במסגרת הליך גירושין, ישנם מספר הליכים שיש להסדיר, על מנת להביא להפרדה אמיתית בין בני הזוג. בין היתר, על בני הזוג להתגרש בבית הדין הרבני, וכן עליהם להסדיר את סוגיית הסדרי השהות של הילדים המשותפים שלהם, ובהתאם את האחריות ההורים. כמובן שעל בני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שלהם. בנוסף, לצד שאלת זמני השהות, הרי שבני הזוג צריכים להסדיר את עניין מזונות הילדים (כלומר, את התשלום החודשי שישולם לטובת הילדים, כדי להבטיח את קיומם הכלכלי ואת קורת הגג שמעל ראשם).
לצד תשלום המזונות ומכיוון שלא אחת לוקח זמן רב עד אשר ניתן פסק דין סופי למזונות, ישנה אפשרות להגיש בקשה למזונות זמניים, עד להכרעה סופית.
עובדות פסק הדין:
במאמר שלפניכם נסכם פסק דין שניתן ממש לאחרונה בנושא מזונות זמניים. כאמור, מזונות זמניים משולמים עד להכרעה סופית במזונות. הצורך במזונות זמניים, נובע כמובן מכך שלמרות שבני הזוג עדיין לא התגרשו, עדיין נדרשים תשלומים והוצאות קבועות לטובת גידול הילדים המשותפים, לרבות מזונות וכמובן מדור (דמי מחייה לצורך כיסוי הוצאות דיור).
בתיק שלהלן, מדובר בהליך שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת תלה"מ (ת"א) 2045-11-22 האם נ' האב. מדובר בבני זוג שלא נישאו, ויש להם ילד משותף בן 3. בין הצדדים הייתה מערכת יחסים שהסתיימה לפני מספר חודשים, ובהתאם האם עזבה את הבית ועברה להתגורר בדירה אחרת. כמו כן, בין בני הזוג יש הסדר זמני שהות, שלפיהם האב מבלה עם ילדו בימים שני ורביעי ובכל סוף שבוע שני.
מבחינת תעסוקה, האם היא עצמאית, עוסקת פטורה, העוסקת בשיווק (עוסק פטור הוא עוסק הפטור ממע"מ, שאינו יכול לעבור הכנסה של 120,000 ₪ בשנה). לטענת האם, הכנסתה החודשית עומדת על 4,300 נטו בחודש. להוכחת טענתה היא צירפה דו"חות שנתיים, שמהם עולה כי הכנסותיה נעות בין 34,000 ₪ בשנה, לבין 74,000 ₪ בשנה.
לעומת זאת, הבעל טוען שהכנסותיה גדולות בהרבה. הבעל לא ביסס ולא נימק את טענתו זו, שאגב נדחתה על ידי בית המשפט במסגרת ההליך הספציפי הזה (אין זה אומר שבמסגרת הליך המזונות העיקרי, הטענה לא תתקבל). כמו כן, האם טענה שהיא מתגוררת בשכירות, כאשר דמי השכירות עומדים על 6,500 ₪ בחודש, וכן יש צורך לשאת בעלויות גן חודשיות, בסך של 4,200 ₪ בחודש.
האב מנגד טוען שאין לו הכנסות, והוא חי כיום מהלוואה שניתנה על ידי אביו בסך כולל של 300,000 ₪. הסיבה לכך היא חברה שהקים, ועליו להשיב את הכסף לאביו ברגע שהחברה "תתרומם". כמו כן, האב טען שכאשר היה שכיר, הכנסתו הסתכמה בסך של 18,000 ₪ נטו בחודש.
בית המשפט כבר פסק בעבר שיש לשאת בתשלומים לטובת האם, לצורך קיום כלכלי הולם, אך אלו היו החלטות ביניים, שניתנו בהתאם לבקשה שהוגשה. עתה, על בית המשפט להכריע מה יהיה גובה המזונות הזמניים, עד להחלטה אחרת או עד הכרעה סופית בתביעת המזונות העיקרית.
הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:
ככלל, במסגרת תביעה למזונות זמניים, בית המשפט בוחן בצורה מהירה יחסית את טענות הצדדים, שכן הכרעתו ניתנת לשינוי במסגרת הליך עיקרי של מזונות. לאחר שניתנת החלטה בהליך המזונות הזמניים, תינתן החלטה לאחר שמיעת ראיות מעמיקה, לרבות עדויות של הצדדים ועדים מטעמם, במסגרת תביעה למזונות עיקריים. כאמור, מזונות זמניים, כשמם כן הם – נועדו להבטיח קיום זמני, עד להכרעה סופית.
בהתאם, בית המשפט מצא כי יש לקבל את תביעת האם. בית המשפט קבע כי בניכוי הוצאות דיור של האם, לא נותרה לה בכלל הכנסה, מה שמחייב סיוע כספי של האב. כמו כן, ביהמ"ש אמד את גובה ההכנסה של האב ב-25,000 ₪ לחודש, נכון לעכשיו וללא קביעה סופית (שהרי זו תידון במסגרת הליך המזונות העיקרי). חשוב להעיר כי החבות במזונות מוטלת על האב, בשים לב לכך שמדובר בקטין עד גיל 6.
מצד שני, בית המשפט קבע כי יש לקחת בחשבון את זמני השהות הרחבים יחסית (יומיים בשבוע וגם כל סוף שבוע שני). מכאן קבע בית המשפט כי הצרכים של הקטין, כולל מדור, עומדים על 2,500 ₪ בחודש. בהתאם קבע כי גובה המזונות יעמוד על 1,150 ₪, כאשר הסכום הזה יהיה מעבר לדמי מדור בסך של 2,200 ₪ בחודש.
