביל, ולקטינים מתחת לגיל 18 אין למעשה אפשרות חוקית לקבל מעמד משפטי עצמאי ונפרד מהוריהם או מאפוטרופוס חלופי כלשהו. למצער, בנסיבות מיוחדות קטינים יכולים לזכות באוטונומיה מוגבלת לקבל החלטות עצמאיות בנושאים מסוימים, למשל החלטות רפואיות מסוימות.
למרות האמור לעיל, יש לציין שבשנים האחרונות מתרחש תהליך איטי של אימוץ גישה ששמה יותר דגש על מעמדם וזכויותיהם של קטינים במשפט הישראלי. בשנים 1997-2004 פעלה הוועדה לבדיקת זכויות הילד, הידועה כוועדת רוטלוי, שנועדה לבחון מחדש את מכלול החקיקה העוסקת בילדים בישראל. הוועדה המליצה על שורה של צעדים שמטרתם לעגן ולהרחיב את זכויותיהם של ילדים ובני נוער, לרבות זכויות משפטיות כמו ייצוג על ידי עו"ד בדיונים הנוגעים להם. חלק מההמלצות שולבו כתיקונים לחוקים קיימים כמו חוק הנוער, וחלקן שימשו בסיס להצעות חוק נוספות שהוגשו בשנים האחרונות. הצעת חוק טרייה במיוחד שמתייחסת בדיוק לענייננו היא "הצעת חוק קטין עצמאי", שהוגשה ב-2014 על ידי חברות הכנסת עדי קול, קארין אלהרר ואורלי לוי-אבקסיס. ההצעה מבוססת על המודל הקיים במדינות ארה"ב ומטרתה ליצור מעמד מקביל גם בישראל. נכון לעכשיו היוזמה נמצאת עדיין בשלבי חקיקה ראשוניים ואין לדעת אם היא תקודם, אבל נראה שזהו רק חלק ממגמה שתתפוס תאוצה בשנים הקרובות לביסוס מעמדם וזכויותיהם של קטינים במערכת המשפט בישראל.
רוצים לשמוע עוד על הנושא? זקוקים לעזרתו של עו"ד משפחה?
התקשרו עוד היום:
052-2927602
עורך דין משפחה יעקב בלס
