קטינה בת 17, הייתה עתידה להינשא בתאריך 31.1.18 לבחיר ליבה, בן 19. ההזמנות לאורחים חולקו, ההכנות היו בעיצומן. אך במפגש ארעי, נודע למשפחת הכלה, כי למעשה, אין היא רשאית להינשא, הואיל והדין בישראל, קובע כי רק בגיר, מעל גיל 18, רשאי להינשא. עם זאת, הדין מאפשר לבית המשפט, לתת היתר לנישואין, בנסיבות מיוחדות ובמידה והדבר הוא לטובת הקטין\ה.
כך היה: הכלה ומשפחתה, עתרו יחד עם משפחת החתן בפני בית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להתיר לבני הזוג להינשא, או במילים אחרות – להתיר לכלה, שהייתה עדיין קטינה, להינשא לבעלה המיועד. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:
הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
עובדות המקרה:
במסגרת תיק, שעובדותיו התבררו בבית המשפט לענייני משפחה (ה"נ (נצ') 5915–12–17, אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה), עלתה השאלה: האם יש מקום לאפשר לקטינה בת 17 להינשא לבעלה העתידי. עובדות המקרה, עסקו במשפחות מן המגזר החרדי, כאשר למעשה, עד לרגע המפגש עם הרב המחתן (לשם רישום נישואין), הורי הכלה כלל לא ידעו שעליה לקבל היתר נישואין. משנודע על כך, מיהרה משפחת הכלה לפנות לבית המשפט בבקשה להיתר נישואין.
הכלל המשפטי:
הדין בישראל, אשר בא לידי ביטוי בחוק גיל הנישואין, תש"י–1950 (להלן: "חוק גיל הנישואין") קובע כי חל איסור על נישואי קטינים וזאת כברירת מחדל חוקית. עם זאת, סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, מקנה לבית המשפט לענייני משפחה, סמכות להתיר נישואין של קטין/ה ובלבד שמלאו לו/לה 16 שנים וקיימות נסיבות מיוחדות שבהן טובת הקטין/ה גוברת. כמו כן, חוק גיל הנישואין מחייב את בית המשפט, לאפשר לקטין/ה להביע את עמדתו/ה וכן לקבל תסקיר של עובד סוציאלי, העוסק בנסיבות המשפחה והקטין/ה הרלוונטיים.
כלומר, נישואי קטינים, הם האיסור, כברירת מחדל. עם זאת, החריג לכלל הוא מתן היתר מטעם בית המשפט. אגב, מי שנישא לקטין\ה או נטל חלק בנישואין, עונשו עשוי להגיע לשנתיים מאסר. האם בית המשפט מצא כי בנסיבות העניין, אכן תהיה זו טובת הקטינה להינשא בטרם הגיעה לגיל 18?
עמדתם של הגורמים המעורבים:
כמצוות הדין, לבית המשפט הוגשה תסקיר של עובד סוציאלי. במסגרת התסקיר, עלה כי הקטינה עדיין לא סיימה את לימודיה. כמו כן, מפגישה שנערכה עם הקטינה ועם קרוביה, עולה כי הקטינה אכן "מאוהבת" בבעלה המיועד, אך גילה הצעיר מלמד על כך שהיא עדיין אינה בקיאה ובשלה רגשית דייה, כדי להבין באמת את הקשיים הנלווים לנישואין. במקביל, מתסקירה של העובדת הסוציאלית, עלה כי משפחת הכלה והחתן, הן משפחות תומכות, אשר יכולות לסייע לבני הזוג מבחינה כלכלית. אך לבסוף, הומלץ בתסקיר שלא לאפשר נישואי קטינה בנסיבות העניין.
כמו כן, בית המשפט מינה אפוטרופוסית לדין, אשר תייצג את המבקשת, שהיא הקטינה המבקשת להינשא. האפוטרופוסית לדין, דווקא המליצה על מתן היתר נישואין, בשל התרשמותה וכן בשל החשש לנזק שעשוי להיגרם לקטינה, עקב הפרת הסכם שידוך ועוד.
היועץ המשפטי לממשלה, שמייצג את עמדת המדינה במקרים כאלו, התנגד למתן היתר הנישואין. לטענתו, אין בבקשה שהוגשה לבית המשפט, כל הצדקה עניינית למתן היתר נישואין.
הכרעת בית המשפט – נישואי קטינה:
על סמך העובדות, היה על בית המשפט לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, אשר חלקם תומכים במתן היתר לנישואין וחלקם לא. כנקודת מוצא, בית המשפט מצא כי אין בבקשה שהוגשה כשלעצמה, כל סיבה מיוחדת לתת היתר נישואין, עם זאת, קבע: "כאשר מגיע אנוכי לבחון את טובת הקטינה, איני יכול להתעלם מנסיבות חייה, מרצונה החופשי והגלוי והתרשמותי ממנו ומבחינת החלופות האפשריות מבחינתה, במקרה של דחיית הבקשה. בהקשר זה לקחתי לתשומת לבי גם הדיווח החסוי וזאת לאחר התייעצות גם עם פסיכולוג יחידת הסיוע".
בית המשפט התרשם כי הקטינה אשר מבקשת את ההיתר, אכן רוצה, באמת ובתמים, להינשא לבחיר ליבה. עוד התרשם כי הקטינה היא בשלה ומבינה את הקשיים שעשויים לעלות במהלך החיים הזוגיים וכן לקח בחשבון שרב מקובל בקהילה של החתן והכלה, הצהיר כי ילווה את בני הזוג בשנים הראשונות.
לאור כל אלו, מצא בית המשפט כי יש לתת היתר נישואין לקטינה וזו תינשא לבחיר ליבה.
לסיכום – נישואין קטינה בת 17:
נישואין בישראל מותרים לבגירים בלבד, אלא בהיתר מיוחד של בית המשפט. רק חשוב לזכור, כי היתר ניתן במשורה ולא בקלות. במידה ונזקקתם לסיוע משפטי בסוגיה זו, רצוי לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.
