האם יש הבדל בין ילד שאומץ ובין ילד ביולוגי?
אימוץ – מלבד העובדה שהאחרון הוא תוצאה של לידה של אחד מבני הזוג והראשון מגיע "מבחוץ," אין הבדל חוקי בין ילד ביולוגי ובין ילד מאומץ – החובות הן אותן חובות והזכויות הן אותן זכויות.
האם ישנן דרישות סף מזוג שרוצה לאמץ?
צריך להבדיל בין אימוץ של ילד ישראלי בישראל ובין אימוץ של ילדים ממדינות אחרות – אימוץ חו"ל. דרישות הסף משתנות בין המקרים אבל תמיד ישנן דרישות שיש לעמוד בהן אם רוצים לאמץ ילד.
מהן הדרישות ממי שמבקש לאמץ ילד בישראל?
חשוב לזכור שבישראל אין הרבה ילדים שנמסרים לאימוץ ולכן הסיכוי לאמץ ילד בארץ הוא נמוך וה"תחרות" קשה – בממוצע מדובר בהמתנה של חמש שנים אחרי האישור. לכן הרבה זוגות שמבקשים לאמץ פונים למדינות אחרות בעולם.
הדרישות ממי מבקש לאמץ בארץ ילד ישראלי:
- הזוג צריך להיות נשוי ולחיות לפחות תקופה של שנתיים ביחד.
- הזוג צריך להיות חשוך ילדים.
- הפרש הגילים בין ההורים המועמדים לבין הילד הנמסר לאימוץ לא יעלה על יותר מ-43 שנים ולא יפחת מ-18 שנים.
- על בני הזוג להיות בעלי 12 שנות לימוד, לפחות.
- הכנסה קבועה שאיננה נמוכה מהשכר הממוצע במשק.
- יכולת להציע לילד תנאי מגורים סבירים, כולל האפשרות לספק לו חדר משלו.
- ללא עבר פלילי הכולל עבירות אלימות, מין ופגיעה מכל סוג שהוא בקטינים. אם ישנן עבירות אחרות הרי שכל מקרה ייבחן לגופו.
- בריאות מלאה, הן פיזית והן נפשית.
- משפחה מתפקדת.
- תפקוד חברתי תקין, עד כמה שזה קשה להגדרה.
- הזוג יעבור אבחון מיוחד במכון שהופקד על המלאכה.
כמו כן, על הורים המאמצים לעבור אישור בפני וועדה מתאימה, וגם לעבור תהליך הכנה שכולל סדנת הורות. לאחר מכן יש להמתין בתור – יש לא מעט זוגות שמבקשים לאמץ אבל אין הרבה ילדים שנמסרים לאימוץ.
האם יחיד יכול לאמץ?
כתבנו לפני כמה שורות שרק זוגות נשואים יכולים לאמץ. עם זאת, ילד שאיש איננו רוצה לאמץ יוכל להיות מאומץ גם על ידי יחיד או על ידי מי שאינו עומד בדרישות שמנינו.
האם אפשר לבחור את מין הילד המאומץ?
כן אבל הדבר עלול לעכב את מציאת הילד שאותו אפשר לאמץ. בארץ יש העדפה לאימוץ בנות ולכן התור ארוך יותר.
מה לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים?
מי שיבחר לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים לא רק שיעשה מעשה ראוי להערכה אלא גם יקודם בתור ויוכל לאמץ מהר יותר – זמן המתנה הוא בין שנה לשנתיים. הדבר נכון גם לגבי ילדים מעל גיל שנתיים שעבורם קשה יותר למצוא הורים מאמצים.
האם המדינה מכירה באימוץ של ילדים ממדינות אחרות?
החל משנת 1998, בעקבות תיקון שהוכנס לחוק האימוץ בישראל, מותר לאדם בעל אזרחות ישראלית לאמץ ילד ממדינות אחרות ולא רק מישראל. החוק קובע שאימוץ חו"ל אפשרי רק באמצעות עמותה שהוכרה על ידי המדינה, שמחזיקה בהיתר מיוחד ושעומדת בכל התנאים המחמירים המפורטים בחוק האימוץ ושאר החוקים הנוגעים לעניין. תהליך האימוץ כולל, כמובן, דרישות שונות – גם של המדינה שממנה בא הילד שנמסר לאימוץ וגם של מדינת ישראל.
האם יש אימוץ לתקופה מוגבלת?
בערך. אימוץ לתקופה מוגבלת נקרא משפחה אומנה והוא נושא למאמר נפרד.
האם אפשר להתחרט?
גם פה נפריד בין שני מקרים ונבחן אותם אך ורק מבחינה חוקית ומבלי להיכנס לסוגיות של מוסר והתנהגות חברתית:
חרטה של מי שמסר את הילד לאימוץ: החוק בישראל ובמדינות שונות קובע תקופת זמן מוגבלת שבה ההורה שמסר ילד לאימוץ יכול להתחרט. בתום תקופה זו, לכאורה, אין יותר אפשרות להתחרט. בישראל ההורה המוסר יכול להתחרט כל עוד לא ניתן צו אימוץ – תהליך שלוקח חצי שנה, על פי רוב. כך או כך, בית המשפט בודק כל מקרה של חרטה לגופו.
חרטה של מי שבחר לאמץ: גם כאן, מבחינה חוקית, כל עוד לא ניתן צו אימוץ הרי שההורים המאמצים יכולים להתחרט.
האם זוגות חד-מיניים יכולים לאמץ ילד?
מדובר בנושא שדורש יותר שורות אבל נסתפק בשורה אחת: באופן כללי, מדינת ישראל מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים מבלי קשר לנטיות המיניות שלהם. באופן מעשי הדבר איננו תמיד פשוט ועל כך נפרט במקום אחר.
אימוץ ילד הוא תהליך מלא בקשיים ומכשולים ואיננו דבר פשוט. לפחות בכל הנוגע לצד המשפטי והחוקי שלו ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתחום כך שההורים יוכלו להתפנות להתמודד עם אתגר האימוץ ביתר קלות.
מעוניינים לקבל מידע נוסף בנושא אימוץ ואפוטרופסות? צרו קשר עם עורך דין דיני משפחה יעקב בלס – מומחה לתחום גירושין ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.
