אחת הנקודות הכואבות ביותר בהליך גירושין, היא עניין המזונות. כעורכי דין לענייני משפחה, בעלי ניסיון של שנים רבות בייצוג במסגרת הליכי גירושין, אנו יכולים לומר כי ישנם שני מוקדי תסכול: האבות מצד אחד, תמיד יטענו (לא פעם במידה של צדק) שהם מקופחים ושהוטלו עליהם מזונות גבוהים מידי, ביחס לא סביר להכנסה של האישה, ולזמני השהות שלהם עם ילדיהם. מצד שני, האימהות תמיד תיטענה שגובה המזונות הוא נמוך מאוד, ולא תואם את יוקר המחייה ואת ההשקעה הנדרשת לגידול הילדים.
לצד זאת, חשוב מאוד להדגיש כי הליכים משפטיים הנוגעים למזונות, הם הליכים שיכולים להיפתח מפעם לפעם, בשל שינוי נסיבות. כך במקרה שהיה, בפסק דין שאותו נסקור במאמר שלהלן, אשר עסק בתביעה של האב נגד האם, להפחתת גובה המזונות ואף ביטולם. מה פסק בית המשפט לענייני משפחה? ומה היו הנסיבות? על כך, במאמר שלהלן. נעיר כי מטרתנו היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.
סיפור שהיה כך היה:
מדובר בתיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תלה"מ 35182-08-20, ר"ב נ' ד"ו. אלה בני זוג שהתגרשו בשנת 2016 ויש להם שלושה ילדים. בני הזוג ערכו הסכם גירושין, אשר במסגרתו נקבע כי האב יישא במזונות בשיעור של 1,450 ₪ לכל ילד. על הסכום הזה יתווספו 1,100 ₪ לצרכי מדור וחינוך, לכל אחד מהילדים. בסה"כ האב ישלם 7,650 ₪ בחודש. כאשר נחתם ההסכם, הוצהר על ידי האב ששכרו החודשי עומד על 13,000 ₪ בחודש. מנגד, האם הצהירה אז כי שכרה עומד על 5,000 ₪ בחודש.
עתה, בחלוף מספר שנים, הגיש האב תביעה לביטול או שינוי דמי המזונות, בטענה של שינוי נסיבות. כפי שתיארנו לעיל, במסגרת תיקי מזונות, וגם תיקים הנוגעים להסדרי שהות של ילדים, ניתן לעתור לשינוי החלטות במקרה של שינוי נסיבות.
האב טען כי חלה הרעה במצבו הכלכלי, שנובעת משינוי המקצוע שלו. האב החליט להגשים חלום ולהיות מדריך בחוג לילדים. לדבריו, הוא הגיע להחלטה לאחר שהבין כי עבודתו הקודמת אינה מתאימה לו. עוד טען האב שחלה הטבה במצב הכלכלי של האם. בעת החתימה על ההסכם, היא הייתה פקידה בחברה, אך כיום היא הפכה להיות מנכ"לית בחברה. טענה נוספת של האב הייתה שחל שינוי בזמני השהות שלו שהורחבו מאוד מאז החתימה על ההסכם, כך שכיום הקטינים שוהים אצלו מחצית מהזמן.
האם התנגדה לבקשה, והשיבה לטענות האב באריכות בכתב.
הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:
קודם כל, בית המשפט חזר על הפסיקה והדין החל במקרים הללו, וגם פסק כי ככלל קיימת חובה של אב, למצות את כושר ההשתכרות שלו. כמו כן, חזר על הפסיקה וההלכה, לפיה לא כל שינוי בזמני שהות, מחייב שינוי בשיעור המזונות.
לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי האב בעצם לא ממש הוכיח שינוי משמעותי בהשתכרות שלו, שכן במעמד הדיון התברר שהוא עדיין ממשיך לעבוד אצל אביו, במקביל לעבודה החדשה שלו כמדריך, כלומר – לא באמת חל שינוי בשכר שלו. זאת ועוד, בכל הנוגע לשכרה של האם שגדל, בית המשפט קבע כי מדובר בדבר מבורך, וכי עדיין מדובר באם לשלושה ילדים, שמתגוררת בשכירות (אגב – האב גר אצל הוריו). לכן קבע בית המשפט כי למרות שהשכר עלה, היוקר הכללי עלה עמו, כך שאין בכך כדי לגרוע מחובת האב לזון את ילדיו.
לגבי שינוי זמני השהות, בתחילה אכן נקבע בהסכם כי הקטינים ילונו אצל האב פעם אחת בשבוע ובכל סוף שבוע שני. מצד שני, כעת זמני השהות שלו הורחבו מאוד, כך שכיום הילדים שוהים אצל האב יום נוסף בשבוע. אך בית המשפט הזכיר, כי האפשרות להרחיב את זמני השהות הייתה כבר כלולה מלכתחילה בהסכם הגירושין שלהם. כך שבית המשפט מצא כי אין פה באמת שינוי נסיבות, מאחר ומדובר בדבר שהיה צפוי מבחינת ההורים עוד כאשר נחתם הסכם גירושין.
הערה אחרונה שצוינה בפסק הדין הייתה, כי לעיתים יש מקום להפחית מהוצאות המדור אם זמני השהות של ההורים משתנים, אך במקרה הזה לא הוכח על ידי האב, כי יש ירידה בעלויות המדור של האם, כך שגם מהבחינה הזו, נקבע שאין סיבה להתערב.
לבסוף, בית המשפט דחה את התביעה. בית המשפט מצא את עדות האב לא אמינה, ובהתאם גם חייב אותו בהוצאות בסך 25,000 ₪ לטובת האם.
