לאחרונה אירע דבר בתחום מזונות הילדים במסגרתה של משמורת משותפת. נושא שהיה נתון למחלוקת עזה בין מלומדים ובעלי דין, הוכרע בימים האחרונים על ידי בית המשפט העליון, שאף בחר לדון בסוגיה בהרכב מורחב של מספר שופטים. לכן, בשל חשיבותו של פסק הדין, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן. ראשית, נסביר מה הדין לגבי מזונות ילדים במשפט הישראלי. לאחר מכן, נסביר מהי משמורת משותפת ובהתאמה מה הדין באשר למשמורת משותפת מזונות. לאחר שנסביר את הבסיס, נסביר על הכרעת בית המשפט העליון באשר למזונות במסגרת משמורת משותפת ואת משמעותה של ההכרעה. וכל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:
מה הדין באשר לנושא מזונות ילדים?
החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה הנובעת מכוח הדין הדתי – עברי. החובה הזו מחייבת את האב לשאת במזונות ילדיו, על מנת להבטיח את קיומם הכלכלי ההולם. מזונות ילדים מתחלקים לשני סוגים: מזונות מדין חובה ומזונות מדין צדקה. האב חייב במזונות מדין חובה באופן מוחלט, שהרי הם כוללים את כל ההוצאות השוטפות והבסיסיות שנועדו להבטיח לילדיו קיום כלכלי הולם. מזונות מדין צדקה כוללים את המזונות שהם מעבר להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול ילדי האב.
לפי ההלכה היהודית, עד הגעת הילדים לגיל 6, כל המזונות המשולמים לילדים על ידי האב, הם מזונות מדין חובה וכאמור – האב חייב במזונות באופן מוחלט (דהיינו – בנפרד מיכולתו הכלכלית). מנגד, לאחר הגעת ילדי האב לגיל 6, מזונותיהם מחולקים למזונות מדין חובה, שכוללים את ההוצאות הבסיסיות (למשל – כלכלה, בריאות ועוד), שלגביהם חייב האב באופן מוחלט. אך במקביל, המזונות כוללים גם מזונות מדין צדקה, שלגביהם חייב האב בהתאם ליכולת השתכרותו ובהתאם לצרכי הילד.
משמורת משותפת – להלכה ולמעשה:
בעת גירושין, בני הזוג מחויבים להסדיר את סוגיית המשמורת על ילדיהם. כלומר, עליהם להכריע או לאפשר לבית המשפט להכריע, האם הם יקיימו משמורת בלעדית שתוטל על אחד מהם, בזמן שבן הזוג האחר ייהנה מהסדרי שהות. לחלופין, בני הזוג יכולים לקיים משמורת משותפת. משמעותה של משמורת משותפת היא, ששני בני הזוג מקיימים משמורת שווה מבחינת זמני השהייה והאחריות על הטיפול בילדים – על כל המשתמע מכך. עם זאת, אחד הקשיים המהותיים שעלו בכל הנוגע למשמורת משותפת, הוא בסוגיית המזונות.
לכאורה, כאשר בני זוג מקיימים משמורת משותפת, הרי שבמחצית מהזמן האב נושא באחריות לגידולם. יש כאן אלמנט מעט לא צודק, מכיוון שמצד אחד האב חייב במזונות, אך מצד שני הוא גם מגדל את הילדים באופן שווה עם האם. גם הפסיקה בעבר מצאה כי יש כאן קושי מסוים ולכן הכלל היה כי יש להפחית משיעור המזונות במקרה שבו אכן מקוימת משמורת משותפת. אך נדגיש – כי הפסיקה התייחסה רק להפחתה של מזונות מדין צדקה בלבד ולא ביטולם.
עתה, כנראה שהגישה עתידה להשתנות, כפי שנסביר בחלק הבא.
פסיקת בית המשפט העליון – מזונות ומשמורת משותפת:
בפסק דין מכונן שניתן על ידי בית המשפט העליון, במסגרת בע"מ 15\919 פלונית נ' פלוני, נקבעה הלכה משפטית חדשה, שמתייחסת לחובת המזונות מדין צדקה, בהתקיימה של משמורת משותפת. למעשה, השאלה שעלתה בפסק הדין, עסקה בחוסר השוויון שקיים במקרה שבו שני הורים שמרוויחים משכורת דומה, אך מקיימים משמורת משותפת שבמסגרתה זמני השהייה של הילדים אצל האב – שווים. בית המשפט העליון נדרש לשאלה: האם אין מקום לשנות את ההלכה באשר למזונות במשמורת משותפת והאם יש ליצור מערכת שוויונית יותר.
בית המשפט העליון פסק כי אכן יש כאן חוסר שוויון ובחר לאמץ פרשנות חדשה, שלפיה במידה ומדובר במשמורת משותפת ובמידה ומשכורת ההורים שווה יחסית (בהיעדר פערים משמעותיים), הרי שיש לחייב במזונות בהתאם ליכולת ההכנסה של שני ההורים ולא להטילם באופן אוטומטי על האב. כך באה לידי ביטוי פסיקת בית המשפט העליון: "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" (בעמ' 125 לפסה"ד).
נעיר למען הסר ספק, כי פסק הדין עוסק במזונות מדין צדקה בלבד ולא במזונות מדין חובה. עם זאת, בית המשפט העליון עסק גם במזונות מדין חובה, אך עדיין לא פשוט לקבוע האם יחול שינוי בנושא. לשם כך, יש להמתין ולראות כיצד בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, יפרשו ויישמו את פסק הדין.
מעבר לכך, במידה ואתם נמצאים בהליך גירושין בכלל ובפרט הליך גירושין הכולל התדיינות בתחום המזונות והמשמורת, כדאי מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.