מעשה שהיה, כך היה: לבית הדין הוגשה תביעה לגירושין, מטעם האישה. יחד עם תביעת הגירושין, טענה האישה – כי יש לחייב את הבעל בכתובתה. מנגד, הבעל טען כי האישה, קיימה רומן עם גבר אחר. טענתו המשפטית הייתה, כי ביצעה מעשה כיעור, אשר בהתקיימו מאבדת האישה את זכותה לקבל את כתובתה. מה פסק בית הדין הרבני? ועוד לפני כן: מהי תביעת כתובה ומהו מעשה כיעור? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות:
נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות למשרדנו.
מעשה שהיה:
כאמור, לבית הדין הרבני באשקלון, הוגשה תביעת כתובה מטעם האישה, מספר התביעה – תיק 1081331/2. במסגרת התביעה, טענה האישה כי היא זכאית לסכום של 200,000 ₪ מהבעל, בשל כתובתה. מדובר בבני זוג שהכירו בשנת 1998 ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 2012, הבעל עזב את דירת המגורים ולימים הם התגרשו. הגירושין הרשמיים היו בחודש נובמבר 2016. לאחר הגירושין, נותר לדון במחלוקת שנותרה בין הצדדים בעניין הכתובה.
האישה טענה כי היא זכאית לכתובתה, מכוח הדין הדתי–עברי, שכן בעל המגרש את אשתו, מחויב לשאת בכתובת האישה, שהיא למעשה הסכם שנערך במעמד הנישואין. מנגד, הגבר טען כי האישה לא תהיה זכאית לכתובה, שכן היא קיימה רומן, או לכל הפחות – ביצעה מעשה כיעור, עם גבר אחר. בין היתר, הבעל טען שישנן ראיות לכך שהאישה והגבר האחר ישנו יחדיו באותה דירה.
מהי כתובה?
בישראל, דיני הגירושין והנישואין נערכים מכוח הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. המשמעות היא שגם דיני הנישואין רלוונטיים לגירושין. כפועל יוצא, בעת נישואין מכוח ההלכה היהודית, הבעל חותם על "כתובה", שהיא למעשה שטר קניין. הכתובה מורכבת משטר קניין ומתוספת לשטר הקניין. במסגרת שטר הקניין, נרשם סכום כספי שמשולם על ידי הבעל, בעת גירושין. במסגרת התוספת לכתובה, הבעל יכול לציין כל סכום כספי שירצה.
המציאות לא אחת מלמדת, שבעלים רבים מציינים סכומים גבוהים מאוד בתוספת של הכתובה, מתוך מחשבה שאין לכך כל משמעות. אך זו טעות, מכיוון שיש לכך משמעות רצינית מאוד. כמו כן, כתובה, הואיל והיא בעצם שטר קניין, היא מסמך בר מימוש. כך שבמסגרת גירושין, כאשר הבעל, לפי ההלכה, מגרש את האישה, האחרונה עשויה להיות זכאית לסכום הכתובה המצוין בשטר.
מהו מעשה כיעור?
גירושין מכוח הדין הדתי–עברי, צריכים להיעשות מכוח עילת גירושין. מבין עילות הגירושין המוכרות: מעשה כיעור, בגידה ועוד. בגידה היא סיטואציה שבה אישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. במקרה כזה, האישה לא תהיה זכאית למזונותיה וגם לא לכתובתה. מעשה כיעור הוא התנהגות לא ראויה של האישה. כאשר לא ניתן להוכיח בגידה, אפשר לנסות להוכיח מעשה כיעור. לדוגמא, שהייה של אישה עם גבר אחר במקום סגור, תיחשב בתור מעשה כיעור. גם במקרה של מעשה כיעור, האישה לא תהיה זכאית לכתובתה.
ומה פסק בית הדין?
כאמור, הבעל טען כי האישה קיימה מעשה כיעור ולכן אין לחייבו בסכום הכתובה. בית הדין, לאחר שמיעת עדויות ולאחר צפייה בראיות, מצא כי יש לחייב את הבעל בכתובה. כמו כן, בית הדין פסק כי לא הוכח שאכן נעשה מעשה כיעור על ידי האישה. אלו נימוקיו: "מתוך עיון בחומר שבתיק עולה שאין לנו עדות על כך שהיא ישנה עמו בחדר אחד, או ישנה בבית ללא נוכחות אנשים נוספים בבית, אמנם יש סתירה בעדויות: הנטען אמר שבכל פעם שבא לישון בבית שלה ישנה גם אישה נוספת והוא בא לישון הרבה פעמים ואילו אותה חברה אמרה שישנה פעמים מועטות מאוד בלבד. אך אין בכוחה של סתירה זו להוכיח שהאישה ישנה לבד עם הנטען, היות שלא מדובר בעדות או הוכחה גמורים וגם האישה אמרה שהיו אחרים ולא אמרה שדווקא אותה חברה הייתה באותן הזדמנויות".
לבסוף, חויב הבעל בסכום הכתובה, אך בסכום מופחת, העומד על 100,000 ₪. ללמדנו, כי יש להיזהר מאוד מכתיבת סכומים גבוהים מידי בכתובה ותמיד להיעזר בעורך דין משפחה.
לסיכום:
אין ספק כי הליכי גירושין, הם הליכים מאוד מורכבים, שכוללים אלמנטים רגשיים רבים. עם זאת, המציאות מורכבת מאוד והליכי גירושין הם מורכבים מאוד. פסק הדין שתיארנו, עוסק רק בחלק קטן מדיני הגירושין. לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין גירושין, בעל ניסיון וידע נרחב בתחום.
