הסכם ממון לפני נישואין – מה חשוב לדעת?

בעת פרידה של בני זוג, זאת לאחר קשר ארוך, במיוחד נישואין, ישנו צורך ממשי בהסדרת נושא הרכוש בין בני הזוג. אם כי מדובר בנושא נגזרת של ההליך המרכזי, שהוא הליך הגירושין, עדיין הוא טומן בחובו, מריבות בין השניים, מחלוקות ואף תככים. החוק הישראלי מוצא לכך הסדרה הנוגעת לחלוקת הרכוש לאחר גירושין ו/או פרידה של זוג המוכר כידוע בציבור. מדובר בברירת מחדל, שאליה פונים זוגות שאין ברשותם הסכם ספציפי הנוגע לזוגיותם, שהוא הסכם ממון.

במאמר זה נסקור: מהו הסכם ממון, נסביר על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לברירת המחדל החוקית, החלה על אלו שאינם מבצעים הסכם פרטני, שהוא חוק יחסי ממון, ועל הסדר נוסף שחל על זוגות מסוימים, שלא חל עליהם חוק יחסי ממון.

עוד בטרם נתחיל, נבקש להזכיר ולהעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהו הסכם ממון:

הסכם ממון הינו חוזה בין בני זוג, לפני נישואיהם (או מיסוד הקשר הזוגי), שבו מסדירים השניים את חלוקת הרכוש ביניהם, במידה וייפרדו בעתיד ויאלצו לחלק את הרכוש שנצבר ו/או הרכוש שעמו הגיעו בטרם מיסדו את הקשר ביניהם. הסכם זה עוסק בחלוקת הרכוש בלבד, וחשוב שייעשה כאשר היחסים טובים בין בני הזוג. הסכם שייעשה בצמוד להליך פרידה, ייחשב כחסר תום לב, עם חשש להטעיה ולפערי כוחות בכתיבתו. הסכם הממון הינו הסכם ספציפי החל בעניין כל זוג וזוג ותואם את נכסיהם, אופי עבודתם והכנסתם וכן נכסיהם בטרם הנישואים או מיסוד הקשר. ככל שהסכם זה יהיה מפורט יותר ותואם את אופי הזוג והסטטוס שבו הם נמצאים, כך יימנעו ויכוחים מאוחרים, דבר שלעיתים קורה גם כאשר לבני הזוג קיים הסכם ממון.

הסכם הממון כולל לרוב שני חלקים עיקריים: חלק העוסק בנכסים קודם לנישואים וחלק העוסק בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. במהלך השנים, יותר ויותר זוגות החלו להשתמש באופציה של הסכמי ממון, וזאת לאור הכרה ביתרונות הרבים של החוזה, בשל סוגי המיסוד החדשים שהחלו בחברה וכן בשל עלייה באחוזי הגירושין והכרה בכך. קיימת טענה הנוגעת להוצאת הרומנטיקה ממשוואת הזוגיות בעת כתיבת הסכם שכזה, אך אט אט טענה זו פוחתת, בשל היתרונות הרבים של ההליך.

ברירת המחדל בחוק – חוק יחסי ממון:

לזוגות נשואים שאין ברשותם הסכם ממון, או שההסכם ביניהם לא מתוקף כראוי, החוק הישראלי מסדיר את עניין חלוקת הרכוש, וזהו חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן:" חוק יחסי ממון"). החוק מסדיר חלוקה רכושית בין בני זוג נשואים, שנישאו החל משנת 1974.

העיקרון לפיו פועל החוק, הוא "הלכת איזון משאבים", לפיה תעשה חלוקה שוויונית בנכסים, בהתאם להשקעת כל אחד מהצדדים לצבירת הנכס, זאת כאמור בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."

במידה וחוק יחסי ממון אינו חל – חזקת השיתוף:

במידה ומדובר בזוג שנישא לפני שנת החלת חוק יחסי ממון, כלומר: שנת 1974, או שמדובר בזוג המוכר כידועים בציבור, תחול חזקת השיתוף, שחלה טרם חיקוק החוק האמור. על פי חזקת השיתוף, הנכסים יחולקו שווה בשווה, ללא התייחסות למאמץ לצבירתם, לשכר בני הזוג ולמה שהביאו לפני הנישואים.

דרך החלוקה על פי חזקת השיתוף, העלתה טענות רבות של חוסר שוויון והוגנות בחלוקת רכוש. יש להכיר כי על פי עקרון זה, מוקנות לבני הזוג זכויות קנייניות על רכושם זה של זו. מכאן, שקיימות השלכות בנוגע לירושה, וזאת בשונה מההשלכות החלות על אלו שחל עליהם חוק יחסי ממון.

סיכום:

בעת מחשבה על כתיבת הסכם ממון, חשוב להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה יוכל להתאים לבני הזוג הסכם התואם את מצבם ונסיבותיהם, להסדיר תחומים אפורים ולמנוע הגעה לבית המשפט בעת פרידה, בשל אי בהירות בחוזה.

Rate this post