תשלום מזונות – במשפחות רבות, הסבים משמשים משענת חשובה להורים, כשהם עוזרים בגידול הנכדים בשעה שההורים עסוקים בפרנסה ובטרדות היומיום. הסבים הופכים לדמויות משמעותיות ואף מרכזיות בחיי הילדים, ולחלק בלתי נפרד מההתנהלות השוטפת של המשפחה, עד שנוצר מעין טשטוש גבולות בין האחריות והסמכות של ההורים לזו של הסבים. בשנים האחרונות, טשטוש הגבולות הזה לובש צורה חדשה ומפתיעה, כאשר לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה מגיעות תביעות לתשלום מזונות שמופנות אל הסבים במקום אל ההורים. מתי מוגשות תביעות כאלה והאם יש להן אחיזה משפטית? על כך במאמר שלפניכם.
גביית מזונות – לא משחק ילדים
תשלום המזונות בישראל מוטל בדרך כלל על האב, בעוד שהמשמורת על הילדים ניתנת לרוב לאם, וזאת מכוח הדין העברי שעליו מבוססות הלכות הנישואין והגירושין במדינה. גובה המזונות נקבע בכל מקרה לגופו, בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות צרכי הילדים, מצבו הכלכלי של כל אחד מההורים וכושר ההשתכרות שלו, הסדרי השהות ועוד. בפועל, לא אחת קורה שהאב נמנע מלשלם את המזונות המוטלים עליו, או משלם אותם בצורה חלקית בלבד, בין אם בשל קושי אמיתי לעמוד בגובה התשלומים ובין אם מסיבות אחרות. במקרים כאלה, הנטל הכלכלי נופל במלואו על האם, שמוצאת את עצמה "רודפת" אחרי הגרוש שלה בניסיון לגבות ממנו את החוב.
הכלים העומדים לרשותה של האשה במצב כזה הם מוגבלים, ומסתכמים בעיקר בפתיחת תיק לגביית מזונות בהוצאה לפועל כנגד הגרוש – הליך ארוך ומסובך, שפעמים רבות אינו מסתיים בצורה שמביאה מזור לבעיה הכספית של האם וילדיה. לחילופין, האם יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי, המחויב להעביר לה דמי מזונות במקרה שאלו אינם משולמים ע"י האב; אלא שגובה המזונות המשולם מטעם הביטוח הלאומי הוא מינימלי, ולרוב נמוך יותר מזה שנקבע לה בבית המשפט, ובתנאים מסוימים – למשל כאשר משכורתה של האשה גבוהה מהרף המצוין בתקנות המל"ל – היא לא תהיה זכאית למזונות מטעמו כלל.
איך הסבים נכנסים לתמונה?
על רקע הקושי בגביית המזונות מהגרוש בדרכים המקובלות, מצאו חלק מהנשים דרך "עוקפת" – לתבוע את המזונות מקרובי משפחה בדרגה שנייה, בדרך כלל הסבים. חובתם של בני המשפחה המורחבת לזון את קרובי משפחתם מעוגנת ב"חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)", בסעיפים 4 ו-5. החוק מדרג את קרובי המשפחה לפי מידת המחויבות שלהם לדאוג לילדים, כאשר בראש הרשימה ניצבים ההורים, ואחריהם הסבים. העיקרון שעליו מבוססת מחויבות זו הוא שנטל קיומם ופרנסתם של קטינים צריך להיות באחריות הוריהם, ואם אין בכוחם לעמוד באחריות זו, הרי שהוא יוטל קודם כל על כתפי המשפחה המורחבת, ורק אם אין ברירה אחרת – יעבור לידי החברה בכללותה, באמצעות כספי הביטוח הלאומי.
על פי החוק, הסבים יחויבו בתשלום מזונות לנכדיהם רק בהינתן שלושה תנאים מצטברים:
- לסבים יש יכולת כלכלית לשלם את המזונות לאחר שמילאו את כל צרכיהם שלהם
- ההורה המשמורן אינו יכול, גם לאחר שעשה מאמצים, לספק את מזונות ילדיו בעזרת עבודה או פדיון רכוש ונכסים
- ההורה המשמורן אינו יכול, גם לאחר שעשה מאמצים, לקבל את דמי המזונות מבני משפחה שקודמים לסבים בדירוג (כלומר, מההורה השני).
אל דאגה: רק לעתים נדירות הסבים מחויבים במזונות
כאמור, המקרים שבהם גברים נמנעים או מתחמקים מלשלם את המזונות שהטיל עליהם בית המשפט הם רבים. על מנת להימנע ממצב שיאפשר לכל אשה שמתקשה בגביית המזונות מהגרוש שלה לתבוע את ההורים שלו, ובכך יחשוף את הסבים לתביעות מרובות ומוגזמות, נקבעו סטנדרטים נוקשים לחיוב הסבים.
ראשית, על התובעת מוטל נטל ההוכחה בכל שלושת התנאים המצטברים שפורטו לעיל. יהיה עליה לספק הוכחות לכך שמצבם הכלכלי של הסבים אמיד ומאפשר להם את תשלום המזונות בנוסף לשמירה על רמת חיים סבירה; לכך שמצבה הכלכלי שלה עצמה אינו מאפשר לה לפרנס את הילדים כראוי; ולכך שגם מצבו של ההורה השני, אבי הילדים, אינו מאפשר זאת. יתרה מזאת, על התובעת להוכיח שההורים לא זו בלבד שאינם מתפרנסים ברמה מספקת, אלא שכושר ההשתכרות שלהם נמוך באופן אובייקטיבי. כלומר, העובדה שהאב מובטל, למשל, אין משמעותה שהוא לא יכול לפרנס את הילדים באופן כללי, אלא רק בנקודת זמן זו, ולכן טיעון כזה ייפסל. גם במקרה שהאב מסוגל לשלם מזונות אך מתחמק מכך בכוונה תחילה, בית המשפט לא יאפשר לאם לחייב את הסבים במזונות, אלא ידרוש ממנה למצות את הכלים העומדים לרשותה, קרי פנייה להוצאה לפועל ולביטוח הלאומי. בנוסף, האם תחויב להגיש תביעת מזונות לא רק כלפי הסבים מצד האבא אלא גם כלפי הוריה שלה, שנושאים באחריות מקבילה על הנכדים.
כתוצאה מהמגבלות הללו, בפועל נראה שרק במקרים בודדים נעתר בית המשפט לתביעות מסוג זה ומטיל את תשלום המזונות על הסבים. לרוב מדובר במצבים שבהם האב ברח לחו"ל ואין אפשרות לאתר אותו; או כאשר הוא אסיר שאינו מתפרנס; או כאשר אחד ההורים או שניהם סובלים ממחלה או נכות פיזית או נפשית שמגבילה משמעותית את כושר ההשתכרות שלהם.
לסיכום, התופעה של סבים שמשלמים מזונות לנכדיהם עדיין רחוקה מלהיות נפוצה או מקובלת. מדובר בתביעה שעשויה להתקבל רק במקרים חריגים, ובנסיבות משפחתיות ספציפיות, כאשר בית המשפט משתכנע שלהורים באמת ובתמים אין יכולת לפרנס את ילדיהם. ומה לגבי כל אותן אמהות שהגרוש שלהן סתם לא רוצה לשלם מזונות? הן יצטרכו לחפש פתרונות במקומות אחרים…
רוצים לשמוע עוד על הנושא? זקוקים לעזרתו של עו"ד משפחה?
התקשרו עוד היום:
052-2927602
עורך דין משפחה יעקב בלס
